חדשות ומשמעותן: מי מבקש להוציא את נתניהו מהמשחק הפוליטי, ומה אומר חוק הנבצרות?

בעוד אזרחי ישראל מתעדכנים בנושא הרפורמה המשפטית והמאבק סביבה, בימים האחרונים מקודמת רפורמה משפטית נוספת. החוק המדובר נועד להיאבק ביכולת של משפטנים לחולל הפיכה במדינת ישראל, אשר תכלול את הפלת השלטון באמצעות הוצאת ראש הממשלה לנבצרות.

את הצעת החוק מקדמת הקואליציה, והיא נידונה בוועדת הכנסת המיוחדת לתיקונים לחוק יסוד הממשלה. בדיון שנערך בוועדה בשבוע שעבר, אמר יו"ר הוועדה ויוזם הצעת החוק, חבר הכנסת אופיר כץ מהליכוד, כי החוק המוצע בא לעשות סדר. המשפטן הבינלאומי אלן דרשוביץ', הנחשב לאחד מהקולות הבולטים בהגנה על ישראל בעולם, ציין בעמדתו שהושמעה בוועדה כי לבג"ץ לא צריכה להיות עמדה בנוגע להוצאת ראש ממשלה לנבצרות.

חוק אנטי הפיכה

מה אומר החוק המוצע?

על פי הצעת החוק המקודמת, יתאפשר להוציא ראש ממשלה לנבצרות רק בשל אי-מסוגלות פיסית או נפשית שלו למלא את תפקידו. אי-מסוגלות זו כוללת מצב בריאותי קשה או מצב קיצוני אחר המגביל באופן קיצוני או מונע את יכולת התפקוד של ראש הממשלה.

הוצאתו לנבצרות של ראש ממשלה מכהן, לפי החוק המקודם, תהיה באמצעות רוב גדול שיוביל את המהלך החריג, כך ש"ההכרזה על נבצרות תיעשה על ידי ראש הממשלה, או הממשלה ברוב של 75% מהרכבה. במקרה נדיר שבו ההכרזה על נבצרות תהיה בניגוד לדעת ראש הממשלה, יו"ר הכנסת יעביר לאישור מליאת הכנסת את ההחלטה, וזו תוכל לאשר את ההכרזה ברוב של 90 חברי כנסת".

מה המניע לקידום הצעת החוק?

כמו בנושאים נוספים, גם כאן קדמה לכך התערבות חסרת תקדים מצד המשפטנים, ובמקרה הזה – מצד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה.

הטריגר לקידום הצעת החוק היה פרסום בתקשורת על כך שבהרב-מיארה החלה לדון בנושא הוצאתו לנבצרות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, גם במקרה שיפר את הסדר ניגוד העניינים שלו, אשר לדעתה מונע ממנו להתערב בסוגיית הרפורמה המשפטית. גם בג"ץ קיבל החלטה לקיים דיון בעתירה המבקשת להוציא את נתניהו לנבצרות, ולא מנע עצמו מלהתערב בנושא הרגיש.

בעקבות כך, ראשי הקואליציה יצאו למתקפה חסרת תקדים, וחבר הכנסת כץ הגיש הצעת חוק בנושא יחד עם ראשי סיעות הקואליציה. חברי הכנסת הציגו טענה נגדית, לפיה החוק הקיים עלול להיות מנוצל לרעה באופן שרצון הבוחר יסוכל ויגברו אי הוודאות וחוסר היציבות.

מי מתנגד להצעת החוק?

שלא במפתיע, מי שמתנגדים בחריפות להצעת החוק אלו המשפטנים, שכן החוק המוצע ישלול מהם את האפשרות לעסוק בנושא הנבצרות. בחוות דעת שהוגשה מטעם בהרב-מיארה, ונכתבה על ידי המשנה ליועמ"שית עו"ד גיל לימון, נטען כי "ההסדרים הכלולים בהצעה מעוררים קשיים משפטיים ומעשיים המחייבים התייחסות והשלמה. אנו סבורים שיש מקום להתנגד לקביעה בהצעת החוק המונעת כל בחינה שיפוטית ובכך יוצרת 'חור שחור' שאיננו נתון לביקורת שיפוטית וכי יש להסתפק בהקשר זה בהלכות הנהוגות בדבר מתחם ההתערבות השיפוטי הצר בהחלטות כגון דא".

"אנו סבורים כי השילוב בין מרכיבי ההצעה בהצטברם יכול להוביל למצבים אבסורדיים, בהם ראש הממשלה ימשיך לכהן בתפקידו, על אף העדר מסוגלות לכך, למשל מטעמים בריאותיים, מבלי שניתן יהיה להביא להוצאתו לנבצרות מטעמים פוליטיים, ומבלי שתהיה סמכות לבית המשפט לתת סעד מתאים", נכתב בסיכום חוות הדעת. "לפיכך, עמדתנו היא כי מעבר לקשיים הקונקרטיים שתוארו לעיל, יש להתנגד להצעה בכללותה בנוסחה הנוכחי, וחלף זאת, לבחון את האפשרות לעצב מתווה מאוזן, שייתן ביטוי לתכליות השונות בנוגע לשאלת הנבצרות של ראש הממשלה".

כיצד פועלת הוצאת ראש ממשלה לנבצרות?

הצעת חוק הנבצרות היא למעשה תיקון לסעיף 16 לחוק יסוד הממשלה, הקובע כי אם "נבצר מראש הממשלה זמנית למלא את תפקידו, ימלא את מקומו ממלא מקום ראש הממשלה; חלפו 100 ימים רצופים שבהם כיהן ממלא מקום ראש הממשלה במקום ראש הממשלה והוא לא חזר למלא את תפקידו, יראוהו כמי שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו", לשון החוק.

במהלך השנים בג"ץ הודיע כי ההחלטה על הוצאת ראש ממשלה לנבצרות מסורה בידי היועץ המשפטי לממשלה.

האם סעיף הנבצרות הופעל בהיסטוריה של מדינת ישראל?

סעיף הנבצרות הופעל במקרה הטרגי של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון. זה קרה לאחר האירוע המוחי שחווה, אשר גרם לשקיעתו בתרדמת. הסעיף הופעל בו במקום, ותפקיד ראש הממשלה עבר לאהוד אולמרט.