שנה למלחמה באוקראינה: חוקר המלחמות על השינוי הצפוי בקרוב במערכה

המלחמה הראשונה באירופה מאז מלחמת העולם השנייה חצתה לאחרונה את שנתה הראשונה. עבור אירופה, שהתקשתה להאמין כי תפרוץ מלחמה בשטחה, מדובר בטרגדיה של ממש עם מיליוני פליטים ומאות אלפי הרוגים לצד חשש כבד בקרב שכנותיה של רוסיה מפני גורל דומה לזה של אוקראינה.

כדי להתחקות מקרוב אחר המלחמה, אשר גבתה עד כה את חייהם של למעלה ממאה אלף בני אדם משני הצדדים, והובילה להימלטות 7 מיליון בני אדם מאוקראינה – יצאנו לשוחח עם סא"ל במיל' ד"ר עדו הכט, חוקר מלחמות באוניברסיטת בר-אילן ומחבר הספר "ההבקעה המערכתית בחשיבה הצבאית הגרמנית".

ראשית אנו פונים לשוחח על הנעשה בעיר בחמוט, שהפכה בימים אלו לסמל הקרבות באוקראינה. המלחמה אומנם מתפרסת על פני שטחים עצומים של מאות קילומטרים, אך בחמוט מהווה את המוקד המרכזי של המלחמה. על הנעשה בעיר מספר הכט כי "היא הפכה לעיר מוכת האסון הכבד  ביותר בעולם בשנה הנוכחית. אבל גם הכובש הרוסי משלם מחיר כבד: על כל התקדמות של הרוסים בעיר הזו הם שילמו מחיר כבד, במסגרתו 90 מטרים בודדים נקנים בדמם של כ-2,000 חיילים רוסים. מחיר דמם כבד כזה לא נרשם מאז מלחמת העולם השנייה עבור לחימה על שטח. האוקראינים לא מזנבים הרבה מאחוריהם מבחינת מספר ההרוגים בקרבות על העיר, ובתווך נתונים האזרחים המעטים שנותרו בה".

(צילום: shutterstock)

מדוע שני הצדדים כל כך מתעקשים על בחמוט למרות מחיר הדמים הכבד?

"ההתעקשות האוקראינית לא כל כך ברורה, כך שבמערב ובמדינות נאט"ו דווקא הפצירו בנשיא זלנסקי להסיג את כוחותיו מהעיר שהפכה למטחנה של חיילים, אבל זלנסקי נחוש. כמו אי שם בימים הראשונים של המלחמה כאשר כולם נואשו, והוא רק דרש נשק – 'לא טרמפ' בתגובתו המפורסמת למדינות שהציעו לו למצוא מקלט בשטחן – גם כעת זלנסקי נותר נחוש. את העיר המזרחית הוא מכנה 'המבצר שלנו'.

"מנגד, הרוסים רואים בבחמוט נקודה אסטרטגית שיש לכובשה. כיבוש של בחמוט יאפשר להם לכתר עיר נוספת לצדה, וכן לשלוט על צומת דרכים חשובה, ולמעשה אין להם אופציות אחרות כך שהם מעוניינים להראות הישגים. אבל הם מתקשים מאוד לכובשה. היחידים שרושמים הישגים בעיר החשובה הם יחידות וגנר. אלו יחידות המתבססות על כוח וגנר המקורי שהוקם בידי מי שכונה 'הטבח של פוטין', השף פריגוז'ין. כיום, רובם של הלוחמים הללו הם אסירים שנשלפו מתאי הכלא בכל רחבי רוסיה – במטרה לשמש כ'בשר התותחים' של פוטין במלחמה באוקראינה. הם מתקדמים ביחידות קטנות. חלקם משמשים ממש כבשר תותחים כאשר הם מתקדמים כמעט ללא נשק לעבר האוקראינים. לאחר שהם צולחים את המשימה או נהרגים, לרוב נהרגים – מגיעים הכוחות המיומנים יותר ומסתערים לעבר האוקראינים.

כישלון ידוע מראש

נתחיל מההתחלה. מה הוביל את רוסיה לפלוש לאוקראינה?

"הרוסים החליטו לפלוש לאוקראינה בעקבות שורה של אירועים, שהחלו בהפיכה שלטונית שהובילה לסוף שלטונו של הנשיא הפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ'", מסביר הכט. "הדחתו של הנשיא הפרו-רוסי עוררה חשש וזעם גם יחד ברוסיה, שהחשיבה את הנשיא האוקראיני לאיש אמונה. בעקבות כך פרצו עימותים בין תומכי רוסיה באוקראינה לבין אלו שמתנגדים לרוסים ומביעים תמיכה באירופה. רוסיה הגיבה מצדה בסיפוח חצי האי קרים ובתמיכה מתמדת במורדים במזרח אוקראינה.

