אספן ההגדות מציג אוסף נדיר: "לכל הגדה יש סיפור משלה"

מאות הגדות קיימות באוסף ההגדות של האספן משה גן צבי, המתגורר בחיפה. כבר עשרות שנים שהוא אוסף אותן, מצרף אותן זו לזו, ובעיקר מתוודע לסיפורים המרתקים שמסתתרים מאחוריהן.

"ההגדה של פסח היא אחד המסמכים המרתקים ביותר של תרבות ישראל", מבהיר גן צבי, בעוד שהוא מעניק לנו הצצה אל האוסף הייחודי. "היא כוללת את כל העבר שלנו, בו משפחות היו מצטרפות זו לזו ויושבות יחד, כשהן חוגגות את יציאתו של העם היהודי לחירות. הטקסט של ההגדה ממשיך להיות זהה לאורך כל השנים, אך למרות זאת ניתן לראות בכל דור ודור הגדות המיוחדות לתקופה ולזמן, כאשר הן משקפות את המאורעות של אותם ימים. האמת היא שזה לא פחות ממרתק".

הגדות לדורי דורות

גן צבי לא רק אוסף את ההגדות, אלא הוא גם נוהג ללמוד ולהעמיק בנושא הנרחב הזה ששמו 'הגדה של פסח' ובכל מה שקדם לו והוביל לכתיבתו. "ההגדות המעוצבות הראשונות היו בתקופת הגאונים ומאז הן הוסיפו להיכתב בכתב יד, כאשר הן עוברות כך מדור לדור", הוא מסביר, "עד היום ניתן למצוא במוזיאונים הגדות שכתובות בכתב יד, גם מהדורות המאוחרים יחסית, שכן למשל בתימן נהגו במשך שנים רבות לאחר המצאת הדפוס לכתוב בכתב יד.

"אבל ההתפתחות הגדולה ביותר בעולם ההגדות חלה כאשר הומצא הדפוס, והודות לכך התחילו ההגדות להגיע לקהל הרבה יותר רחב. אם קודם לכן לא כל אחד יכול היה להרשות לעצמו שתהיה לו הגדה, ואת כתבי היד ניתן היה לראות בעיקר במשפחות בעלות יכולות כלכליות גבוהות, הרי שמאז שהתחיל הדפוס זכו ההגדות לתפוצה רחבה מאוד והנושא שנקרא 'הגדה של פסח' קיבל ממד אחר. יש לי באוסף פקסימיליה של אחת ההגדות הראשונות ביותר שהודפסו. היא הודפסה בשנת רמ"ב (1482) בגואדלחארה שבספרד. זוהי הגדה פשוטה מאוד המופיעה על פני שבעה עמודים בלבד, אבל הייחודיות שלה בכך שהיא מודפסת.

פקסימיליה של ההגדה הראשונה שהודפסה שנת רמב ( 1482 ) בגואדלחארה ספרד.

"הודות לדפוס ניתן היה להשקיע גם בתוספת פירושים כתובים להגדה, וכך למשל יש הגדה עתיקה מאוד שנקראת 'הגדת זבח פסח'. זוהי הגדה של האברבנאל שמציג מאה שאלות על ההגדה וגם נותן תשובות כמובן. מדובר בקובץ עתיק מאוד שהודפס בתחילת המאה ה-16.

"מאוד מעניין לראות כי לאורך כל השנים התאפיינו ההגדות של פסח בעיטורים ואיורים רבים, מתוך הנחה שהם יסייעו בהעברת המסר לילדים ולבני הבית, וימחישו להם את יציאת מצרים. ישנה הגדה מעניינת מאוד שהודפסה בסוף המאה ה-13 ומכונה 'הגדת ראשי הציפורים'. מופיעות בה דמויות אדם ולהן ראשים של ציפורים, והיא נחשבת להגדה העתיקה ביותר הקיימת בשלמותה, ומוצגת במוזיאון ישראל. במשך השנים היו חוקרים רבים שניסו להסביר מדוע בחרו מאיירי ההגדה דווקא באיורי ציפורים, ויש בנושא מחלוקת אקדמאית גדטחה, כאשר יש הטוענים בכלל שאת הציורים ציירו נוצרים ומדובר בקריקטורות אנטישמיות. אין הכרעה חד משמעית בנושא".

פקסימיליה הגדת ראשי הציפורים, כתב יד סוף המאה ה-13

נדירות ומיוחדות

כמה הגדות יש לך באוסף?

"יש לי כמה מאות הגדות, אבל אני לא סופר, אלא מעדיף להתייחס לאיכות ולא לכמות".

