הרצוג הציג את מתווה הנשיא: בלי רוב לקואליציה בוועדה לבחירת שופטים

נשיא המדינה יצחק הרצוג מסר הערב (רביעי) הצהרה מיוחדת, בה הציג את "מתווה העם" שגיבש בנוגע לרפורמה במערכת המשפט. המתווה הוצג מבלי שקיבל הסכמה מצד הקואליציה או גורמים כלשהם באופוזיציה. על פי המתווה המוצע, לקואליציה לא יהיה רוב בוועדה לבחירת שופטים.

עיקרי המתווה

* הוועדה לבחירת שופטים 

הוועדה תכלול 11 חברים, ולקואליציה לא יהיה בה רוב. היא תורכב מ-4 חברי קואליציה, 2 חברי אופוזיציה, 3 שופטים, ו-2 נציגי ציבור שימונו על ידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון. שופטים ימונו ברוב של 7 חברים מתוך 11. הוועדה תבחר את נשיא בית המשפט העליון בהתאם לנוהג הסניוריטי הקיים.

* חוקי יסוד

הכנסת תחוקק את חוק יסוד: החקיקה.

חוקי יסוד יתקבלו בארבע קריאות במליאת הכנסת. שלוש הקריאות הראשונות יהיו ברוב של 61, והקריאה הרביעית ברוב של 80 בכנסת הנוכחית או ברוב של 70 תומכים בכנסת העוקבת. חוקי יסוד לא יהיו כפופים לביקורת שיפוטית.

הוראות בעניין בחירות ידרשו רוב של 80 חברי הכנסת בכל ארבע הקריאות.

חוקי יסוד קיימים ישוריינו.

* ביקורת שיפוטית

בית המשפט העליון לא יוכל לפסול חוקי יסוד, אולם יוכל לבטל חוקים רגילים ברוב של שני שלישים מתוך הרכב מורחב של 11 שופטים.

המתווה לא כולל פסקת התגברות שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים שנפסלו על ידי בג"ץ. יגובש מתווה מוסכם לשירות צבאי או לשירות לאומי אזרחי, שיחוקק כחוק יסוד ויהיה חסין מביקורת שיפוטית.

ביקורת שיפוטית חוקתית תוסיף לחול על מלוא היקף הזכויות הנגזרות מהזכות לכבוד האדם.

* עיגון זכויות

יעוגנו בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו הזכות לשוויון ואיסור הפליה; הזכות לחופש הביטוי, הדעה, ההפגנה והאספה. במקביל, יותנע מהלך חוקתי רחב בשיתוף ציבור בבית הנשיא לגיבוש והשלמה של מגילת זכויות יסוד מקיפה, בהסכמה רחבה.

* עילת הסבירות

עילת הסבירות תבוטל ביחס להחלטות הממשלה במליאתה בענייני מדיניות ומינויים לשרים.

השימוש עילת הסבירות יצומצם להחלטות של שרים בענייני מדיניות. 

הלכת הסבירות תמשיך לחול ביחס ליתר רשויות המדינה ורשויות ציבוריות אחרות.

* מעמד היועצים המשפטיים

יועצים משפטיים ימונו לתקופה של שש שנים, בדרך של מכרז כנהוג היום.

אפשרות להעברת יועץ משפטי מתפקידו אם קיימים בינו לבין השר חילוקי דעות מהותיים ומתמשכים המונעים שיתוף פעולה יעיל ביניהם, בכפוף לאישור ועדה מיוחדת.

חוות דעתם של היועץ המשפטי לממשלה ושל היועצים המשפטיים מחייבת.

שר יהיה זכאי לקבל ייצוג משפטי נפרד בפני ערכאות השיפוט.

הרצוג: "מלחמת אחים היא קו אדום. התהום במרחק נגיעה"

הרצוג החל את דבריו בהתייחסות לפיגוע בצומת מגידו: "האירוע הביטחוני החמור שהתפרסם לפני שעות ספורות הוא הוכחה מובהקת שאויבינו מזהים היטב את הפגיעה ביחד הישראלי. זה לא האיום היחיד. השבועות האחרונים קורעים אותנו. הם פוגעים בכלכלה, בביטחון, בחברה, בקשרים המדיניים של ישראל ובמיוחד בלכידות הישראלית".

"פגשתי בשבועות האלה אלפי אזרחים, טובי בניה ובנותיה של מדינת ישראל. פטריוטים אמיתיים מכל צדי המחלוקת הזאת. בחיים שלי, בסיוטים הכי גרועים, לא חשבתי שאשמע מילים כאלה, גם אם זה ממיעוט קטן מאוד של אנשים. שמעתי רטוריקה מבהילה, שמעתי שנאה אמיתית, עמוקה. שמעתי אנשים מכל הצדדים, שחס וחלילה כבר דם ברחובות לא מזעזע אותם. מי שחושב שמלחמת אחים של ממש, של חיי אדם, היא גבול שלא נגיע אליו – אין לו מושג. התהום במרחק נגיעה".

