מפתח של פרנסה: עבודת המידות וההשתדלות הן המפתח שבידיך

השבת מברכים את חודש אייר. נוהגות הנשים לאפות חלת מפתח לכבוד השבת הזו, שהיא השבת שלאחר הפסח. זוהי סגולה נפלאה לפרנסה.

יש שנוהגות לאפות את החלה בצורת מפתח ממש.

יש שנוהגות לאפות חלה רגילה ולהטמין בתוכה מפתח.

יש שנוהגות להכין חלה רגילה ולנקב אותה במפתח.

מה מקור הסגולה הזו, מה העניין, ולמה דווקא בשבת שאחרי הפסח?

המקור הראשון בו נזכרה הסגולה הזו הוא בספרו של הצדיק רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא זצ"ל, בעל ה"אוהב ישראל", שם הסביר הצדיק כי עם ישראל זכה במשך ארבעים שנה לאכול לחם מן השמיים – מן.

המן היה חסד השם, הם לא היו צריכים לטרוח ולדאוג, פרנסתם הייתה מגיעה עד פתח בתיהם ממש.

והנה, אחרי ארבעים שנה, וזה היה מיד אחרי הפסח, חדל המן לרדת מן השמיים, וישראל היו צריכים לדאוג לפרנסתם, לזרוע, לגדל, לקצור, לטחון ולאפות...

הרימו ישראל עיניהם לבורא העולם, שמפתח הפרנסה בידיו, ובקשו שיפתח להם שערי פרנסה. מאז השתרבב המנהג לאפות חלת מפתח מיד לאחר הפסח.

טעם נוסף לאפיית חלת מפתח הוא – ספירת העומר. ימי ספירת העומר הם ימים של עליה.

בליל הסדר היינו כולנו בדרגה גבוהה מאוד. בחצות הלילה הסתלקו האורות, והעבודה בספירת העומר היא להחזיר את האורות בהדרגה, בכל יום קצת, לאט לאט, וכך לפתוח בעבודה איטית ועקבית, שער ועוד שער...

כדי לפתוח את השערים, מה צריך? מפתח כמובן!

זכרי, המפתח בידיך, והוא בעצם עבודת המידות וההשתדלות שלך בימים אלה. יהי רצון שנזכה לעלות ולהיכנס בחמישים השערים, מוכנות וראויות לקבלת התורה.

ארבעה מפתחות מסורים בידיו של הקדוש ברוך הוא:

מ – מטר

פ – פרנסה

ת – תחיית המתים

ח – חיה

המפתח, כך אומרת הקבלה, מסמל את העבודה שהאדם עושה מצידו, בבחינת "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם".

אנו פותחים את הפתח על ידי מצוות השבת, מצוות ספירת העומר, תפילה, דמעות ועבודת המידות, והקדוש ברוך הוא יפתח לנו את אוצרו הטוב, ויקוים בנו הפסוק: "ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח".