מתי כדאי לאכול? זוהי המלצת הרמב"ם, ועכשיו זה מדעי

"בבוקר אכול כמלך, בצהריים כבן מלך ובערב כאביון", כך אמר הרמב"ם לפני יותר מ-800 שנים, ונראה שהאמירה הזו נכונה יותר מתמיד.

השבוע חל יום השוויון האביבי, כלומר ששעות האור יהיו רבות יותר משעות החושך. יש לכך השפעה גם על התזונה שלנו. על פי מאמר שפורסם השבוע במעריב, ככל ששעות האור מתארכות, גם הארוחות נדחות אל שעות הלילה המאוחרות.

קצב החיים היום מקשה ליישם את המלצתו של הרמב"ם משום ששעות הערות שלנו גדולות יותר. אנשים נוטים לעבוד שעות רבות יותר ולהישאר ערים עד שעות הלילה המאוחרות, ואת רוב הארוחות שלהם הם אוכלים בחלק האחרון של היום.

על פי המאמר, לא מעט משפחות מדלגות על ארוחת הבוקר, אוכלות ארוחת צהריים מאוחרת וארוחת הערב מתקיימת בלילה. יש גישות שטוענות כי יש להימנע מאכילה בשעות הערב המאוחרות ובמקביל ממליצות להקפיד על ארוחות בוקר. מנגד, יש גישות אחרות שמציעות לחשב את סך הקלוריות הנצרכות ביום ללא קשר לתזמון.

עם זאת, בשנים האחרונות ההמלצה של הרמב"ם לאכול יותר בבוקר ולהמעיט באכילה בערב קיבלה אישור מדעי ממחקרים שבוצעו, אשר הצביעו על קשר בין אכילה בשעות מאוחרות לעלייה בסיכון להשמנה, לעלייה במסת השומן ולפגיעה בירידה במשקל.
מחקר שהתפרסם לפני מספר חודשים בכתב עת מקצועי ונערך על ידי חוקרים ממרכז רפואי בבוסטון ניסה לקשר בין אכילה בשעות הערב המאוחרות להשמנה. תוצאות המחקר הצביעו על כך שהזמן ביממה שבו אנחנו אוכלים, משפיע באופן משמעותי על מספר גורמים, והעיקריים שבהם - התיאבון וההוצאה האנרגטית.
המשתתפים במחקר, שהיו במצב של עודף משקל, חולקו לשתי קבוצות. כל קבוצה קיבלה את אותן ארוחות, אך בזמנים שונים. בשלב הראשון של הניסוי קבוצה אחת צרכה את כל הארוחות 4 שעות מאוחר יותר מהקבוצה האחרת. בשלב השני של הניסוי הקבוצה השנייה הקדימה את הארוחות ב-4 שעות. המשתתפים בשתי הקבוצות הקפידו על מספר שעות שינה זהה ושעת יקיצה זהה. במהלך ימי הניסוי העידו המשתתפים על דרגות הרעב והשובע, החוקרים נטלו מהם דגימות דם, מדדו את טמפרטורת הגוף של המשתתפים, ואת ההוצאה האנרגטית. בנוסף, נאספו ביופסיות מרקמת השומן כדי להבין את השפעת תזמון הארוחות על מסת השומן ועל אגירת השומן.

התוצאות הצביעו על כך שלתזמון האכילה הייתה השפעה משמעותית על שני ההורמונים המווסתים את הרעב - גרלין ולפטין. ההורמון גרלין מאותת למוח על רצון לאכול ומעורר תחושת רעב, ולפטין - הורמון השובע, אחראי לשדר למוח להפסיק לאכול. ההשפעה בניסוי הייתה בעיקר באמצעות הורמון השובע לפטין. רמות הלפטין ירדו לזמן ממושך בקבוצה שאכלה בשעות מאוחרות יותר. כלומר, הם פחות הרגישו שובע כשאכלו מאוחר יותר. מאזן הקלוריות של המשתתפים שאכלו מאוחר השתנה, וההוצאה הקלורית הייתה איטית יותר. בנוסף, עלה כי לאחר אכילה בשעת לילה מאוחרת יש עדות לתהליכי בנייה המעודדים צבירת שומן בגוף.

תוצאות המחקר תומכות באמירתו המפורסמת של הרמב"ם, שממליץ להתחיל את היום בארוחה עיקרית, ואי אפשר להתעלם מהמחקרים הנוכחיים שמעידים כי אצל רובנו ניצול הקלוריות, כלומר חילוף החומרים המיטבי, הוא בשעות הבוקר.