הטיפול הנפשי שאולי לא הכרתם: EMDR, נעים להכיר

האם הפסיכולוגיה היא חוכמה או תורה?

חקר הנפש ותורת הפסיכולוגיה הינם ללא ספק אחד המדעים היותר שנויים במחלוקת מבחינת התפיסה היהודית, שכן בשונה מרפואה, פיסיקה וכימיה הם עוסקים בנפש האדם ומשפיעים על רוחו, חשיבתו והשקפתו ומעצבים את אישיותו, ואינם רק כ"חוכמה בגויים תאמין".

לעיתים אנו יכולים למצוא קונפליקט בין ערכיו של האדם הדתי שמגיע לטיפול, לבין תיאוריות פסיכולוגיות שונות עליהן נסמך המטפל.

הפסיכולוגיה המסורתית, שיסודה בפרויד, התבססה ברובה על עקרונות חילוניים, ותפסה את האדם כמונע ע"י צרכים גשמיים, אינסטינקטים, יצרים – הללו מוגדרים כאיד.

פרויד גרס כי הם נבלמים ע"י המצפון, המוסר וצווים חברתיים – הללו מוגדרים כסופר אגו, ולמעשה הנם תוצר לוואי של האיד.

האגו – תפקידו לתווך בין האיד לסופר אגו, על מנת שהאדם יוכל להתקיים בחברה.

הפסיכולוגיה המסורתית התעלמה ממושגים כמו נשמה, לעומת אסכולות מאוחרות יותר, שהתייחסו לאלמנטים רוחניים, וגרסו כי יש תחום שלא דובר עליו עד כה, שאינו מסתכם בנפש, אלא מעבר לה.

כיום אנו מוצאים בתיאוריות פסיכולוגיות שונות קווים מקבילים לעקרונות יהודיים בכל הקשור לנפש האדם, וניתן לראות כי בשנים האחרונות ניכרת פתיחות רבה גם בעולם הדתי ובכללותו בעולם החרדי לטיפול נפשי, וכבר קשה להתעלם מהברכה המצויה בטיפול נפשי הולם.

בשונה מהשיטה הטיפולית הפסיכו-דינמית המסורתית, צמחה אחריה שיטת ה-CBT (מייסדה אהרון בק), שמתעסקת פחות בתכנים הלא מודעים של האדם, אלא היא שיטה פרגמטית יותר, מובנית, ממוקדת מטרה ועוסקת באיתור עיוותי חשיבה שיש לאדם ובפרשנות לא אדקווטית שלו את המציאות. ביסודה היא רציונאלית מאוד, ועוברת דרך הערוצים החשיבתיים הקוגניטיביים של האדם.

לכאורה, נראה שהיהדות מתחברת לשיטה זאת, שכן "מוח שליט על לב האדם", ו"אחרי המעשים נמשכים הלבבות", ועל כן ניתן לראות צמיחה רבה בתחום דרך תוכניות העשרה ופתיחה של מסגרות ללימוד השיטה בעולם החרדי.

השיטה יעילה, מוכרת ופופולארית. עם זאת, נמצא שישנם מטופלים שלא יתחברו דווקא לשיטה זאת, שדורשת מהם תרגול ו"שיעורי בית", ומצריכה מהם משאבים שאינם זמינים להם. יתרה מכך, לא תמיד ניתן לשפר הרגשה של מטופל על ידי עבודה עם הערוצים השכלתניים שלו.

ברצוני לספר במאמר זה על שיטה טיפולית שמוכרת פחות לציבור הרחב על אף שהנה מוכרת מאוד בעולם, וזכתה להכרה ולהוקרה בשל יעילותה לטיפול במגוון של הפרעות נפשיות והתחילה בבסיסה כשיטה לטיפול בטראומה: EMDR – eye movement desensitization and reprocessing (הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים).

אז מה זה EMDR?

EMDR היא שיטת טיפול אינטגרטיבית, שכוללת מרכיבים קוגניטיביים, היפנוטיים, דינמיים, מערכתיים, התנהגותיים וגוף-נפש.

