דרך חור הגרוש: היסוד האמיתי שעליו בנוי בית הוא לא אהבה. הוא ביטחון

לפני שנים, במפגש הדרכה לאימהות בו השתתפתי, הביאה המנחה קלפים שעליהם מצולמים סוגים שונים של בתים מרחבי הארץ והעולם. היא פרשה את התמונות המעניינות על הרצפה וביקשה, שכל אחת תבחר בית ותנסה לחשוב מה יש בו, בבית שבחרה, המסמל או מייצג עבורה את המושג: בית.

כולן קמו ממקומן והחלו לבחון את התמונות הפזורות. היו שם באמת תמונות מרהיבות ומיוחדות כמו: בית בנוי על עץ, בית חצוב בתוך קרח, בית פסטורלי בלב יער ובית מודרני ויוקרתי, בית אדיר ממדים ובית זעיר וקטן ועוד ועוד.. כל אחת נטלה תמונה שמצאה חן בעיניה והתיישבה במקומה. לאחר מכן, התחיל סבב. כל משתתפת הראתה את הבית שבחרה והסבירה כיצד הוא ממחיש עבורה את המושג: בית. אווירת החדר נעשתה חמימה ובחלל התערבלו מילים נעימות  כמו: חום, אהבה, שייכות, שמחה, שלווה... אבל המושג שחזר על עצמו יותר מכל היה: בטחון. בית הוא מקום בטוח, בסיס איתן, חוף מבטחים.

בתום הסבב, ציינה מישהי: "מעניין, כמעט כולן אמרו שבית עבורן הוא מקום של ביטחון. אף פעם לא חשבתי על זה. אבל, באמת, הכול בחוץ כל כך לא בטוח... אנחנו חייבים לפחות מקום אחד, שיהיה אי של יציבות בתוך הים הגדול והסוער של החיים". כולן הנהנו בהסכמה, ואני, נפשי סערה בקרבי... יציבות? בטחון?!... אני חושבת, שאז, באותם רגעים, הפציעה בי פתאום ההבנה הבהירה שמשהו עמוק מאד ויסודי מאד חסר בביתי שלי. לפתע הבנתי שהבסיס לבית אינו אהבה, כפי שמקובל לחשוב ולחלום. בית נבנה, בראש ובראשונה, מביטחון. לפני קומת האהבה, חייבת להתמסד תשתית הביטחון.

כאשר אדם בונה לו בית, הוא דואג תחילה לשכור מהנדס, שבודק את יציבות העמודים ואת חוזק היסודות. רק לאחר מכן הוא ממשיך הלאה ומחפש מעצבת פנים, אשר תשרטט את פנים הבית, תחלק אותו למבואות וחדרים ותעצב אותו כך שיהפוך לקן נעים, נוח ומזמין. כשם שהדבר נכון לבית ממשי, כך הוא רלוונטי לבית כמושג, כמהות. קומת הביטחון היא קומת הבסיס. בלי יסוד הביטחון לא יוכל הבית לרקום עור וגידים ולהצמיח בתוכו אהבה ואחווה, רעות ושמחה. רק כשקיימת רשת ביטחון צפופה, שיוצרת תחושת מוגנות ומאפשרת חופש תנועה לכל יושבי הבית – רק אז יוכלו לפרוח בו כל הברכות והטובות שבעולם.

אדם שגר בבית לא בטוח, מהלך על רצפה דקיקה ופריכה, שעלולה להיסדק ולהתפרק בכל רגע – הוא עסוק בהגנה ובשמירה על שלומו ושלום יקיריו, ואינו פנוי לעסוק בבניה וביצירה. משימתו היא הישרדות טהורה. האוויר בבית לא בטוח, מחניק, ואינו מותיר מקום לפריחה ולבלוב של כל אותם רגשות מופלאים, אשר היו למעשה תכלית בנייתו של הבית. צו הריסה מונף כחרב חדה מעליו, וזו רק שאלה של זמן, עד שיוכחד וייפול אלי תהום.

כדי שילדי יוכלו בבוא היום ליצוק בסיס איתן של ביטחון בבתיהם שלהם, אני משתדלת להיות עבורם, כאן ועכשיו, דמות יציבה, בטוחה ועמידה. אני מנסה להיות אמא שאפשר להישען עליה, להתעודד ממנה, לדבר אתה על הכול, לחשוב איתה וגם לומר לה היכן טעתה ומה עליה לעשות על מנת להחזיר את תחושת הביטחון. אני רוצה בכל מאודי להיות עבור גוזלי חוף מבטחים, אליו נפלטים כשבפנים קשה, קר ומר, וממנו שואבים כוחות לחזור לחיים ולהמריא אל על.

ילד בטוח – מצויד במשאב פסיכולוגי אדיר, שיזין אותו מבפנים וירפד את מערכות היחסים שירקום במהלך חייו. הבטחון גם יסייע לו בבניית ביתו ויספק את ביטחונם של ילדיו שלו.

ביטחון הוא בסיס, הוא חומר יסוד, הוא תשתית, הוא אבן הפינה.

ביטחון הוא מתנה רב דורית. יהי רצון שנזכה לבנות בתים בטוחים בישראל.