על ילדים שאמא שלהם עושה הכל בשבילם

בני בן ה-11 לא מתפקד בהתאם למצופה ממנו בגילו. אני חשה שאני מקדישה הרבה מזמני לטיפול בו ובצרכיו. מאידך, כשאני מבקשת ממנו שיפעל עצמאית – אני מבחינה שאינו פועל נכון. איך אני גורמת לו להיות עצמאי יותר?

ילדים מפתחים את זהותם האישית על פי מה שהם חושבים שאנחנו חושבים עליהם כהורים.

בדיוק באותו האופן שילד יודע לקרוא לחפץ שעשוי מעץ ושמונח לצד כסא – "שולחן", כי כך למד מהוריו, כך גם למד אודות עצמו, מהותו ויכולותיו – מהוריו.

כשאת פועלת למענו ללא הפסק, את מאמינה לאמונה המוטעית שילדך אינו מסוגל לעשות זאת לבד. את רואה אותו כל העת כילד ש"לא מתפקד בהתאם למצופה ממנו", וכשזו האמונה שלך כלפיו, את גם פועלת לפיה, ועושה הכל עבורו. לכן גם כשאת כבר נותנת לו את האפשרות לפעול עצמאית, את לא באמת רואה שינוי, משום שהאמונה שלך כלפיו שהוא לא כזה היא זו המנחה אותך.

מהצד שלו, ילדך גדל עם תדמית של ילד בתוכו, וככזה הוא נסמך עליך ונתלה בך, ולא יכול לראות את עצמו כעצמאי.

הפתרון הנכון הוא להאמין שאכן ילדך כבר גדול, ושהוא זכאי, מסוגל ואף חייב לפעול בהתאם לגילו. האמונה הזו תשחרר אותך מעשייה בלתי פוסקת כלפיו, ואף תעביר לו דרכך שדר פנימי שהוא גדול, ומסוגל למלא את צרכיו לבד. הוא יראה עצמו כבוגר לאחר שיחוש שזו תפיסתך אודותיו, וזה יאפשר לו להוציא את כל כוחותיו הטמונים בו.

(ענבל אלחייאני, MA, מטפלת מוסמכת ב-NLP ובדמיון מודרך)

* * *

ילדי בן השלוש רוצה שרק אני ארחץ אותו ואלביש אותו. כשאבא שלו עושה את זה – הוא מתנגד בכוח. אני מסבירה לו כל פעם שצריך לכבד את אבא, ושאני לא תמיד יכולה, אבל הוא צורח כשאבא מתקרב, אז בסוף אני עושה הכול. איך צריך להתנהג במקרה כזה?

הילד למד שכשאבא רוצה לרחוץ אותו והוא מתנגד – הוא מקבל הרבה מאוד יחס מיוחד. דיבורים, שכנועים, ליטופים, הבטחות.

אם כן, למה שלא ימשיך במריו? הוא מבין שאם אבא ירחץ אותו, והוא יאפשר לו – הרחצה תיגמר תוך רגע קט, והוא יכנס למיטתו.

על פי רוב, ילד לומד איך כדאי לו להתנהג מתוך מקרה של פעם אחת. גם פה, כנראה, פעם אחת אבא רצה לקלח אותו, הוא צרח, אבא העביר מיד לאמא, אמא שידלה, וכך הוא גילה מכרה של תשומת לב. בפעם השנייה הוא כבר ניסה את הדבר בלא לחשוב כלל, ומאז, הוא לא צריך לחשוב לפני שהוא מתעקש, בתת ההכרה הוא כבר מבין שאם ינהג כך, יזכה בהרבה מאוד תשומת לב – וממשיך.

מה לעשות? לומר לילד פעם אחת "אני לא יכולה תמיד לרחוץ אותך, לפעמים זה יהיה אבא, אני מבקשת ממך לאפשר לאבא לרחוץ אותך. במקרה שלא תאפשר, אבא יעשה זאת במהירות ולא תוכל ליהנות מהמקלחת".

ואכן, מרגע שנאמרו לו הדברים, המשיכו בשגרה הרגילה. כשיגיע הרגע, אבא יישא אותו לאמבטיה, בין אם הילד יבכה ובין אם לא. הוא ירחץ אותו תוך כמה רגעים, גם אם הוא ממשיך לבכות, ולא יכעס עליו כלל. את הדבר הזה צריך לעשות בנחרצות, אך ללא כעס ועלבון.

תתפלאו כמה יפה זה יעבוד, וכמה מהר יגיע הרגע שהילד יהנה גם מהרחצה של אבא.

(מנוחה פוקס, סופרת ומומחית תהליכי חינוך)