"ההחלטה לפלוש לאוקראינה בפועל התרחשה עם התגברות הדיווחים על כוונתה של אוקראינה להצטרף לנאט"ו ולאיחוד האירופי, רוסיה פתחה במסע איומים".

המלחמה באוקראינה פרצה לפני שנה ומעט יותר מחודש. "קודם לכן ביצעו הרוסים תרגילים צבאיים על גבולותיה של אוקראינה", מציין הכט. "ואז הגיעה הפלישה הרוסית לאוקראינה, שהחלה בשדה התעופה אנטונוב". המקום דומם כמעט לחלוטין בימים אלו, ומספר ללא קול את זוועות הקרב בין רוסיה לאוקראינה, כאשר סביבו מפוזרים בערבוביה ובחוסר סדר חלקי מתכת עשנים. מושבי נוסעים מפויחים נראים בצדי מסלול ההמראה שניכר כי היה כאן פעם.

(צילום: shutterstock)

"יריית הפתיחה של המתקפה הרוסית על אוקראינה התרחשה עם נחיתתם של מאות צנחנים של הצבא הרוסי בשדה התעופה. הכוחות המיוחדים הרוסיים – ממיטב העילית של צבא רוסיה – כבשו את בסיס התעופה המפורסם בתוך זמן קצר, כשהם מנצלים היטב את ההלם והתדהמה ששררו ברחבי אוקראינה המופתעת ממלחמה שלא ציפתה לה".

מדוע הקרב החל דווקא במיקום הזה?

"הרוסים לא פשטו לחינם דווקא על הוסטומל. הוא ניצב באזור אסטרטגי במיוחד – עשרה קילומטרים בלבד מקייב הבירה. המטרה הרוסית הייתה לכבוש את המקום במהירות, לאחר מכן להצניח עליו מטוסי תובלה מלאים בלוחמים ובשריון, ועמם לדהור לכל אורך המסלול של כביש 62 עד קייב הבירה, שם ישתלטו הכוחות על ארמונו של הנשיא זלנסקי. התוצאה כידוע הייתה שונה. הצבא השני בחוזקו בעולם, לפחות על הנייר, כשל, לא רק בהוסטומל אלא בחלקים גדולים מזירות הלחימה באוקראינה כולה".

ואז הרוסים מגלים את מגבלות הכוח...

"אכן, הערכות ששררו עד לפני פרוץ המלחמה העריכו כי הרוסים יכבשו את אוקראינה בתוך כ-48 שעות בלבד. ברחבי העולם העריכו כי צבא רוסיה, מהצבאות החזקים בעולם, ימחץ את ההתנגדות האוקראינית בתוך יממה עד שתי יממות. בתחילת המלחמה הרוסים אכן התקדמו במהירות רבה, אולם כיום, שנה אחרי  פרוץ המלחמה, הרוסים עדיין מדשדשים בבוץ האוקראיני, כאשר גם המטרה המשנית לאחר קייב – כיבוש מזרח אוקראינה – נמצאת הרחק מהישג ידם.

"מאחורי הקונספציה הרוסית ניצבה האמונה ששררה במוסקבה כי ינצחו את האוקראינים בהתבסס על מספר הערכות, ובראשם התמיכה המועטה לה זכה זלנסקי טרם המלחמה. זלנסקי, באותם ימים של ערב פרוץ המלחמה, גירד את רף ה-30% של תמיכה בקרב הציבור האוקראיני. במקביל, רבים באוקראינה הביעו תמיכה מסוימת ברוסיה ונהגו לאהוד נושאים רבים שיש ברוסיה. זה הוביל את הרוסים להאמין כי לא תהיה להם כמעט התנגדות. הם כמובן סמכו גם על כוחם הצבאי ועל מימד ההפתעה, ולכן שיגרו רבים מהכוחות הראשונים כשהם מצוידים רק בנשק לפיזור הפגנות. זו כמובן הייתה טעות.

