טילים מעיראק, נפגעים בדובאי וירי על תל-אביב | המומחים מעריכים: כך תיראה המלחמה מול חיזבאללה

ישראל תקפה, לראשונה זה שנים, יעד בסביבתו של חיזבאללה, כתגובה לפיגוע בצומת מגידו, באירוע שמסמן עליית מדרגה של ממש במתיחות בין ישראל לארגון הטרור הלבנוני, ומזניק את החשש למלחמה קרובה בין ישראל לאויב המסוכן ביותר.

בעקבות כך, יצאנו להתחקות אחר המלחמה הבאה – כיצד היא תיראה, ומה יהיו השלכותיה? כדי להבין טוב יותר כיצד היא צפויה להתנהל, אנו משוחחים עם סגן אלוף במילואים מיקי סגל, לשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן והיום חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, שאומר לנו: "המלחמה הבאה שתפרוץ מול חיזבאללה תוביל את ישראל להתמקד בנשק האסטרטגי החדש והמסוכן של חיזבאללה – הטילים והרקטות המדויקות, זאת לעומת התקיפה עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה, במסגרתה הותקפו הרקטות ארוכי הטווח, הפאג'רים", כך שבמקום 'ליל הפאג'רים' תיפתח המלחמה הבאה בסימן 'ליל הטילים המדויקים'. "למען האמת", הוא מציין, "צה"ל עושה זאת כבר כיום במסגרת המב"מ (המערכה בין המלחמות). אולם במלחמה הבאה, ככל הנראה יהיה צורך קריטי להשמיד את הטילים הללו עם פרוץ המלחמה במכת אש ראשונית, זאת בכדי למנוע נזקים כבדים לתשתיות בישראל".

(צילום: shutterstock)

"חיזבאללה נערך ומוכן, גם בפן המודיעיני"

כיצד ישראל נערכת למלחמה מול חיזבאללה?

"ישראל עוקבת אחר מאמצי חיזבאללה ונערכת מול המצב האפשרי הזה בהתאם. המאמץ הישראלי כעת נעשה בשני כיוונים שונים", מסביר סגל. "ישראל מבצעת פעם אחר פעם תקיפות בשטח סוריה, כאשר כל התקיפות הללו נועדו למטרה עיקרית אחת: בלימת המאמץ של חיזבאללה לאגור טילים מדויקים. בנוסף לכך, ישראל מנהלת מעקב מודיעיני רציף אחר המאמצים הללו של חיזבאללה". לדברי סגל, "המאמץ המודיעיני של ישראל מוכיח את עצמו בשטח".

מיכאל סגל (באדיבות: המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה)

אם המאמץ המודיעיני מוכיח את עצמו, כיצד יש ברשות ארגון הטרור טילים מדויקים שיהיה צורך להשמידם במכת הפתיחה?

"התשובה נעוצה בקושי לבלום לחלוטין את פרויקט הדיוק. בחלק מהמקרים, ניתן להבריח רכיבים לדיוק באמצעות הכנסתן למזוודה קטנה. עובדה זו מקשה על המאבק בפרויקט הדיוק של חיזבאללה, ומונעת את סיכולו לגמרי. וכאן אנו מגיעים למאמצי הסיכול, שמתרחשים גם כעת, ויש להניח שיפתחו את המלחמה הבאה".

מה לגבי התעצמות חיזבאללה בשנים שחלפו מאז מלחמת לבנון השנייה?

"אכן, חיזבאללה שונה מהכוח הצבאי שלוחמי צה"ל פגשו מולם במלחמת לבנון. במהלך השנים הפך חיזבאללה לצבא חזק ומיומן בהרבה, שספג טקטיקות צבאיות רבות בעשור שבמהלכו נלחם בסוריה. באותה תקופה הפך ארגון הטרור לכוח מיומן במיוחד שחייליו השתתפו בקרבות תחת אש חיה, בניגוד לרבים מחיילי צה"ל שאינם מכירים את שדה הקרב המדמם, ודאי לא כפי שלוחמי חיזבאללה מכירים. אבל חשוב לזכור כי היתרון האיכותי עדיין בידינו".

חיזבאללה הצליח לרשום מספר הישגים משמעותיים במהלך השנים בתחום המודיעיני, הבולט שבהם התרחש במהלך אסון השייטת ב-1997. מל"ט ישראלי שסרק את האזור אליו היו אמורים הלוחמים להגיע שבועיים קודם לכן השתמש בשידורים לא מוצפנים שנקלטו על ידי חיזבאללה, וכך ידע ארגון הטרור להיערך מראש להגעת כוחות צה"ל ללבנון.