זהו כלי טיפולי שמחבר לזיכרונות.

המטרה היא לקחת אירוע שהזיכרון שלו הוא טראומתי, ולעשות תהליך שבסיומו אותו זיכרון של האירוע הופך לרגיל.

טראומה, ע"פ EMDR, היא אירוע שמשפיע על אדם בצורה שלילית באופן מתמשך, ולאו דווקא אירוע של סכנת חיים או אובדן קשה, אלא למשל פיטורים, עלבון קשה וכו'.

בשונה מזיכרון רגיל, שבו אנחנו לא "מופעלים", ואפשר לדבר עליו, להיזכר בפרטיו, מבלי שיפעיל אותנו כמו כפתור, הרי שבזיכרון טראומטי הזיכרון הוא טעון וחי מאוד, קרוב אלינו, הגם שיכוליות לעבור מהאירוע מספר שנים.

הזיכרון יכול להיות טעון ב4 ערוצים:

1. סנסורי – תמונה קשה מדי, למשל פיגוע, אדם מדמם למוות.
2. קוגניטיבי – מחשבות שליליות שמציפות את האדם, למשל "אני אשם".
3. רגשי – תחושות קשות ועוצמתיות, כגון חרדה או דיכאון.
4. סומאטי – תחושות גופניות, למשל כאב.

טיפול ב-EMDR עובד למעשה על ארבעה ערוצים אלו: קוגניטיבי, רגשי, סומאטי וסנסורי.

הטיפול דומה באופן מסוים ללישת בצק. בתחילת הלישה, כל חלק בבצק הוא גולמי, ובתומו – כל הרכיבים מתחברים ליחידה אחת. כך גם בטיפול בטראומה, העיבוד של האירוע הטראומתי גורם לו שלא להישמר בצורה גולמית ומבודד מזיכרונות אחרים שאינם טראומתיים, אלא להתמזג אתם.

אז איך זה התחיל? בשנת 1987, פסיכולוגית (יהודייה, כמובן) בשם פרנסיס שפירו, מתאוששת ומחלימה מסרטן, עשתה טיול יומי בחצר.

מחשבותיה תוך כדי ההליכה היו שליליות, מחשבות קשות. היא חששה מחזרת המחלה.

פתאום היא שמה לב באיזשהו יום, שמחשבותיה כבר לא היו מאיימות וקשות. היא שמה לב לכך שרגע לפני כן, תנועות עיניה היו מהירות. היא ניסתה זאת שוב: העלתה שוב מחשבות קשות, ואז הזיזה עיניה באופן רצוני, וחשה הקלה. היא נתנה תרגיל זה לסטודנטים שלה, וביקשה מהם להעלות מחשבות קשות, ואז להזיז את עיניהם מצד לצד. הם אכן דיווחו על שלווה ורווחה.

ד"ר שפירו הבינה בהמשך שתזוזת העיניים הינה גירוי נוירו פסיכולוגי שנקשר לשתי המיספרות מוחיות: הימנית, שהנה חושית-רגשית, והשמאלית, שהנה אנליטית-רציונאלית.

באופן זה, המידע מעובד במוח, וזוכה להתייחסות של שתי ההמיספרות – ולא נאגר רק במקום אחד ונשאר גולמי. באופן זה נוצרת היכולת להסתכל על אותו זיכרון בדרך שונה לחלוטין, מזווית שונה לחלוטין.

בשונה משיטות אחרות, הייחודיות של EMDR היא שאינה שמה דגש על נושא המודעות של אדם לבעייתו, וכן לא שואפת לתת לו כלים להתמודד עמה, אלא לשנות את הסיבה לבעיה, וכך גם את התוצאה, תוך שינוי החוויה של האדם מאותו אירוע. כלומר הדגש הוא על היכולת שלו לחוות (ברמה הרגשית, ולא רק התודעתית) את אותו זיכרון בדרך שונה לחלוטין, מזווית שונה לחלוטין.

ורד עזריאלי היא עו"סית קלינית.