"הרוסים גילו את הטעות העיקרית בעיקר אל מול גודלו העצום של הצבא האוקראיני. אומנם במבט ראשון קל לזלזל בצבא האוקראיני. הטנקים שבהם הוא עושה שימוש מיושנים ברובם, כאלו שכאילו צצו מתקופות היסטוריות שכולנו היינו מעדיפים לשכוח, אבל הצבא האוקראיני איננו הצבא החלש שרבים בעולם המערבי רואים בו. צריך לזכור כי מבחינת סדר הכוחות – גם מבחינת כמות החיילים וגם מבחינת הכלים הצבאיים – אוקראינה מחזיקה באחד הצבאות הגדולים בעולם והשני בגודלו באירופה – לאחר הצבא הרוסי, והוא גדול יותר  מהצבאות של בריטניה, צרפת וגרמניה".

(צילום: shutterstock)

מדוע האוקראינים הצליחו להשמיד כה בקלות את הכוחות הרוסיים?

"לרוסים יש אומנם מערכת בסגנון דומה לזה של ישראל, אשר נועדה להגן על הטנקים שלהם, אך היא ככל הנראה מערכת בעלת יעילות פחותה בהרבה. אחת ההוכחות לכך היא העובדה שהרוסים קנו מעט מאוד מהמערכת הזו, וכך רוב הטנקים שלהם נכנסו לאוקראינה כאשר אפילו את המערכת הזו אין להם.

"למעלה מכך, גם טיב הטנקים של רוסיה אינו מן המשופרים. הטנקים שנצפו משתתפים בקרבות הם בעיקר טנקי מערכה מסוג טי-72 – דגם שיצא מהמפעל לראשונה לפני למעלה מחמישים שנה, בתקופה הסובייטית. אפילו הסדרה המתקדמת יותר של הטנקים הרוסיים שנלחמים באוקראינה, הטי-90, אלו טנקים ישנים שייצורם החל בתחילת שנות התשעים, והם בעלי טכנולוגיה ישנה מאוד. הרוסים אומנם ניסו לשפר את הטנקים הללו, אך אלו בהחלט לא יכולים להיחשב טנקים מתקדמים".

בעקבות המציאות הבעייתית הזו, שכללה היעדר הגנה על כוחותיהם לצד נחיתות מספרית – הודיעו הרוסים במפתיע על עזיבת סביבת קייב ועל הפניית 'המבצע המיוחד', כפי שהוא קרוי ברוסיה, לעבר מזרח אוקראינה לבדה, בתקווה כי שם יקל על הרוסים להביס את הכוח האוקראיני. אלא שגם מזרח אוקראינה לא נכבשת בקלות.

הצדדים נערכים למתקפה

כוח המלחמה הרוסי, שהופנה לעבר בחמוט מאז השינוי האסטרטגי של תמונת הקרב הרוסית, החל מאז לקצור הצלחות רבות יותר, אם כי נקודתיות. "אם אנו מביטים על הקרב עד כה", מציין ד"ר הכט, "המלחמה גם קודם לכן נטתה לטובת הרוסים, ולמעשה לרוב נטתה לטובתם, עם הפסקות באמצע כמו במתקפות הגדולות שערכו האוקראינים לפני מספר חודשים והובילו לשחרורם של אלפי קילומטרים רבועים מאוקראינה. בשורה התחתונה גם רוסיה היא זו שנמצאת בשטח אוקראינה".

עם זאת, האוקראינים רשמו הישג משמעותי במבצע הכיבושים שהפתיע את הרוסים.

הכט לא נלהב במיוחד מההצלחה האוקראינית הזו. "אוקראינה היא מדינת ענק", הוא מסביר, "וכלל האזורים שהצבא האוקראיני כבש ב'בליץ' הכיבושים שביצע, במבצע המשמעותי היחיד עד כה להסגת הרוסים, הוביל לכיבוש של אזור בסדר גודל של יהודה ושומרון בלבד".

"ועדיין הרוסים הבינו בעקבות כך שהם זלזלו באוקראינים לחינם, ופתחו במבצע גיוס ברחבי רוסיה מאז פרוץ המלחמה. עם גיוס המילואים, בתוך זמן קצר ההישגים האוקראינים נבלמו".

באופן כללי, מי מחזיק ביתרון בשדה הקרב?

הכט איננו מקבל את התעמולה משני הצדדים, אך מקפיד להדגיש כי המערב שוגה בהבנת הכוח הרוסי. "ברמה הכוללת, לרוסים יש יתרון על האוקראינים", הוא משיב. אחת מהדוגמאות שהוא מצביע בפנינו על פער לטובת הרוסים הוא סדר הגודל העצום של פגזים שיש לרוסים. רוסיה ירתה עד כה סדר גודל של 12 מיליון פגזים ורקטות מאז תחילת המלחמה, והטענה היא שהם מייצרים כ-2 מיליון בשנה, וכעת פנו גם לצפון קוריאה בנושא. גם לאוקראינה יש כמויות, והמערב לבדו סיפק לה למעלה ממיליון, אבל המספרים נמוכים בהרבה מכמויות הענק שיש לרוסים.