היכן נכנסות היכולות המודיעיניות שיש בידי החיזבאללה?

"ארגון חיזבאללה משתמש בתחום המודיעיני לא מעט גם כיום, בין היתר באמצעות שיגור רועים שחודרים לישראל, במטרה לבדוק את ערנות הלוחמים ואת סדר הכוחות של צה"ל בגבול. רק לאחרונה נלכד רועה אחד מתוך רשת הרועים של הארגון, אבל בסופו של דבר זו לחימה א-סימטרית", מדגיש סגל. "חיזבאללה פחות משתמש במתקפות רחבות של צבא. אפילו התוכנית היחידה של הארגון להשתלט על שטח ישראלי בדומה לכוח צבאי סדיר, ובכך לגבות מצה"ל מחיר כבד במהלך מבצע ההשתלטות מחדש על האזור הכבוש, קיבלה מכה עצומה כאשר ישראל חשפה את פרויקט המנהרות של חיזבאללה בו נסראללה התהדר".

עד כמה המצב הכלכלי הקשה בלבנון אמור להשפיע על הסיכויים לפרוץ מלחמה?

"המציאות הכלכלית הבעייתית בלבנון מהווה פקטור משמעותי באפשרות לכך שלא תפרוץ מלחמה בקרוב. ניתן ללמוד זאת גם מהשתיקה עליה שומר הארגון בעקבות הרג אנשיו בסוריה, למרות שכשל בניסיונו לנקום את מותם בעבר. זה מתרחש בגלל שהבנקים בלבנון בקושי מסוגלים לשחרר כספים והכלכלה בארץ הארזים בקריסה של ממש. עובדות אלו מונעות מחיזבאללה לפתוח במהלך התקפי שיפגע עוד יותר במצב הכלכלי הקשה ממילא בלבנון".

ועדיין, איראן היא זו שמובילה את הטון בחיזבאללה.

"אכן, בשורה התחתונה, ההחלטות על הצעדים שינקוט הארגון נתונות בידיו של מנהיגה העליון של איראן, עלי ח'מינאי, שהוא זה שיקבע האם ישראל וחיזבאללה ייגררו לעימות צבאי משמעותי או לא. אך גם נסראללה מחזיק בעמדה ברורה, ויש לו השפעה רבה כמובן על התהליכים".

"חיזבאללה יתקיל את צה"ל בכוח מיומן, אבל יתמודד עם כוח איכותי בהרבה"

בינתיים, היו מי שניסו לבדוק את האפשרות לפרוץ עימות בין הצדדים. בשיחה שאנו עורכים עם תא"ל במילואים איתי ברון, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן וכיום סגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, הוא מספר על התרגיל שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי, שעסק כולו בדרך שבה ייראה העימות הבא בין ישראל לחיזבאללה.

"הבאנו שחקנים מאוד בכירים מישראל ומחוצה לה", הוא מספר. "את ישראל ייצג ניצן אלון, אלוף במילואים ולשעבר הפרויקטור למאבק באיום האיראני, את ארה"ב ייצג ג'ון אלן, ששימש כמפקד הקואליציה הבינלאומית באפגניסטן והוביל את המאבק האמריקני מול דאע"ש. לצדם צורפו גורמים מרוסיה ומהאמירויות וכן החוקרת הבכירה במכון סימה שיין, שייצגה את איראן בתרחיש".

כיצד נפתחה ההסלמה במסגרת התרגיל?

"תרחיש הפתיחה שפרסם המכון מציג החלטה של איראן לנקום את חיסולם של בכיריה. מחבלים איראניים נשלחים לדובאי ובחריין, שם הם מבצעים פיגוע נקמה קטלני נגד תיירים ישראליים ואמריקנים. במקביל, מיליציה שיעית מעיראק מגיבה למתקפה אמריקנית על בסיסה באמצעות שיגור טילים לישראל ולבסיס אמריקני בעיראק. בישראל האירוע מסתיים בנפגעים בנפש, וגם בעיראק מוצא את מותו בתקרית חייל מארינס אמריקני. מי שמצטרפים למהומה הם אנשי המיליציה החות'ית מתימן שיורים טילים לעבר סעודיה.

