אתם זוג נפלא עם הרבה כוחות. הבעיה היא, שאתם לא בכיוון הנכון

"אני לא מבין, איך יש לה עוד טענות אלי? כל מה שהיא מבקשת אני עושה עבורה. אני רואה מה גברים אחרים עושים עבור הנשים שלהן, הם לא עושים חצי מזה…", התלונן עוזי.

" גם אני עושה מה שאתה מבקש, ועוד הרבה מעבר", החזירה לו זיוה.

"אז שנינו עושים אחד למען השני, מה הבעיה? למה אנחנו פה? אני מרגיש שאת סתם מחפשת על מה לריב כל הזמן", המשיך עוזי להתלונן.

"עוזי, אתה באמת נותן לי הרבה, אבל אני מרגישה שאתה לא נותן לי את מה שאני צריכה", הגיבה.

"אני נותן לך את כל מה שאת מבקשת, יש משהו שביקשת ולא קיבלת? את רוצה עוד ועוד ועוד, ואני מוכן לתת לך עוד ועוד… בעל אחר היה כבר נשבר", הגיב עוזי.

"אתה פשוט לא שם את הלב שלך במה שאתה עושה. אין לי דרך להסביר את זה, אני פשוט מרגישה שאני לא מצליחה להסביר את עצמי", השיבה זיוה בחוסר אונים.

"אני אנסה לעזור לשניכם להבין", התערבתי.

א. הבנת כוח ההנעה של הזוגיות

"יש הבדל עצום בין המודעות של שניכם למתנות הכמוסות שקיימות בכם".

"למה את מתכוונת?", שאל עוזי.

"האישה מחוברת לברכת השפע של הקב"ה. כחלק מזהותה הראשונית, האישה מתחדשת דרך המחזוריות החודשית לחיים המתרקמים בתוכה. לעומתה, האיש לא מודע לכוחות הכמוסים שהקב"ה טבע בו כזכר. אצל האיש, החיבור יכול להגיע רק אחרי הפיכת העוצמות שלו וכוח חיותו לכלי להתקשרות וחיבור לאישה שלצידו.

"ההתקשרות הזו מחייבת הכלת הצד השני, מאמץ ופיתוח מודעות על מנת שהאיש יוכל להעביר את הכוחות לתוכה. כשהאיש נמצא בחוסר מודעות לכוחו הכמוס, זה גורם לו להתמקדות באהבה עצמית, גאווה וכל נגזרותיה. כתוצאה מכך נוצר ניתוק נוראי בינו לבין כוחותיו. על האיש ללמוד להשתמש בכוחות תמצית חייו ככלי להתקשרות, אחדות והצמחת נפשות בבית,  אחרת הוא ימשיך להתקיים בסתמיות, כוחותיו המבורכים לא באמת יתגלו, והוא יחיה בזוגיות בלי באמת לראות את אשתו.

"על מנת למנוע מהיצר התפשטות ומיצוי הנאות אישיות, האיש צריך ללמוד לכוון ולעדן את המנוע רב העוצמה הזה לסיפוק צרכיה של אשתו (כפי שהתחייב בכתובה), לבניין הקשר הזוגי ולבניית התא המשפחתי.

"עוזי, אתה צריך לפתח רגישות כלפי זיוה, ולהיות מדויק ומכוונן, אחרת הנתינה שלך גסה, ומייצרת שבירה בלתי נראית לעין בתוך הקשר, כיוון שהיא לא כלי לקבל את הנתינה שלך".

"אז מה התפקיד של זיוה? נראה כאילו רק אני אחראי פה לכישלון. כבר נמאס לי מכל הדרישות שלה שהיא רוצה שאני אהיה יותר גבר, שהיא מרגישה שאני לא גבר… זה מתסכל מאוד", המשיך לכעוס.

"הדרך שבה האישה מצליחה להרגיש את הכוח הגברי של בעלה היא רק על ידי זה שהאיש מצליח להעביר את הכוחות שלו אליה מתוך מקום מתוקן", ניסיתי להבהיר לו.

"איפה באמת התפקיד שלי בכל העניין הזה?", שאלה זיוה.