"מלחמת אחים היא קו אדום", הצהיר הרצוג. "לא אתן לזה לקרות – בכל מחיר, בכל דרך. צה"ל חייב להיות מחוץ לתחום, מחוץ לכל מחלוקת פוליטית, וכך גם סרבנות מכל סוג שהוא".

"אנחנו בעיצומו של משבר עמוק, אבל אני באמת מאמין בכל לבי שאנחנו ניצבים היום גם בפני הזדמנות כבירה, היסטורית. הזדמנות להסדרה חוקתית, מאוזנת, חכמה ומושכלת של יחסי הרשויות. אנחנו בצומת דרכים – משבר היסטורי או רגע חוקתי מכונן".

"בחודשים האחרונים קבעתי לא פעם כי נחוצים שינויים מבניים במערכת היחסים בין רשויות השלטון בישראל. אני עומד נחרצות מאחורי הקביעה הזאת – זו תהיה טובת האזרחים וזו תהיה טובת המדינה. אבל שינוי מהותי ועמוק במערכת היחסים בין הרשויות יש לעשות בשום שכל, ולוודא שהוא מביא ברכה וטוב למכנה המשותף הרחב ביותר האפשרי. מכנה משותף כזה צריך לשקף מנעד רחב של זהויות, אמונות ותפיסות עולם מכל גווני הפסיפס הישראלי, לרבות קהילות המיעוט. אומנם, הסכמה מלאה ומוחלטת איננה בת-השגה, אבל הסכמה רחבה בסוגיות יסוד חוקתיות היא הדבר הנכון ברגע הקריטי הזה".

"הדמוקרטיה הישראלית היא נשמת אפינו, ועלינו לשמור עליה מכל משמר. יסודותיה האיתנים, שעולים בקנה אחד עם עולם הערכים היהודי, מחייבים את כולנו", הוסיף הנשיא. "בשבועות האחרונים רדפתי בכל כוחי אחרי הצדק ואחרי השלום. שוחחתי עם קשת רחבה מאוד של מנהיגים ואזרחים, מכל שדרות העם, מכל גוון, זהות ועמדה. אלפי אנשים. לא פסחתי על אף קבוצה. אחד הדברים שלמדתי, ולא במפתיע, הוא כמה גדול מרחב ההסכמה. רוב האזרחים רוצים מתווה שיביא גם צדק וגם שלום, מתווה מאוזן שיסדיר אחת ולתמיד את היחסים בין רשויות השלטון בישראל. רוב אזרחי ישראל רוצים הסכמה רחבה. זה לא מתווה הנשיא – זה 'מתווה העם'. במתווה הזה אין צד מנצח ואין צד מפסיד. זה מתווה שכל כולו ניצחון למדינת ישראל".

"מקומם של הליכי חקיקה הוא בכנסת, ולכן חשוב להדגיש כי המתווה אמור להוות בסיס לחקיקה חדשה שתחליף את ההצעה הקיימת בעקרונות כבסיס לדיון מעמיק, ראוי ונכון שיוכרע בכנסת. המתווה הזה מחזק את הכנסת, הממשלה ומערכת המשפט, ומעל לכל – מחזק את מדינת ישראל. זו לא פשרה פוליטית, זה לא מהלך בעד או נגד יוזמי החקיקה או חברי הקואליציה, כמו שזה לא מהלך שיש בו כוונה נסתרת לחזק או להחליש את מתנגדי החקיקה או האופוזיציה. הדבר היחיד שעומד לנגד עיניי הוא טובת עמנו, טובת הבית הלאומי שלנו, טובת אהבתנו הגדולה – מדינת ישראל".

"אני אדם מאמין, אבל אינני נאיבי. אני יודע שברגע שאסיים את דבריי, ואולי עוד לפני כן, יקומו מתנגדים מכל עבר. אני גם יודע שיהיו מי שיברחו מאחריות, ושיהיו מי שכבר הסכימו ולפתע יכחישו כל קשר, או ינסו לחזור בהם. אני אומר לכם באחריות: מתווה העם משקף מכנה משותף רחב, עצום. העם רוצה פתרון מוסכם, המדינה שלנו חייבת פתרון מוסכם, והיא חייבת אותו עכשיו".

"אזרחיות ואזרחי ישראל, מתווה העם נשלח ברגעים אלה לנבחרי הציבור – לראשי הסיעות בכנסת. האחריות מוטלת עליהם, וזו אחריות כבדה. ברצותם – ידונו בו, ברצותם – ימשיכו במלחמת הכול בכול. יש לכם תפקיד חשוב, תפקיד קריטי וגורלי – עבורנו כעם וכמדינה. אני מאמין שהמתווה הזה – מתווה העם – יכול וצריך להביא לנו את שני הדברים: גם צדק וגם שלום. אזרחי ישראל, אחיי ואחיותיי: אני מאמין בנו, בכל אחת ואחד מאיתנו. בואו נעשה את הצעד הזה. בואו נעשה אותו יחד".