ומה מאפשר בכל זאת לאוקראינים להחזיק מעמד מול הכוחות הרוסיים?

"אין ספק כי ללא הסיוע המערבי לאוקראינה, הצבא האוקראיני היה קורס מזמן, בגלל שבסופו של דבר אין להם כסף, והציוד שלהם הולך ונגמר. לעומת זאת, לרוסים יש מלאי גדול מאוד של ציוד שכרגע איננו מאויש אומנם, אבל זה מאפשר להם להחליף במהירות, לדוגמה, טנק שמושמד בשדה הקרב – מוחלף במהירות בטנק אחר. תותח הוא דבר שמטבעו נשחק מאוד מהר, וצריך לספק לו חלפים כל העת. לאוקראינים אין תחלופה רבה, והציוד שהם מקבלים כיום הוא מערבי ושונה. הם אומנם מקבלים נשק מהמערב, אבל למערב יש מלאי הרבה יותר קטן מהרוסים. האמריקנים הודו בעצמם כי הם מייצרים בחודש את מה שהאוקראינים יורים ביום! מה שלא יאפשר להם לספק תמיכה משמעותית מעבר לזו שהם מעניקים לאוקראינה כיום, ולמעשה אף פחות מכך בעתיד".

כעת יש דיבורים על אספקת טנקים מתקדמים לאוקראינים. האם הדבר צפוי לשנות את תמונת המערכה?

"מצד אחד, טנקים מדגמי לאופרד וצ'לנגר מתוצרת מערבית מחזיקים ביתרונות ברורים מול הטנקים הרוסיים. בין היתר, בכך שהם מסוגלים לפעול בלילה, לאור זאת שהם מצוידים באמצעים לראיית לילה. וכאן מגיעות הבעיות, כמו תמיד במלחמות. ראשית, מדובר ב-300 טנקים בלבד שיסופקו להם לטובת חזית עצומה בגודלה. בנוסף, גם החלפים של הצ'לנגר והאברהמס שהאוקראינים יצטרכו לטפל בהם – אינם מוכרים להם. וזה עוד לפני שדיברנו על הצורך באימון מספיק של הצוותים האוקראיניים בשימוש בטנקים הללו. בקיצור, מדובר בסיוט של ממש עבור הצבא האוקראיני. אך למרות כל זאת, מדובר בתוספת כוח שצפויה לשנות את האיזון לטובת האוקראינים.

עוד טרם הכנסת הטנקים אל המלחמה, מהו המצב כעת?

"כעת אנו נתונים במצב שבו מתקיימת מלחמת חפירות בסגנון מלחמת העולם הראשונה – שבה שני הצדדים מחופרים כל אחד במקומו, בתעלות נשק, ומנסים להשיג התקדמות קלה על חשבון היריב. ההבדל היחידי הוא שכעת המלחמה הזו מתקיימת עם נשק מודרני ורחפנים ממעל".

מהן התוכניות של הצבאות הלוחמים לתקופה הבאה?

"המצב כעת הוא שחלק מחיילי המילואים הרוסיים נותרים מאחור עד שיאומנו בצורה מקסימלית, וכולם ממתינים לפתיחת חזית חדשה מצד הרוסים. אבל גם האוקראינים מחזיקים בכוחות עתודה מאחור שגויסו לאחרונה, כך שאנו צפויים לראות בקרוב ניסיונות מתקפה משני הצדדים. כמו כן, רק בימים האחרונים פורסמו מסמכים אמריקנים אשר הביאו את צבא אוקראינה לשנות מתוכנית המתקפה שהוא נערך להוביל בשבועות הקרובים".

לסיום, אנו תוהים בפני הכט, כיצד אתה מעריך שהמלחמה תיגמר?

"קשה מאוד להניח הנחות במלחמות מסוג זה", הוא אומר. "כדי שיהיה כאן שינוי דרמטי צריכה להיות תפנית מדהימה, כמו הפיכה באחת המדינות, או לדוגמה מוות פתאומי של הנשיא פוטין. אבל כל אחד מהתרחישים הללו לא נראה כעת, שני הצבאות ממשיכים להיאבק בשטח, כאשר רוסיה איננה מתכוונת לוותר, ולנאט"ו מהצד השני יש מחויבות להחליש את רוסיה. כך שהמלחמה הזו עשויה להימשך עוד הרבה זמן כנראה".