הלימוד היומי: האם מותר להרוג יתושים בשבת, ומה קודם – שבת או שלום בית? (יום שישי, ל’ בניסן)

אתמול ספרנו 15 ימים, שהם שני שבועות ויום אחד לעומר

הציטוט היומי

"כתוב בתורה: זכור את יום השבת לקדשו ששת ימים תעבוד וגו´ כי ששת ימים עשה ד´ את השמים ואת הארץ וגו´.

הורה לנו ה´ בפסוק זה שעניין השבת הוא שורש האמונה לידע שהעולם הוא מחודש ונברא ולא נעשה מעצמו, וכיון שה´ ברא הכול הוא האדון על הכול ואנחנו עבדיו ומחויבים לעשות רצונו ולעבדו בכל גופינו ונשמותינו וממונינו כי הכול שלו".

(החפץ חיים בהקדמתו לספר המשנה ברורה).

2 הלכות ביום מתוך 'בהלכה ובאגדה', עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

האם מותר להרוג יתושים בשבת?

אסור להרוג בעלי חיים. ואף ההורג זבובים, יתושים, נמלים וכדומה, עובר איסור כאילו הורג גמל, ולא יזלזל בזה מחמת קטנותם.

קוטל יתושים - מותר להשתמש בשבת בתרסיס קוטל יתושים, ובלבד שלא ירסס עליהם ממש, וישאיר חלון פתוח שיוכלו גם לצאת דרכו. ואין בתרסיס משום מוקצה, כיון שראוי ועומד לשימוש של היתר בשבת.

נחש ארסי ושאר בעלי חיים שיש סכנה בנשיכתם, מצוה להורגם אפילו בשבת ואפילו אינם רצים אחריו, מפני חשש פיקוח נפש, שמא יפגעו בבני אדם.

האם מותר להחזיר בשבת דלת שהתפרקה מהארון?

כשם שאסור להחזיר את דלת הבית למקומה משום בונה, כך אסור לתקוע ידית בדלת, שהרי היא נעשית כחלק מהדלת. אולם ידית שאינה מחוברת היטב לדלת ונשלפת מידי פעם, מותר להחזירה ולפתוח בה בשבת, שהרי היא כמפתח. אם נשמטה הידית פתאום בשבת, ואין אפשרות לפתוח על ידי דבר אחר, יש להקל להכניסה בשינוי, ופשוט שבלי לתוקעה במסמרים.

דלת שהתפרקה מתיבה או מארון, אסור להחזירה למקומה.

פרשת תזריע-מצורע – דבר תורה קצר לשולחן השבת

וטהרו הכהן (יג, לז)

כדי לטמא או לטהר בנגעים, יש צורך שהכהן בעצמו יאמר בצורה מפורשת שהנגע טהור או טמא, ואפילו אם יש תלמיד חכם – אינו יכול להחליט לבדו על הנגע ויש צורך לפנות לכהן.

מדוע דווקא טומאת נגעים תלויה בדיבורו של הכהן, ואילו בטומאות אחרות לא?

כותב הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל, בספרו “קריינא דאיגרתא”: “מצינו טומאת מצורע שאני (=שונה) מכל טומאות שבעולם, שעל ידי המעשה בלבד נטמא… מה שאין כן מצורע, שאינו נטמא ע”י גוף הנגע, עד שיטמאנו הכהן או יסגירנו. ואפשר דהוא מידה כנגד מידה, לפי שהנגעין באין על לשון הרע, דהיינו חטא הדיבור, לפיכך טומאתו על ידי דיבור“.

אדם שחוטא בלשון הרע, אינו מחשיב את הדיבור כעניין חמור, וזה שורש חטאו – שאינו מעלה על הדעת שדיבור יכול להחריב או לבנות עולמות. משום כך, בענייני צרעת שבאה כעונש ל לשון הרע, באמצעות אמירתו המפורשת של הכהן, התורה מדגישה את עוצמת כח הדיבור (מעין זה מבואר בחפץ חיים על התורה).

חיזוק לנשמה

הרב ירון אשכנזי - מה קודם: שבת או שלום בית?