"את צריכה לנסות להסיר את החסימות שיש לך כלפי עוזי. סביר להניח שהחסימות האלה מוצדקות, מרוב אכזבות וטעויות שנעשו בעבר. כשתהיי באמת מחוברת לעצמך, את לא תאפשרי לשבירה הזו לקרות. את תדייקי את הנתינה שלו אליך, ובזכות האמון הגדול שתתני בו, הוא לא יישבר והקשר לא יתמוטט.

"הביני, זו בעצם 'מתנת הנשיות' לזוגיות - היכולת לחוש בעדינות את החסרונות, ולא לוותר על הקשר המדויק. העבודה שלך היא לא לפחד להתחבר לנקודת ההזדקקות. זו הדרך שלך לפגוש את חווית ההתחדשות והצמיחה שבך. כשאת בתנועת ריצוי כלפי עוזי, זה נובע מתוך היאחזות בתדמית שלך, מתוך פחד להיעזב ומתוך הפחד שלא תהיי 'אישה טובה'. תנועה כזו מובילה אותך לקיום קשר עם עוזי מתוך תלות, ומבלי באמת לקבל את מה שאת ראויה וזקוקה לו בתוך קשר זוגי", הסברתי.

"אני לא מבינה, איך זה קורה שאני באמת מרגישה ככה?", התפלאה זיוה.

"עוזי נותן לך המון, וכמו שדייקת כשאמרת: אבל, לא את מה שאת צריכה. לא רק זה שאת לא מקבלת את מה שאת צריכה, את עוד נותנת לו בחזרה מעצמך על מנת שיהיה מרוצה, ובעצם את נשארת במקום מאוד מאוד חסר".

"אבל מה זה הצורך הזה, שאני מרגישה שאני לא מקבלת?", שאלה.

"זה אותו צורך חזק מאוד, שאת צריכה להרגיש שעוזי מכבד אותך יותר מגופו, שהוא מטמיע את רצונותיך בתוכו ולא עושה דברים מתוך ריצוי, שהוא באמת חושב עליך לפני שהוא חושב על עצמו".

"את רוצה להגיד לי שאני נותן ונותן ונותן ונותן וזה לא עושה לה כלום?", עוזי ממש היה נסער.

"יהיה לך קשה לשמוע, אבל זה כמעט כמו למלא את מיכל הדלק של האוטו במים במקום בדלק. אתה ממלא וממלא, אבל זה לא מה שהרכב צריך. היא חייבת שהנתינה שלך תהיה מתוך מסירות נפש אמיתית, שהיא תוכל באמת לקבל את הכוחות שלך, וזה יעזור לה להגיע למצב של בניה עצמית והתחדשות.

"זיוה, את צריכה מצד אחד לשחרר את החסמים לקבלה מעוזי, ומצד שני לדרוש שהכוחות שלו יגיעו מתוך המקום המתוקן.

"עוזי, כשתתחיל להזרים לה דלק במקום מים, היא תוכל להשפיע כוחות וחסדים רבים לבית, לילדים וגם עבורך. כשאתה מעביר לה כוחות שאין לה יכולת להכיל אותם, נוצרת אצלך תחושה מאוד חזקה של שבירה בנפש ובגוף, אתה נשאר מוצף בכוחות בלי כלים להכלה.

"בעצם התגובה של זיוה המסרבת להתקרבות שלך באופן שאתה מציע לה עכשיו, היא מנכיחה חוקים שאלוקים קבע בעולם, חוקים שמבקשים שתיווצר אחדות אמיתית ביניכם, ואז תוכל השכינה להתגלות בינכם".

"אז מה? אני אמור להישאר ככה ולחכות?", שאל.

"ממש ממש לא. אתה נשאר עם הרבה אנרגיה זוגית למימוש, ומצד שני, לזיוה יש הרבה כלים אחרים שיכולים לאפשר לך למלא אותם וייצרו ויסות, איזון ואחדות במבנה הזוגי".

ב. מתאוריה ליישום

"היום, בחברה המערבית, ההתייחסות הרווחת לזוגיות היא התייחסות לשני אינדיבידואלים. למראית עין, נראה הרבה פעמים בזוגיות שיש חוסר שוויון וחוסר צדק, שגורר הרבה פעמים פנקסנות, נצלנות, תחושת מסכנות ועוד רגשות שליליים שנובעים מחוסר הבנה אמיתי של מורכבות המבנה הזוגי האמיתי.