אבל מסתבר שלא כל הגדה תתווסף לאוסף שלו. "אני מצרף לאוסף רק הגדות שממש מדברות אליי", הוא מבהיר, "בראש ובראשונה זה מתבטא בתקופה שבה הן הודפסו, אבל אני בוחן גם את העריכה, התוכן והעיצוב, כי זה משקף את המהות שלה.

"אתן דוגמה", הוא מוסיף, "יש לי באוסף הגדה של פסח מתקופת השואה. כלפי חוץ היא נראית כמו הגדה רגילה, רק שבעמוד הראשון שלה מופיעה חותמת צנזורה של הצורר הנאצי בשילוב צלב קרס.

הגדת אגודת אזוב, הודפסה בסאטמר, 1942. חותמת הצורר הנאצי על עמוד הפתיחה.

"הגדה נוספת שדיברה אליי מאוד זוהי הגדה שנכתבה בארה"ב בשנת 1942, כולה בצבעים של תכלת ופריחה, משקפת תקווה ושמחה, כשברקע הכיתוב 'עבדים היינו' ניתן לראות עבדים מקימים גורדי שחקים בארה"ב. המעניין הוא שיש לי באוסף הגדה נוספת שהודפסה בארה"ב שנתיים לאחר מכן, אבל ההבדלים ביניהן תהומיים. ההגדה שיצאה ב-1944 צבועה בשחור-לבן, משקפת הרבה אבל וצער, ואת ציורי חיי הנוחות בארה"ב מחליפים ציורים של קלגסים גרמניים.

הגדת מעלה בית חורין, וינה, 1823.

"יש לי גם הגדה שלטעמי נדירה מאוד, היא הודפסה לקראת חג הפסח האחרון בגוש קטיף, כשלושה חודשים לפני הגירוש. היא מתארת את גוש קטיף, כאשר ניתן לראות את פעילות החממות החקלאיות והעשייה הבלתי פוסקת. אמנם אנשים ידעו אז שעומד להיות גירוש, אך בכל זאת היו מלאי תקווה ואמונה שהתוכנית לא תתממש. זו הגדה שיצאה באופן חד פעמי ולכן נדירה מאוד.

"אגב, יש לי באוסף גם הגדה מהתקופה בו היו דיונים סביב נושא הגולן, ופורסם הסלוגן הידוע 'העם עם הגולן'. בהגדה זו ניתן לראות את הבן החכם כשהוא מוצג כחקלאי המטפח את הכרמים, הרשע מוצג שם כאסאד שבאותו זמן טבח בבני עמו, ואילו הבן התם נראה על רקע טורבינות הרוח. ככל שמתעמקים בהגדות כך רואים עד כמה שיש בהן ממד של עומק. מדהים להיווכח בכך שהגדה אחת יכולה להכיל את כל ההיסטוריה והאקטואליה שלנו".

צילום ארבעת הבנים , בהגדת העם עם הגולן. שנת 2000

עושים היסטוריה

איך אתה משיג את כל ההגדות המיוחדות הללו?

"אלו באמת הגדות מיוחדות מאוד. יש כאלו שאני שומע עליהן ומנסה להשיג, יש כאלו שהגיעו אליי באירועים שונים ויש שאנשים פנו וביקשו לתת לי במתנה. לכל הגדה יש את הסיפור שלה, אבל מה שחשוב מבחינתי זה שמדובר באוסף משפחתי ששייך למשפחה, ומחמם לי את הלב בכל ליל הסדר מחדש, כשהילדים וגם הנכדים מעיינים בהגדות, מתעניינים ונהנים".

פקסימיליה הגדת דראמשטט, כתב יד 1430 לערך.

ובאיזו הגדה אתה באופן אישי קורא בליל הסדר?

"אני קורא בהגדה שקיבלתי מההורים שלי בשנה הראשונה לנישואיי. זו ההגדה שמלווה אותי במשך כל השנים, ואני מרגיש חיבור מיוחד לכל כתם של יין ולכל קמט שמופיעים עליה".

גן צבי עוצר לרגע, ואז מוסיף בהתרגשות: "אבל השלב המרגש ביותר אצלנו בליל הסדר הוא דווקא לפני שמתחילים בעריכת הסדר. לאחר שחוזרים מבית הכנסת נעמדים כל בני המשפחה יחד סביב השולחן, מחזיקים יד ביד, ואני אומר למשפחה משפט קבוע: 'היום או יושבים ומספרים על יציאת מצרים. לכאורה אנחנו מספרים היסטוריה, אבל למעשה אנחנו בעצמנו עושים היסטוריה. כי אנחנו חוגגים בשנה זו לראשונה 3335 שנה ליציאת מצרים ובכך זוכים לחבר חוליה נוספת שמקשרת את עם ישראל. אנחנו עושים היסטוריה בעצם ישיבתנו בליל הסדר. הלוואי שנזכה כך לעוד שנים רבות".