חידות בדיני חנוכה - חלק ב’

1) איזו הלכה מהלכות חנוכה נמסרה על ידי אליהו הנביא זכור לטוב?

2) היכן מצינו שדינו של נר השַמָש חמור יותר מאשר דינם של נרות החיוב?

3) איך יתכן שנאמר לאדם במוצאי-שבת חנוכה: נרות חנוכה אתה צריך להדליק ולברך, אך על נר הבדלה אינך מברך?

4) שניים הגיעו לחכם, האחד אמר: 'הדלקתי נר חנוכה עם המון שמן שידלק למשך שעות ארוכות'. והשני אמר: 'הדלקתי עם אותו שמן של הראשון, אך במעט שמן, בשיעור מצומצם של זמן חיוב ההדלקה בלבד'. החכם שיבח את השני, ואילו לראשון אמר שלא נהג כפי שצריך לנהוג... כיצד יובנו דברי החכם?

5) בהלכות חנוכה נאמרה הלכה: "עבד נופל - להעלותו נזקקים למו, ואילו האדון כי יפול - אין איש בא להקימו". באר נא כוונת הלכה זו.

6) מברך בחנוכה ברכת המזון - אך אינו צריך לומר 'על הניסים', היתכן?

7) נסיים בחידתו של הגאון רא"ש מברניב (בספר מגדיל ישועות מלכו): 'קח מציאת יוסף, אל בגדי יוסף, ומחיר יוסף, אל תוספת יוסף, ותמצא חנוכה'...

תשובות

1) בקונטרס על הלכות חנוכה לרבי יצחק סגי נהור, בנו של הראב"ד[1], כתב שיש להדליק נר חנוכה דוקא בכלי, וכל כלי שאינו יכול לעמוד מאיליו בלא סמיכה - אינו ראוי לנר חנוכה. וציין שדברים אלו מסר לו אליהו הנביא![2]

2) נאמר בשולחן ערוך (סי' תרע"ג ס"א): "כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה, ואף על פי שאין השמנים נמשכים אחר הפתילה ואין האוּר נתלה יפה באותם הפתילות". ומבואר במשנה ברורה (סק"ג), שלהדלקת נרות חנוכה שמדליקים לפני כניסת השבת, אין להדליק את השמש על ידי פתילות ושמנים שאסור להדליק אותם עבור נר שבת, שהרי הסיבה שאין משתמשים בפתילות ושמנים אלו בשבת, היא מחשש שמא יַטֶה את הנר - ונמצא מבעיר או מכבה, ואמנם בנרות חנוכה לא קיים חשש זה, שכן 'אין לנו רשות להשתמש בהם', אך בנר השמש הרי מותר להשתמש, ולכן אין להדליקו בפתילות ושמנים שקיים בהם החשש של 'שמא יטה'. (ותשובה נוספת לחידה, מופיעה לקמן בתשובה 5).

3) מדובר ביהודי סומא, שעל נר הבדלה אינו מברך, שהרי צריך שיאותו לאורו עד שיהא יכול להכיר בין מטבע למטבע, ובסומא אין זה שייך. אך בנר חנוכה חייב, לפי שיטת המהרש"ל (שהביאו המשנ"ב סי' תרע"ה ס"ק ט' והכף החיים ס"ק כ"ג), משום שעל ידי הדלקתו יש פרסומי ניסא לאנשים אחרים שרואים את הנרות (ולעניין ברכת ההדלקה, הביאו שם בשם המור וקציעה שאין הסומא מברך. אך בשו"ת שבט הלוי ח"ד סי' ס"ז, כתב לדחות ראיותיו, ודעתו נוטה שמברך הסומא על ההדלקה).

4) נאמר בשולחן ערוך (סי' תרע"ג ס"א): "כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה, ואף על פי שאין השמנים נמשכים אחר הפתילה ואין האוּר נתלה יפה באותם הפתילות. ואפילו בליל שבת שבתוך ימי חנוכה מותר להדליק בנר חנוכה השמנים והפתילות שאסור להדליק בהם נר שבת[3]. הגה, אם אינו נותן בנר רק כדי שיעור מצוותו". דהיינו, בליל שבת חנוכה, אמנם מותר להדליק עם שמנים גרועים, אך רק בשיעור חיוב המצוה ותו לא, משום שאם יתן יותר, קיים חשש שמא יטה את הנר כדי להשתמש בו לאחר זמן שיעור ההדלקה, שאז מותר ליהנות ממנו (כמבואר בשו"ע סי' תרע"ב ס"ב)[4].

5) חידה זו נשאלה על ידי רבי ישראל איסרליין, בעל ה'תרומת הדשן', והובאה בספר 'לקט יושר' (ח"א או"ח עמוד קנ"ג), ופירש זאת באופן הבא: 'עבד' הוא נר השַמָש, והאדון הוא נר חנוכה עצמו (נר החיוב), והדין הוא, שלגבי נר חנוכה, 'אין איש בא להקימו', דהיינו אם כבתה - אין זקוק לה, אך את השמש שכבה יש להדליק שנית[5].

6) מבואר במגן אברהם (סי' קפ"ח ס"ק י"ג), שאדם שבירך ברכת המזון בשבת חנוכה, והזכיר על הניסים, אבל לא הזכיר 'רצה' - הדין הוא שחוזר לברך פעם נוספת ברכת המזון, אך לא יאמר שוב על הניסים, שהרי הזכרה זו אינה חובה[6]. וכך גם פסק בשו"ע הרב (שם סעיף י"ד). אולם, המשנה ברורה כתב (בשער הציון שם אות כ"א) שאין דברי המגן אברהם מוכרחים, (וציין שכך כתב גם הפרי מגדים), ולכן יזכיר אף על הניסים כשחוזר לברך.

7) מציאת יוסף - חן, שנאמר 'וימצא יוסף חן'. בגדי יוסף - שש, שנאמר 'וילבש אותו בגדי שש' (שש בגימטריא ו'). מחיר יוסף - 'עשרים כסף' (עשרים בגימטריא כ'). תוספת יוסף - ה', האות שנוספה לו, שנאמר 'עדות ביהוסף שמו' - כך נמצאו אותיות 'חנוכה'!

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.