השחקן דן שפירא על תהליך התשובה: "אבא פחד שאעבור לגור במאה שערים"

כשהשחקן דן שפירא החל את צעדיו הראשונים בעולם היהדות, אביו מולי, שבמשך שנים כיהן כראש חטיבת התרבות והמוזיקה בגלי צה"ל, חשש מאוד מהתוצאות. בראיון ל-YNET רדיו הוא אמר: "זה הפחיד אותו מאוד בהתחלה, מכיוון שהוא בא מתוך תחום התרבות וראה אנשים שהתקרבו ליהדות ועזבו את התחום, כמו למשל אורי זוהר ז"ל", אמר שפירא.  

"אבא שלי פחד שאם במקרה אני אהפוך להיות חרדי, אז אעבור לגור במאה שערים ואפסיק לשחק. הוא פחד נורא מהאפשרות שאפסיק עם האמנות. הוא אמר לי: 'אבל אתה כל כך אוהב את זה, אתה כל כך טוב, זה חלק ממך. אז מה, תוותר על זה?'".

שפירא אומנם המשיך להתקרב ליהדות ולחסידות, אך לא הפסיק להופיע. בימים אלה הוא מופיע בתיאטרון יפו בהצגה "על הסף", שנוגעת בקרע שבחברה הישראלית ועל היחסים בין אב ובנו. "הם בעצם פותחים את הפצעים התרבותיים האישיים של כל אחד מהם, אבל בסופו של דבר מה שכל כך נפלא הוא שזה מחזה על אהבה בין אב לבן – ועל כמה דעות ופוליטיקה זה בסוף שום דבר לעומת האהבה ביניהם", אומר שפירא.

אי אפשר לא להשוות בין ההצגה לחייו האישיים. "התחושה שלי היא שזה שאני מתקרב לבורא עולם, או מתחבר לשורש הנשמה היהודית שלי, לא מרחיק אותי מההורים שלי – להפך: זה רק מקרב אותי אליהם. זה לא מרחיק אותי מאמנות, אלא להפך, רק מקרב אותי", הוא אומר ומוסיף: "אנחנו חיים בתקופה שבה אנחנו חווים הרבה פירוד וקושי חברתי. דרך התהליך שלי, מתוך הבית שלי, עם המשפחה שלי ועם כל מה שעברתי, אני מנסה לחפש תהליכים של קירוב ושל איחוי. באמת זה מה שמסקרן אותי היום".

שפירא בן ה-42 משחק בימים אלו בתיאטרון, ובמקביל מגיע כמעט לכל אוניברסיטה או מכללה בארץ, במסגרת מיזם "חב"ד בקמפוס". "מגיעים להרצאות האלו סטודנטים חילונים ודתיים, צעירים ומבוגרים, ואנחנו מדברים על אמונה, אהבה, מוזיקה ואמנות", הוא מספר. "בשנה האחרונה החלטתי לעשות קצת מוזיקה שלי, אחרי שנים שאני כותב למגירה ומנגן".

את החיבור לחב"ד הוא זוקף לזכות רעייתו תמר: "לתמר יש אחות שהיא ובעלה חזרו בתשובה והפכו לחב"דניקים, ויש גם חבר'ה בתל אביב שאיתם הייתי נפגש מדי פעם ולומד קצת. כשהכרתי את גיסי התחלנו ללמוד שיחות, מאמרים וכתבים של הרבי מלובביץ', ופתאום הרגשתי שבמובן מסוים אני קצת עולה כיתה. התחלתי להעמיק יותר וללמוד את ספר התניא, אולי הספר הכי מדהים על נפש האדם שאני מכיר. כתב אותו רבי שניאור זמן מלאדי, האדמו"ר הראשון בשושלת חב"ד. הספר מסביר איך הנפש עובדת".

"אף אחד לא מלמד אותנו על הנפש שלנו – ואני, בתור מישהו שגדל בבית ששפת החסידות לא הייתה חלק ממנו, לא הכרתי את הדברים האלה. כשהייתי אובד עצות, הסתובבתי בתל אביב בכל מיני ברים עד 3 בבוקר וחיפשתי את עצמי. חיפשתי איזשהו מפלט מהטירוף של החיים, ולא היה לי לאן לפנות. ספר התניא נתן לי פתאום איזשהו פתח להתחיל ולהבין את הנפש שלי".