האוטיסט שמתקשר בציורים: "מרק מצייר את המלחמה באוקראינה, ובוכה, ובוכה..."

במשך 14 שנים גדל מרק רפייביץ כילד המאובחן באוטיזם עמוק, שאינו מדבר וכמעט לא מצליח לתקשר עם סביבתו. גם אמו נטליה שהצליחה לנהל אתו תקשורת מסוימת, הרגישה את הנתק והניכור שקיים ביניהם, והייתה סבורה שרמת ההבנה של מרק נמוכה מאוד.

"אף פעם לא הבנתי למה הוא מתוסכל כל כך ובמשך תקופות ארוכות נראה היה שהוא נתון בדיכאון", היא מציינת בכאב. "רק לאחרונה, אחרי שגילינו את עומק ההבנה שלו, התחלתי להבין את גודל הכאב שהוא חווה מכך שלא מבינים אותו".

ציור בלי מילים

הרגע בו התחולל השינוי התרחש לפני כשנתיים, לאחר שעברה על מרק תקופה לא פשוטה. "זה התחיל עוד לפני הקורונה, כשאבא שלי – סבא של מרק נפטר", מפרטת נטליה, "אחר כך פרצה הקורונה והתמודדנו עם כל הסגרים והבידודים, ולאחר מכן הגיעה המלחמה באוקראינה. לאורך כל התקופה הזו שמתי לב שמרק מתעניין בסרטים בהם מביאים סיפורים על אנשים שחוו חיים לאחר המוות ועוד כל מיני דברים בסגנון. הרגשתי שמשהו קורה לו בלב פנימה, אבל לא הייתה לי יכולת לשוחח איתו ולשאול אותו על כך".

אבל אז קרה דבר מעניין: "מרק מצא בבית צבע ופיסת נייר, ופתאום ראיתי אותו מנסה לשרבט משהו ולצייר. עצם הרצון שלו לצייר הדהים אותי, כי תמיד חלמתי שהוא יכתוב על דף וינהל תקשורת כתובה, ותמיד כשהנחתי מכשיר כתיבה בתוך ידו הוא נרתע, היה נראה שהוא אפילו נגעל מזה. לא האמנתי כשראיתי אותו מצייר. בשלב הבא קניתי לו צבעי אקריליק וקנבס קטן, ועוד באותו יום מרק צייר את הציורים הראשונים שלו. אולי זה נשמע הזוי או בלתי מתקבל על הדעת, אבל זו הייתה הפעם הראשונה בחיי בה גיליתי שמרק יודע לצייר".

נטליה מציינת כי מרק כיום בן 16, אך למעשה מיום שהוא נולד הוא לא הוציא מפיו ולו מילה אחת. "אני לא אוהבת להיצמד למילה 'נכות', אך כדי להמחיש את רמת האוטיזם של מרק אציין שיש לו 120% נכות, מה שאומר הכי עמוק שיכול להיות. במשך שנים לא הייתה לנו שום דרך לתקשר אתו, הוא אפילו לא חייך. רק בהמשך הצלחנו ללמד אותו תקשורת מסוימת, בעיקר באמצעות מימיקה ותנועות גוף, לפעמים כשהוא רוצה להסביר לי משהו קצת מורכב יותר, הוא מראה לי סרטון בנושא. כעת בזכות הציורים אנו מצליחים לרדת יותר לעומק ההבנה שלו ולהבין לראשונה אלו נושאים מעניינים אותו ומעסיקים אותו, ואפילו לשמוע את האמירות שיש לו עליהם".

לצייר את הרגש

מה בעיקר ניתן לראות בציורים שלו?

נטליה משיבה במילה אחת: "רגש". קולה נשנק, כשהיא מוסיפה: "הפעם הראשונה בה הבנתי את העומק של הציורים של מרק היה ממש בערב המלחמה באוקראינה. בכלל לא חשבתי שהוא מודע לחדשות, אבל אז הוא צייר תמונת נוף נדירה של רחובות אוקראינה כשהם קודרים וכאובים, והוסיף לאחר מכן עוד שתי תמונות דומות. כל זה בשלב בו בעולם דיברו על כך שאולי תפרוץ מלחמה, ורבים כלל לא האמינו שזה יקרה. במבט לאחור אני יכולה לומר שמרק כנראה הרגיש משהו שאחרים לא הרגישו.  

"בשלב הבא, כשכבר פרצה המלחמה, הוא צייר עוד דוגמה בסגנון, והבנתי שהוא מנסה לסמן לי את הכאב שיש לו ואת התחושות הקשות שמציפות אותו. ואז, בלי לחשוב הרבה, מצאתי את עצמי שואלת אותו: 'למה אתה מצייר רק תמונות נוף? הרי אוקראינה היא לא רק אדמה ובניינים, נסה לצייר גם אנשים'. ואז קרה הדבר המרגש ביותר, כשהוא התיישב על יד הדף וצייר את האנשים..."

