מנוחה פוקס
3 טעויות שעשית ואם לא קיפחת את נשמתך, הן רק יחשלו אותך. והפעם: "המהירות היא מהשטן"
שוכחים דברים מאחור, לא מתכננים קדימה, ומתעלמים מכל מה שסביבנו. 3 טעויות שאנחנו עושים כשאנחנו ממהרים
- מנוחה פוקס
- פורסם א' ניסן התשפ"ג |עודכן
(צילום: shutterstock)1. אל תשכח מאין באת...
כשאנו ממהרים, ללא תכנון מוקדם, אנחנו נפגשים במהמורות ובתקלות בדרך היציאה.
נתקלים בפח האשפה, האשפה נשפכת על הרצפה, משאירים אותה שם כי אנו ממהרים, וכשחוזרים הריח מרקיע שחקים.
פותחים את הארנק להוציא את כרטיס הנסיעה, בינתיים שופכים את המטבעות על השולחן. לא אוספים, כי אנו ממהרים, ולפני שאנו חוזרים, מגיעים הילדים. אחר כך אנחנו מתלוננים שהילדים נטלו מהמטבעות ללא רשות.
יורדים בחטף במדרגות. מחליקים על הגב ומקבלים מכה הגונה, קמים ורצים וממשיכים, ובתחילה לא מרגישים. אבל לאחר כמה שעות מתגלים הכאבים, והסדקים.
אל תשכחו מאין באתם, אל תתנו לעצמכם למהר יתר על המידה בכל פעם מחדש. המהירות מהשטן, יישוב הדעת הוא הכרח היקום.
טעות: ממהרים מידי ומפסידים בדרך.
2. אל תשכח לאן אתה הולך...
כשאנו ממהרים, איננו מספיקים לתכנן את היעדים.
"רגע, מה הייתי צריך לקחת לפגישה?".
"באיזה אוטובוס אני צריך לנסוע? לאן להגיע? באיזו שעה?".
"הייתי צריכה להביא אתי את המחברת, אוף, שם סיכמתי את כל הנושא".
כשממהרים שוכחים לאן הולכים, מה צריך להביא לשם, על מה דובר? מה תוכנן?
וכך מגיעים לים, כשכובע הים חסר בתיק הים;
מגיעים לפגישה החשובה של העסקה שאין לה חזור, ללא ההסכם הכתוב והחתום;
מגיעים לכותל בלי הסידור שאני כל כך אוהבת, כי הוא הכי ברור;
ומגיעים לרכבת שנייה אחרי שעזבה את התחנה.
אם לא מתכננים דברים, איך תגיעו בזמן ליעדים? איך תגיעו מצוידים בכל החפצים הדרושים?
בואו ניזהר לא לשכוח לאן אנו הולכים, כי אם נשכח אולי כל הפזיזות הייתה מיותרת וחבל...
טעות: ממהרים? - לא רואים את הדרך.
3. אל תשכח מילה טובה לסביבה!
כשיוצאים ברגע האחרון, אין פנאי לכלום.
לא להיפרד כראוי מבני הבית היקרים,
לא לומר שלום יפה לשכנים,
לא לראות את פני החברים שעוברים בדרכים,
לא ללטף את גב החתול שמכה למנת החלב,
לא להיכנס למכולת, כדי להיתקל באדון יואב המוכר ולאחל לו "בוקר טוב",
לא לעזור לקשישה עם הסלים ברחוב.
מסתכלים על הכול מסביב כאילו היה אוויר, כי אנו ממהרים לדרכנו, תוך כדי שאנו דורכים על ידידינו, בני ביתנו ומכרינו.
לא חבל להפסיד את כל הטוב והיופי הזה? לא חבל ללכת ברחוב כמו עוורים באפילה?
לא חבל להישאר בצד, כשהאמצע כה פורה ורווי?
טעות: חושבים שנוכל גם למהר וגם לעיין.