"העבודה המוצעת כאן, היא עבודה זוגית שצריכה לבוא עם הבנה של שניכם לגבי התפקיד של כל אחד פה".

3 דרכים מעשיות לעבודת עידון האנרגיה הזוגית

1. הטמעת רצונות בנפש – מימוש רצונות קיימים. "הטעות שחוזרת על עצמה הרבה פעמים בזוגיות, היא שהגבר מרצה את אשתו, ולא מטמיע בתוכו את רצונותיה מתוך בחירה והתמסרות".

"למה הכוונה?", שאל עוזי.

"אם זיווה מביאה מולך בקשה שלה: לשפץ את הבית. מה תגיד לה?".

"מה זאת אומרת? עד חצי המלכות. מחר מביא שיפוצניק לבית", הגיב עוזי במהירות.

"עכשיו חשוב שתבין מאיפה אתה עושה את הפעולה הזו. יכול להיות שאתה מצפה שמתוך זה זיוה תתלהב ממך, תפרגן לך, ואז תהיה לך תדמית של בעל טוב, ותוכל אחר כך להתפנות ולהתעסק בתחביבים שלך, או שפשוט ככה היא תעזוב אותך בשקט ותניח לך.

"כל פעולה שנעשית לקיום רצון של מישהו אחר, שיש בה אינטרס גלוי או סמוי, היא פעולה של ריצוי. אתה באמת רוצה לשפץ את הבית?", שאלתי אותו.

"לא… אבל אם היא רוצה, אני אעשה את זה", אמר.

"מצד אחד אתה שומר על הרצון האמיתי שלך, שאתה לא רוצה לשפץ את הבית, ומצד שני אתה הולך ומשפץ בניגוד לרצונות שלך, ואת כל זה אתה עושה על מנת לשמור על האינטרסים שלך, שהזכרנו מקודם.

"המעשה הזה מצדך גורר כעס פנימי מודחק, ובהרבה מקרים הוא גלוי, שכן הרצון שלך שונה מהרצון שלה, ואתה כפוי לעשות את רצונה. בפעולת הריצוי, אתה הוא העניין פה, מה אתה מרוויח מכך שאתה עושה עבורה דברים. אבל אין פה שום מימוש של אנרגיה זוגית, וזה רק מגדיל את הפער ומעצים את תחושת החיסרון של זיוה.

"זו הסיבה לכך שנשים לא מסוגלות לשאת פעולות ריצוי של גברים. הן מרגישות שהם לא 'באמת' גברים, והן לא מסוגלות באמת להסביר למה".

"אז מה הדרך הנכונה?", שאל בחוסר סבלנות.

"הדרך המתוקנת היא החלפת רצון ברצון. כשאתה בוחר, כשהרצון הופך להיות ממש שלך, לא יהיו התנגשויות בין המעשה והרצון, והדבר הזה ייצר אחדות בנפש, וכמובן יגייס את כל כוחות הנפש למטרה הנכונה.

"זה שזיוה מרבה להביא בפניך את רצונותיה, זו ברכה לקשר. ככה היא בעצם מעניקה לך הרבה אפשרויות למלא את הכלים החסרים שלה וזו הדרך לייצר אחדות גדולה בינכם. זיוה, את צריכה להביא כמה שיותר רצונות, ולא להתייאש כאשר עוזי לא מצליח, או שהוא לא מבין אותך. את צריכה להאמין בו שהוא מסוגל להעניק לך את מה שאת זקוקה לקבל ממנו".

"למה זה לא קורה לבד? למה אני צריכה לדרוש את זה?", שאלה בייאוש.

2. המצאת רצונות - יצירת רצונות חדשים

"כשאני יוזם משהו, תמיד יש לך תלונות. תמיד משהו לא בסדר, ואת מחליפה את המתנה או מתלוננת, אז אני פשוט מעדיף פשוט לעשות מה שאת מבקשת וזהו…", החזיר לה עוזי.

