זוגיות ושלום בית
הלב שלי נקרע לשניים. אבל השכל יכול להסתכל על כל צד בנפרד
כאשר תעברו בין הגזרים, ותביטו לימינכם אל האהבה, תוכלו להתחמם בה ולא לקפוא מהאש הקרה של השנאה היוקדת שלשמאלכם
- פינחס הירש
- פורסם כ"ב ניסן התשפ"ג |עודכן
(צילום: shutterstock)
לרוב אנחנו חיים את החיים במין מרוץ כזה, בלי לעצור ולחשוב.
כשאנחנו כבר כן חושבים, המחשבה מתמקדת בכיצד לפתור בעיות, או איך להתנהל קדימה בצורה נכונה וטובה.
נדירות הפעמים בהן יש לנו מספיק יישוב הדעת בשביל לבחון דברים לאחור ולחוות תחושות לגביהם.
סתם כך, ללא מטרה מסוימת. רוצים להתבונן ולחוות מה אנו מרגישים כלפי הדברים. זה יכול לקרות באיזו מצגת שיכינו לכם הנכדים בחתונת הזהב, שפתאום תראו את החיים בסרט נע, ויזוז לכם משהו בלב.
אז כשיועץ מבקש להתבונן לאחור עם הזוג שמולו, זה מתיש אותם. בשביל מה? הם אומרים. לא מספיק אנחנו רבים, עכשיו גם לחשוב על כל מה שהיה ולהתבאס?
ואם קצת ננבור בהימנעות הזו לחטט בעבר, נמצא כי קשה לנו להעלות את התמונה המלאה של הקשר בינינו.
התופעה הזו מכונה כ"מחיקת קבצים חיוביים". אנחנו עכשיו בכעס, חושבים שהאדם מולנו הוא הנורא מכולם, ומביך אותנו לחשוב ולהיזכר במחוות אהבה שעשינו בשבילו, או בפתיחת הלב ושיתוף אמיתי שהיה בינינו. לא רוצים להיזכר בכמה הוא עשה לנו טוב על הלב רק לפני כך וכך זמן. כי זה מערער אותנו, והעובדות כבר לא יהיו מחודדות מספיק בשביל להיכנס בכל העוצמה במריבה הנוכחית בניגוח קטלני וחד משמעי.
"זה לא הזמן עכשיו". וזה נכון!
זה אכן לא הזמן כאשר אנחנו בתסיסה. אבל אם ניקח לנו כמה רגעים/ימים ונירגע קצת, נוכל לעשות את זה, וחשוב לעשות את זה.
ואל תחשבו שזה אמור להוות איזשהו "שוחד" ללב שלכם בשביל לסלוח. התכונה הזו היא קריעת ים סוף של הלב, שמאפשרת לחזור פשוט לקרקע המציאות ללא התלהמויות מיותרות וללא איבוד היקר מכל בשעת כעסנו.
המוח שלכם ייחצה לשניים באותם רגעים, אבל הלב כבר עשה זאת מזמן.
אתם גם אוהבים מאוד, מתגעגעים שרופים, וגם חשים עלבון, כעס, תסכול וחרדה. ללב יש מקום להכיל הכל ולהיות חצוי לכמה חלקים שהוא מרגיש לנכון.
השכל שלכם, לעומתו, בוחר תמיד לחשוב על נקודה אחת בלבד, ולא להתבלבל עם שלל הנתונים.
אבל אפשר להסתדר איתו. תספרו לו שהלב נחצה לשניים. הוא יסתקרן, ישאל, יחקור, ויגלה שיש בכם את שני החלקים הללו של אהבה – שנאה, ואז הוא כבר יוכל להביא בחשבון את התמונה הקצת יותר מלאה.
כמה מלאה? תלוי כמה תצליחו לראות.
ואז, כאשר תעברו בין הגזרים, ותביטו לימינכם אל האהבה, תוכלו להתחמם בה ולא לקפוא מהאש הקרה של השנאה היוקדת שלשמאלכם. וכן, תוכלו לשאוב מצד האהבה כוחות לשחזר רגעים, ולהתחיל לדבר על מה שמציק לכם מתוך הערכה וכבוד לנס הזה שהשני יצר בכם.
לפעמים יכולים גם להציג את קריעת הים סוף הזו אל הצד השני, ולעודד אותו יחד איתכם לחצות את הים בבטחה.
כשהוא בטוח שאתם רק כועסים ומשפילים ולא מסוגלים לראות בו את הטוב, הוא יבחר להישאר בחוץ, ביבשה הבטוחה והלא מאיימת של ההתקרבנות והשתיקה, שכל כך נעימות כשאתם רושפים אש.
הלב שלכם כבר קרוע.
רק תכירו בזה, ותראו ניסים.
פינחס הירש הוא יועץ זוגי M.F.C.