איך מניחים ספר שנכרך הפוך? האם מברכים "המפיל" גם אחרי חצות? וכמה משלמים לרופא שכרת את הכליה הלא נכונה?

האם יש איסור של עבודה זרה בנשיאת שרשרת עם צלב?

אין איסור בכך, אך טוב מאוד שלא לעונדו (הליכות עולם חלק ז' עמוד רע"ח).

ספר שכרכו אותו בטעות הפוך, דהיינו שהכריכה הפוכה לגבי גוף הספר - כיצד יש להניח אותו בין הספרים? האם להניחו כאשר הכריכה הפוכה וכל הספר עצמו (בפנים) ישר? או שעדיף להניחו כאשר הכריכה ישרה כשאר הספרים וכל פנים הספר הפוך?

יש להניח ספר שכזה כאשר הכריכה ישרה, על מנת שהספר ייראה למראית העין תקין (הרב הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א ראש ישיבת "כסא רחמים", הובאו דבריו בעלון "אור ההלכה", עלון מספר 23).

אדם שהניח תפילין במשך שנים, וכאשר מסרם לבדיקה התברר שהם פסולים מעיקר הדין, מה יעשה?

טוב שמעכשיו יניח אותו אדם גם תפילין של רבנו תם, וירבה בלימוד התורה (שו"ת יביע אומר חלק ז' חלק אורח חיים סימן ה').

האם יש לברך את ברכת "המפיל" בשם ומלכות גם כאשר האדם הולך לישון לאחר חצות?

כן, וכן נהג בעצמו מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל ("ארחות מרן" חלק שני עמוד תתל"ד).

כאשר אדם קורא פסוקים העוסקים בדברים לא-טובים, ולפתע הוא שומע קדיש, האם יענה "אמן"? או שזה נשמע כאילו הוא חלילה מקלל את עצמו?

לא יענה אמן (מקור נאמן לרב הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א ראש ישיבת "כסא רחמים" חלק ב' סימן קמ"ח).

ידוע שהנוגע בנעליים צריך ליטול ידיו, מה הדין כאשר האדם נגע בגרביים או בשרוכים?

מהדין אין צריך נטילת ידיים (שו"ת יביע אומר חלק ה' חלק אורח חיים סימן א' אותיות ד'-ה').

אדם העומד בפני אביו, או בפני תלמיד חכם, או בפני איש זקן - האם מותר לו לעמוד באופן שהוא סומך את עצמו על דבר כלשהו, כגון נשען על קיר או על סטנדר?

כשקם בפני אביו או אמו – אסור לו,

אך כשהוא קם בפני תלמיד חכם או אדם זקן – מותר (ילקוט יוסף הלכות כיבוד אב ואם כרך א' עמוד רס"ב).

האם מותר בשבת לערבב מיונז עם ביצה קשה מרוסקת, או עם אבוקדו שמעכו במזלג?

לא, הערבוב אסור משום "לש" (הליכות שבת ב' עמוד תק"ד).

אדם שהאריך בסעודה שלישית עד לאחר צאת השבת, ושמע צלצול טלפון, האם יכול לומר "ברוך המבדיל בין קודש לחול" ולענות לטלפון?

• כיוון שכך הוא יפסיד עצמו מלומר "רצה והחליצנו" בברכת המזון (ילקוט יוסף שבת א' חלק רביעי עמוד תרס"ו).

מעשה בילד שאיבד את שתי כִּלְיוֹתָיו, והיה זקוק לתרומת כליה. אמא שלו החליטה לתרום לו כליה, ולאחר סדרת בדיקות נמצא שכלייתה הימנית מתאימה להשתלה. האישה הזמינה מנתח פרטי מעולה לביצוע הניתוח, אך הרופא טעה וְכָרַת את כלייתה השמאלית במקום הימנית. לאחר בדיקת כליה זו שנכרתה בטעות, התברר שהיא נגועה בסרטן, ואילו היה הרופא כורת את הכליה הימנית היה הסרטן מתפשט, וגם האישה היתה נשארת בלי כליה כלל – כיון שהימנית היתה נכרתת להשתלה, והשמאלית לא היתה מתפקדת עקב המחלה הממארת.

האם האישה חייבת לשלם את דמי הניתוח? שהרי סוף סוף הרופא הציל את חייה, אף על פי שהוא נהג ברשלנות!

מאחר שהאישה נהנתה מהניתוח שהציל את חייה, היא חייבת לשלם למנתח המעולה עבור הניתוח, אך לא כפי התעריף שסוכם מלכתחילה עבור הניתוח המיוחד להשתלה הדורש מיומנות מיוחדת, אלא כתעריף לרופא כירורג רגיל המסלק בניתוח כליה נגועה (שיעורי תורה לרופאים חלק ראשון סימן ל"ד של הרב הגאון רבי יצחק זילברשטין שליט"א בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל).

לרכישת ספרי "מעבר למפורסם בהלכה ובאגדה" מאת הרב יעקב מעברי בהידברות שופס, לחצו כאן.