"זיוה עייפה מזה שאתה מרצה אותה ולא באמת מאוחד עם הרצונות שלה, אז היא מנסה למצוא עוד כיוון, ולמלא את תחושת החיסרון שלה בזה שאתה תיזום, ואולי משם תגיע הישועה. כנראה גם היא לא באמת מבינה את המהלך. היא פשוט מרגיש חיסרון, והיא מנסה לצעוק אותו בכל דרך אפשרית. היא מאמינה שאם אתה תיזום ולא תפעל מתוך ריצוי, אתה בעצם תייצר רצון חדש כלפיה, שהוא חייב להיות חלק ממך, ואז תוכל להעביר לה את אותם כוחות, והרצון יהפוך להיות משותף לשניכם".

"מה למשל?", שאל עוזי.

"כל מיני דברים שהיא אוהבת, כמו לקנות לה מתנות, להפתיע אותה עם דברים חדשים, לקחת אותה לטיול, להכין לה ארוחה, לשאול אם היא רוצה משהו, לחפש מה חסר לה ועוד אינספור אפשרויות… כל המעשים האלה מעוררים בה רצונות נעלמים או מולידים בה רצונות חדשים.

"זיוה, כשעוזי קונה לך מתנה, הוא בעצם רוצה להעניק לך שפע, לתת מכוחותיו. כשאת מתאכזבת והולכת להחליף את המתנה, הדבר הזה מייצר שבירה בנפש. מה שחשוב פה הוא היצירה והחידוש של הרצון, הוספת אור למערכת הזוגית.

"אבל, בשביל ללכת על בטוח, עדיף שתייצר יוזמה מתואמת, שתשתף אותה ביוזמה שלך, ואז תהיה מדויק אליה, וזה יאפשר לה לקבל ממך, וככה תוכל להעביר אליה את הכוחות שלך".

3. המשכת הרצונות - האיש ממשיך את רצון האישה

"את יודעת משהו? אני מיואשת, אני כבר לא רוצה כלום", אמרה זיוה.

"מה אני אמור לעשות אם היא לא רוצה כלום?", שאל עוזי.

"קודם, ניתן מקום לחוויה הרגשית שלה. בשתי הטכניקות הראשונות, המימוש של האנרגיה הזוגית היא על ידי מימוש הרצונות של האישה. בפרקטיקה הזו, תוכל לייצר אחדות בנפש כביכול מכיוון אחד, אפילו בלי שהיא תדע מזה בכלל".

"מה הכוונה? זה נשמע מיסטי", שאל עוזי.

"נניח שזיווה מיהרה ושכחה את החלב על השיש. הרצון שלה היה אחרי שהיא משתמשת בחלב, להחזיר אותו למקרר. אבל הרצון שלה נקטע באמצע. כאשר אתה מסדר ומחזיר את החלב למקומו, אתה חושב עליה, ובאותו הזמן מתאחד איתה. אתה מגייס את כוחותיך הכמוסים להתאחד איתה, וממשיך את הרצון שלה להחזיר את החלב למקומו.

"הפעולה הזאת עוזרת לך לפרוק ולהמיר את האנרגיה שאתה מוצף בה לאנרגיה זוגית, ותייצר אחדות חזקה בתוך הנפש שלך. כמובן, אם זיוה תגלה את זה בעצמה, זה יעצים ויגדיל את תחושת האחדות המשותפת.

"הפעולה הזו מזכירה השפעה ונתינה שאנחנו עושים לילדים שלנו: אנחנו מסדרים אחריהם או עושים דברים עבורם, והעשייה הזאת היא שיא האחדות שההורה מרגיש עם הילד שלו, בלי שהילד יהיה מודע לזה בכלל.

 "חשוב להבין! החוקיות בזוגיות שונה מכל יחסי גומלין אחרים שיש בעולם הזה, כי יש פה יחסים עם צרכים נפשיים שונים בין הגבר לאשה, ויש פה עומקים ושכבות נוספות במבנה הזוגי לעומת כל קשר אחר. הקשר הזוגי הוא המקום המרכזי שבו ניתן לעשות את עבודת תיקון הנפש בחיים".

נכתב בשיתוף עם אישי היקר.

חנה דיין hanna.tipul@gmail.com

לכל הטורים וליצירת קשר, לחצו כא