האם מותר לאכול לפני קריאת מגילה? מדוע מתחפשים בפורים? ועל מה צריך לכוון במצוות מתנות לאביונים?

1. משנכנס אדר מרבים בשמחה, מה הטעם לכך?

כהכנה לשמחה של פורים, שבפורים צריך שישמח כל כך ואפילו עד "דלא ידע", ולכן עושים הכנה, כדי לשמוח בהדרגה (ילקוט יוסף פורים מהדורת תשע"ג עמוד קצ"ב בהערות אות ב').

2. האם יוצאים ידי חובה בשתיית שאר משקאות מְשַׁכְּרִים?

לכתחילה יש לשתות דווקא יין, אבל מי שאינו סובלו יקח משקאות אחרים המשכרים ("הליכות מועד חנוכה ט"ו בשבט ופורים" עמוד קע"ה).

3. האם מצוה להשתכר בפורים?

"חַיָּב אִינִישׁ לִבְסוּמֵי בְּפוּרַיָּא" - אין הכוונה שישתכר, שהשכרות איסור גמור, ואין לך עבירה גדולה מזו, אלא שישתה מעט יותר מרגילותו דהיינו התחלת שכרות (ילקוט יוסף עמוד תר"ע וביאור הלכה בסימן תרצ"ה).

4. במצות משלוח מנות שצריך לשלוח 2 מנות, האם אפשר לשלוח 2 חתיכות בשר?

1. אם הם שני חלקים שונים כגון: החלק העליון והחלק התחתון - הם נחשבים כשתי מנות ("הליכות שלמה פורים" עמוד של"ו).

2. ואפילו אותו חלק רק בטעמים שונים כגון: שאחת מבושלת ואחת צלויה או שמתובלות בתבלינים שונים (הגרי"ש אלישיב זצ"ל, הובאו דבריו ב"דרשו" בסימן תרצ"ה הערה 42).

5. איזו הקלה מצאנו בצום תענית אסתר שאינה נמצאת בשאר תעניות הציבור?

שחתן בתוך שבעת ימי המשתה שלו לא יתענה בצום תענית אסתר (חזון עובדיה פורים עמוד מ"ב).

6. השולח לחבירו דבר שאינו יכול לאכול כגון שהוא חולה סכרת, ושולח לו עוגות מתוקות, האם יוצא ידי חובת מצות משלוח מנות?

מעיקר הדין כן! אולם טוב להחמיר לשלוח לו דברים שיכול לאוכלם או לשלוח עוד משלוח מנות לאדם אחר ("תורת המועדים" לרב הגאון רבי דוד יוסף שליט"א סימן ט' הלכה ט').

7. האם יש מנהג לאכול בפורים מאכלי חלב?

בליל פורים וביום פורים אחר תפילת שחרית, יש שנוהגים לאכול מאכלי חלב, משום שבפורים היתה קבלת התורה מרצון, כמו שאמרו חז"ל שחזרו וקיבלו את התורה בימי אחשוורוש, ולכן אוכלים מאכלי חלב, שכן התורה נמשלה לחלב, כמו שנאמר: "דבש וחלב תחת לשונך" (יפה ללב חלק ב', הובאו דבריו בילקוט יוסף עמוד ר"ה בהערה).

8. אישה שקמה בבוקר בשעה 8, וממתינה לבעלה שיבוא לקרוא לה את המגילה בשעה 10, וכעת ברצונה לאכול טוסט, האם יש בעיה בכך?

לאכול יותר מכביצה לחם או עוגה לפני המגילה, ורק אם קשה לה יכולה להקל בפחות מכזית או בשתיה או בפירות ("הליכות מועד חנוכה ט"ו בשבט ופורים" עמודים קנ"ח - קנ"ט).

9. מה הטעם שנהגו לאכול אוזני המן בפורים?

כיון שנס פורים היה מוצנע ומוסתר בתוך הטבע, שהרי אחשורוש חזר בו מדבריו על אף שלא היה רגיל בכך, לכן אוכלים מאכל זה שבו מוסתר המילוי ("כי בא מועד פורים" עמוד צ"ו, בשם ספר מנוחה וקדושה ח"ב סעיף קטן כ').

10. כיצד יתכן שראובן נולד קודם שמעון, אך לשמעון יהיה בר מצוה קודם ראובן?

כגון שראובן נולד ב- כ"ט אדר א', ושמעון נולד ב- א' אדר ב', ובשנתם השלוש עשרה היה רק אדר אחד, כך שב- א' באדר שמעון יהיה בר מצוה, וראובן רק בכ"ט (ילקוט יוסף עמוד רט"ו).

11. האם אדם מקיים מצות משלוח מנות, כאשר הוא שם את המשלוח מחוץ לדלת המקבל?

משום שצריך להרבות אהבה ואחווה (הגרי"ש אלישיב זצ"ל, הובאו דבריו ב"דרשו" בסימן תרצ"ה הערה 39).

12. מה טעם המנהג להתחפש בפורים?

1. לפי שבזמן הנס, קודם שיצאו הרצים להשמיד, היו הרבה מעמי הארץ היהודים שרצו להחליף עצמם ולהתחפש בשינוי מלבושים, ושינו עצמם במלבושי גוים.

ואחר כך כאשר נעשה הנס ויצאו רצים אחרים – "רבים מעמי הארץ מתייהדים" (פרק ח' פסוק י"ז) – כלומר שהיו הגוים לובשים מלבושי יהודים שיהיו נראים כיהודים. ולכן עושים כן לזכר אותו הנס, שפחד היהודים שנפל על הגוים בזמן מרדכי, ובגללו היו רבים מהגויים "מתייהדים" ומתחפשים ליהודים (שו"ת משנה הלכות חלק ז' סימן צ"ב).

2. זכר לאליהו הנביא שהתחפש לחרבונה מסריסי המלך, ואמר לאחשוורוש בשעת כעסו על המן (פרק ז' פסוק ט'): "גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי אשר דבר טוב על המלך" (שו"ת שיח יצחק סימן ש"פ, הובאו דבריו בילקוט יוסף עמוד קצ"ט בהערה, אות ז').

3. זכר לאסתר שלא הגידה את עמה ומולדתה "והתחפשה" כגויה. שכאילו שמה מסווה על פניה, שלא יכירנה איש ולא ידע מהו מוצאה. והסתר זה גרם שלא היה אדם מרגיש בה שהיא יהודיה, ולכל אחד ואחד נראתה שהיא מעמו (ילקוט יוסף עמוד ר' בהערות, אות י"ד).

13. מתי יש עת רצון לקבלת תפילות?

יום תענית אסתר הוא יום המסוגל לקבלת תפילות, וכל מי שצריך רחמים על איזה דבר, ייקח פנאי לעצמו ביום תענית אסתר להתפלל על כך, ויאמר תחילה מזמור כ"ב שבתהילים: "למנצח על אילת השחר" ("קב הישר", הובאו דבריו בילקוט יוסף עמוד רל"ז).

14. מה צריך לכוון בשעה שאדם נותן מתנות לאביונים?

מרדכי תיקן שבכל שנה בפורים, יתנו צדקה ומתנות לאביונים עבור נשמת משה רבנו (קיצור האלשיך (אסתר פרק ט' פסוק כ"ב), הובאו דבריו בילקוט יוסף עמוד תקצ"ז).