חבר מכוכב אחר: רוצים לעבור דירה לכוכב אחר? אלה התנאים

תעשיית הבידור אוהבת להשתעשע ברעיון שבמידה ואסון אקולוגי גלובלי יפרוץ, או כוכב זר יאיים להתנגש בנו, וכדור הארץ יעמוד בפני סכנת השמדה – תוכל האנושות לנטוש את הספינה הטובעת ולעבור לגור בכוכב אחר. פשוט, לא? ועכשיו בחזרה למציאות, האם קיומם של חיים על פני כוכב הם בכלל דבר כל כך פשוט? בואו נסקור כמה עובדות מרתקות, שיותירו אותנו עם מסקנה אחת ברורה: חיים על פני כדור הארץ הם הדבר הכי לא מובן מאליו.

1. כדור הארץ צריך להיות ממוקם הרחק ממרכז הגלקסיה, מכיוון שבאזור זה ישנה קרינה גבוהה הנגרמת מצפיפות השמשות, ואינה מאפשרת קיומם של חיים.

2. מיקומו של כדור הארץ צריך להיות במרחק מדויק מהשמש על מנת שיתאפשרו חיים. מרחק קצר מדי מהשמש יגרום לטמפרטורה גבוהה מדי על פני כדור הארץ, ומרחק רחוק מדי יביא לקיפאון.

3. השמש צריכה להיות בעלת פלט אנרגיה קבוע וללא שינוי. דבר זה אינו מובן מאליו, שכן רוב השמשות ביקום לא פולטות אנרגיה בצורה המאפשרת חיים.

4. רוב הקרינה שמגיעה לכדור הארץ מקורה בשמש – קרינה קוסמית סולרית, וכן ישנה קרינה נוספת המגיעה ממקורות נוספים בגלקסיה. מעט מהקרינה בצורת חום ואור חודרת את אטמוספירת כדה"א, בעוד מרביתה נלכדת על ידי זוג טבעות הנמצאות סביב אטמוספירת כדה"א, המכונות 'חגורות ואן אלן'. אילולא אותן חגורות הגנה, קרינה רדיואקטיבית מסוכנת הייתה חודרת לכדה"א, ולא הייתה מאפשרת קיומם של חיים.

5. קיומו של הירח בגודלו ובמיקומו הנתון שומר זווית קבועה של סיבוב כדה"א סביב עצמו, שתוצאתה – אקלים יציב, וחשיפה מבוקרת אל צד השמש.

6. קיומו של כוכב הלכת 'צדק' בגודלו ובמיקומו מהווה הגנה על כדה"א מפני אסטרואידים, על ידי כך שהוא מושך אותם אליו ובכך מונע את פגיעתם בכדה"א. גם גודלו ומרחקו מהשמש הם חלק מהמשוואה של היציבות במערכת השמש.

7. מהירות סיבוב כדה"א סביב עצמו מאפשרת חשיפה מבוקרת לשמש באופן אידיאלי עבור חיים. אם המהירות הייתה נמוכה יותר, שעות היום והלילה היו מתארכות, וכך היו נוצרות שעות אור/חושך רצופות וארוכות יותר, שהיו מביאות לפגיעה בצמחייה הזקוקה לחשיפה מבוקרת אל אור השמש.

8. רמת דחיסותה של שכבת האוזון הינו אידיאלי עבור קיומם של חיים. מצד אחד, שכבת האוזון מסננת את הקרינה האולטרה-סגול המזיקה שפולטת השמש, ומצד שני היא מאפשרת את חדירתה של קרינת השמש הנחוצה ליצירת חיים.

9. כוח המשיכה במינון מדויק – אם כוח המשיכה היה קטן יותר היינו מרחפים, ואילו היה גדול יותר לא היינו מסוגלים לזוז.

10. אחוז החמצן באוויר אותו אנו נושמים עומד על 21%. אם אחוז החמצן היה נמוך מזה, חיים לא היו יכולים להתקיים, ואילו אחוז החמצן באוויר היה גבוה מדי כל הצתת גפרור הייתה מסתיימת בשריפת ענק. האטמוספירה היא האחראית לייצוב אחוז החמצן, המשתחרר בתהליך המדהים של הפוטוסינתזה.

אבל כל זה היה רק מקבץ מקוצר, טעימה קטנה. בעבר מדענים האמינו כי נדרשים מספר תנאים מצומצם לקיומם של חיים, ובהתחשב שיש מספר אדיר לכוכבים, שיערו כי בנקל יהיה ניתן למצוא חיים בכוכבים נוספים. אך עם התקדמות החקר בנושא, הבינו כי נדרשים הרבה יותר תנאים ממה שחשבו בתחילה. כיום המדע מונה מעל 200 (!) תנאים הכרחיים ומדויקים הנדרשים להתקיים בכוכב על מנת שיתאפשרו בו חיים.

פרופ' פול דיוויס, אסטרופיזיקאי מאוניברסיטת ניו קאסל, אמר "הדבר המפליא באמת איננו העובדה שהחיים על-פני כדור הארץ מאוזנים על חודו של סכין, אלא שכל היקום מאוזן על חודו של סכין והיה הופך לתוהו ובוהו אם אחד מהקבועים היסודיים בטבע היה שונה ואפילו במעט. היקום נראה מתאים באופן בלתי סביר להופעת החיים ונראהשהוא מתוכנן כך".

פרופ' פראד הויל, אסטרונום אנגלי עטור פרסים, אמר "מספר גדול מאוד של 'מקרים ממוזלים' חד פעמיים אשר אירעו ברצף הנכון במהלך היווצרות העולם, מצביעים על הכוונה והתכליתיות של חוקי הטבע... הפירוש הפשוט של התצפיות לפי השכל הישר והבלתי משוחד מצביע על ישות האחראית לכיוונון חוקי הפיסיקה, הכימיה והביולוגיה, ושאין בטבע חוקים עיוורים כלל וכלל. אינני מאמין שפיסיקאי, הבודק את העובדות יכול להימנע מלהסיק שחוקי הפיסיקה הגרעינית תוכננו בצורה מדויקת תוך מחשבה על התוצאות שהן מולידים בבטן הכוכבים".

אז אין ברירה, כנראה שנצטרך להתקשר לחברת ההובלה ולבטל לבינתיים את המעבר...