בית המשפט – מקום של צדק או ביזיון?

מה השוני בין בית המשפט לבין דין רבני? מבחינת התפקיד – הם זהים, מבחינה ביצועית – ההבדל הוא שמים וארץ, כפשוטו. בית המשפט ובית הדין הם שניהם גופי שיפוט, אלא שבית המשפט האזרחי דן לפי מערכת חוקים מנדטורית-עות'מאנית-ישראלית, ואילו בית הדין דן לפי חוקי התורה. המשפט האזרחי מנהל את חיי האזרחים החיים בתחום שיפוטה על פי כללים אנושיים, אותם קבעו בני אדם, ואילו המשפט הרבני מורה את פסקו שלא מתוך שיקול דעת אף אדם אלא על פי הנחיות התורה שנמסרה מפי עליון.

ההתנהלות השיפוטית השונה בין שני גופים אלה מביאה לכך שתהינה סתירות בפסקי הדין הניתנים מטעמם למקרי תביעות זהים. לדוגמא, בית המשפט יכול לקבוע שהתובע זכאי לתשלום מהנתבע, בעוד בית הדין יקבע במקרה זהה כי אין התובע זכאי. במקרה כזה, התובע בבית המשפט האזרחי אשר קיבל ממון שלא כדין תורה יישא בעוון גזל, על כך יתבע בדין שמים.

פסקי הדין הניתנים בבית המשפט אינם תואמים לדיני התורה, וכך למעשה ההתנהלות החוקית פועלת שלא על פי צדק עליון שמיימי אלא על פי צדק אנושי ושיקול דעתם של המחוקקים, ועל כך נאמר – הבדל של שמים וארץ.

עם קום המדינה נוצרה שיטת משפט מעורבת - חלקה מבוסס על הדין העות'מאני, חלקה מבוסס על חוקים שמקורם בשלטון המנדט הבריטי, וחלקה פרי יצירה מקומית עצמאית. כלומר, בתי המשפט כפופים לאותם חוקים אנושיים. וכיצד ניתן לדעת שחוק אותו חוקק אדם בריטי, תורכי או ישראלי מייצג צדק אמיתי, וכי דעת בני אנוש אינה משתנה בין מדינות, מתחלפת לאורך ההיסטוריה וחלוקה על דעת בני אנוש אחרים?

התורה מצווה אותנו להקים בתי משפט שישפטו את בני העם היהודי – "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ", אך המשך הפסוק מבהיר באיזו צורה יש לשפוט – "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק" (דברים טז, יח). במשפט שנערך על פי דיני התורה החוקיות והמוסריות נקבעים על פי ה', ותפקיד הדיינים הוא להוציא לאור את דבר ה'.

אך פסק דין שאינו תואם לצדק האלוקי איננה הבעיה היחידה. תביעה בבית משפט אזרחי הינה הצהרה לחוסר מחויבות כלפי ההלכה, ראיית עליוניות הדין האנושי על הדין התורני, ובזיון התורה. חז"ל ציינו כי מדובר בחילול השם ונקטו בלשון קשה, וזאת משום שמדובר על כבודו של ה' ושל התורה.

האם יש בעיה הלכתית לתבוע בבית משפט? התורה מצווה אותנו "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" (שמות כא, א), ובתלמוד חז"ל ביארו 'לפניהם, ולא לפני ערכאות של גויים) 'גיטין פח, ב(. כלומר, אין ללכת לבתי משפט שאינם כפופים לחוקי התורה. האיסור על פנייה לערכאות נאמר גם כשמדובר בשופטים יהודיים. זאת אומרת, הזהות של השופט אינה משמעותית, אלא המערכת שבתוכה הוא מתפקד.

ההלכה היהודית קובעת שתביעה בבית משפט שלא מתנהל על פי חוקי התורה הרי זה 'מרים יד בתורת משה' (שולחן ערוך, חושן משפט, סימן כו סעיף א), וחל על כך איסור, פרט למקרים מסוימים בהם בית הדין מאשר זאת ומעניק אישור בכתב.  

האם יש לבין דין רבני תוקף חוקי כמו של בית משפט? התשובה היא שבהחלט כן. לאחר ששני הצדדים חותמים על הסכם בוררות בבית דין והתקבל פסק דין, לא ניתן לתבוע שוב בבית משפט. בית משפט מכבד את הפסק של בית הדין, ויש לו תוקף חוקי.
במקרים בהם צריכים את מעורבות המשטרה (שאינה פועלת על פי פסקי דין של בתי הדין הרבניים) בהוצאת פסק הדין לפועל, כגון כאשר הנתבע מסרב לשלם כפי שחויב, בית הדין נותן אישור לתבוע בבית המשפט במטרה שהוא יכפה את קיומו של פסק הדין שניתן.  

קראו גם:

מה ישכנע אדם לא דתי לפנות לדין תורה ולא לערכאות? ראיון מרתק עם הדיין אהרון גנאח

הכירו את המרכז לבוררות של הידברות. בואו לקבל פתרון הלכתי, יעיל ומהיר בדיני ממונות, דוגמת וויכוחי ירושה, סכסוכי שכנים, שותפים עסקיים שמבטלים את שותפותם. ניתן לפנות ​בטלפון: 073-33333-25, או במייל mamonot@htv.co.il