התמונה המרגשת של הילדה עם התסמונת דאון שנהרגה בהפצצות

קולה של נטליה נשבר כשהיא ממשיכה לתאר: "הוא צייר את התמונה מנקודת המבט שלו, כפי שהוא רואה אותה, ומכיוון שהוא ילד נראה שהכי הכאיב לו מה שעובר על הילדים. הוא צייר בתמונה ילדים קטנים שלא נולדו וכבר מתו, הוא צייר גם את האוקראינים שסובלים, והיה גם משהו נוסף שרק מישהו חיצוני שראה את התמונה העיר אליו את תשומת ליבי – העובדה שהוא הדגיש שבמלחמה יש נפגעים יהודיים, ובצידי התמונה צייר אנשים שעל זרועותיהם כרוכות תפילין. אני חייבת לציין שהעומק בציורים שלו ממש הבהיל אותי, לא העליתי בדעתי לפני כן שהוא מבין דברים עד כדי כך.

"בהמשך צפה מרק בסרטון קשה מאוד מהמלחמה, בו דיווחו על כך שנהרגה באוקראינה ילדה עם תסמונת דאון, וזה גרם לו למצב רוח רע מאוד. הוא הסתובב בבית ובכה כל הזמן. ידעתי שהוא בוכה בגלל הילדה, וניסיתי לחשוב איך לעזור לו. בהחלטה של רגע אמרתי לו: 'מרק, אתה לא יכול להשיב את הילדה הזו לחיים, אבל אתה יכול לצייר אותה'. ובאמת הוא צייר שלוש תמונות יפהפיות של אותה ילדה, ובהמשך גם יצרנו קשר עם משפחתה והעברנו להם את הציורים".

זה לא חלום

יש למרק גם ציורים אופטימיים ושמחים?

"כן, באופן כללי הציורים שלו מלאי חיות, יש בהם קשת רחבה מאוד של צבעים, ורבים מהם שמחים ומשוחררים. אבל הוא מצייר בדרך כלל את מה שהוא מרגיש, ולכן קורה לא פעם שהוא מצייר בזמנים של קושי, ואז הציורים מלווים בכאב".

את מרגישה שהיכולת שלו לצייר משפיעה עליו לטובה?

"כן ולא. אמנם מצד אחד הוא הרבה יותר עסוק, והוא גם שמח בכך שאנשים מתפעלים ממה שהוא מצייר ואוהבים את הציורים, אך מצד שני כשהוא מצייר הוא ממש חי את התמונה ואת הרגשות שנראים בה, וזה גורם לו לפעמים לבכות ואפילו להתפרץ בכעס ולזרוק את התמונה מעבר לגדר.

"אבל אני חייבת לציין שאני בעצמי מרגישה שהציורים שלו משפיעים עליי לטובה. אני פתאום קולטת כמה דברים הוא הבין בעבר, רק שאני לא הייתי מודעת להם, וכעת אני מבינה שיש תחומים מסוימים בהם הוא מבין קצת עמוק יותר מאשר אנשים אחרים. אני מסתכלת עליו בצורה אחרת, ולמרות שכלפי חוץ נשארו אצלו כל תסמיני האוטיזם וחוסר התקשורת, אני מרגישה שמשהו פנימי בתוך שורש הנשמה שלו השתנה. זה כל כך משמח אותי, כי עברנו עם מרק שנים עם הרבה תסכול וקושי, וכעת הדברים נראים פתאום לגמרי אחרת. בכל בוקר מחדש כשאני פוקחת את העיניים אני לוחשת לעצמי מחדש: 'זה לא חלום, זוהי מציאות'".

נטליה מציינת כי לאחרונה פנו אליהם בהצעה להציג את ציוריו של מרק בתערוכה בתל אביב והם נענו בשמחה. התערוכה תתקיים בסטודיו 'שוקי קוק' ותימשך לאורך השבועות הקרובים. "אני לא יודעת מה צופן לנו העתיד", היא מוסיפה בכנות, "מצד אחד יש אנשים שאומרים לי: 'אם כך הוא מצייר היום, בוודאי בהמשך הציורים שלו יהפכו לשיא עולמי', ומהצד האחר אני יודעת שבאוטיזם יש גם נסיגות ואי אפשר לדעת אם מרק ימשיך לצייר גם הלאה. בינתיים אנו שמחים להציג את הציורים בתערוכה, ומרגישים שזה אכן המקום הנכון להם".

אתם משתפים את מרק בכך שהציורים שלו עומדים להיות מוצגים בתערוכה?

"בוודאי, הוא שותף מלא לכל התהליך, ובכל פגישה שיש לנו עם מארגני התערוכה, הוא מתלווה אלינו. אני בטוחה שהוא מבין את זה, ומאוד שמחה בשבילו".