"מנגד, ישראל, שספגה טילים על העורף ופיגוע נגד אזרחיה במפרץ, מורה בעקבות כך על תקיפה רחבה של יעדים איראניים בשטח סוריה ועיראק. כתוצאה מהתקיפה הישראלית נהרגים מספר לוחמי חיזבאללה, דבר שמאלץ את מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה להגיב בירי טילים לעבר ישראל. לראשונה מאז תום מלחמת לבנון השנייה, ישראל סופגת מתקפה מצד חיזבאללה, וממהרת להגיב במתקפת נגד על יעדי הארגון בשטח לבנון. בתגובה חיזבאללה משגר טילים לעבר תל אביב. האירוע בצפון מסתיים לאחר שישראל מגיבה לירי הטילים של חיזבאללה בתקיפה נרחבת אף יותר וחיזבאללה מכיל את האירוע".

כיצד מגיבה הקהילייה הבינלאומית להסלמה הזו?

"לאורך כל המשבר, ארה"ב, רוסיה והאמירויות נמנעות מלהתערב באופן מהותי. בעוד ארה"ב משגרת מפציצי B-52 ומגבירה כוננות באזור המפרץ, רוסיה בהנהגת פוטין נמנעת מלנקוט אף בצעדים מעין אלו ומסתפקת בקריאה לשני הצדדים לחתור להרגעה. באמירויות נמנעים מלהגיב באופן צבאי כלפי איראן, ומעבירים פנייה בהולה לריאד, במטרה שסעודיה תפעל עבורם ותפציץ את המיליציה שלקחה אחריות על הפיגועים בשטח האמירויות. מלבד זאת, משרדי החוץ של בחריין והאמירויות פונים למועצת הביטחון של האו"ם ודורשים לגנות את איראן על הפרת ריבונותן. האירועים שהתרחשו בגזרה הצפונית של ישראל לא צפויים להעסיק יתר על המידה את המפרציות, כך לפי הערכת אשת מחקר בכירה במפרץ שהשתתפה בתרחיש המלחמה של המכון. מי שבאופן מעניין נותרה מחוץ למרחץ הדמים היא דווקא איראן שחוללה אותו".

גם סגל מאמין כי איראן לא תנסה להילחם בעצמה מול ישראל, ולו בשל החשש מהפלת המשטר האיראני. "סוריה ואיראן אינן צפויות להשתלב בפועל במלחמה של ישראל מול חיזבאללה", הוא טוען. "המדינה העלאווית איננה במצב של יכולת צבאית להתערב במלחמה מול ישראל, ומנהיגיה גם אינם השליטים היחידים של ארצם. סוריה קרועה כיום בין הרוסים לאיראנים, ובזמן שהאיראנים ידרשו את כניסתה של סוריה למלחמה, הרוסים צפויים להתנגד לכל מהלך כזה, ולכן אסד כנראה לא יוכל להתערב באופן פעיל במלחמה. בגלל שבסופו של דבר, האינטרס הרוסי להחזיק בנמלים במזרח התיכון יגבר וימנע מאסד להצטרף למלחמה מול ישראל".

האיראנים, לדברי סגל, גם לא עומדים להתערב במלחמה מעין זו. "כל מטרתה של טהראן  בהקמת חיזבאללה וחמאס הייתה להרחיק את המלחמה מגבולות איראן. לשם כך, איראן בנתה את כוחות הגרילה הללו שיילחמו עבורה. לכן, ברגע האמת איראן לא צפויה להקריב את עצמה ולפתוח בירי של טילים לעבר ישראל משטחה, כדי שלא למצוא את עצמה בפני מתקפה נגדית של ישראל שעלולה בתרחישים מסוימים להוביל להפלת המשטר האיראני".

כיצד הסתיימה ההסלמה בתרגיל?

לדברי ברון, "מה שיצא לבסוף שנוצרה מעין הסלמה, שכללה שיגורי רקטות על העורף הישראלי, וניסיון של כל הצדדים להימנע מהסלמה רחבה יותר". הוא מדגיש, כי גם אם התוצאה של מניעת הסלמה יכולה להיראות משביעת רצון, הרי ש"גם במקרה כזה נהרגים ישראלים לא מעטים". תובנה חמורה נוספת שלו היא כי "המשחק הזה יכול בתרחישים מסוימים להסתיים בהידרדרות ובהסלמה שתוביל לבסוף למלחמת הצפון הראשונה או מלחמת לבנון השלישית. בגלל שהתרחיש שהצגנו כולל מלחמה שמותווית ממשרדים ממוזגים ולא תחת אש של ממש, על כל השיקולים הפוליטיים שעלולים להיות מעורבים באירוע אמיתי".

מה יהיו התוצאות של עימות או מלחמה מול חיזבאללה מבחינת העורף הישראלי?

"ישראל תותקף בכמויות גדולות של רקטות וטילים ובכוחות קומנדו שיחדרו לשטחה", אומר ברון. לדבריו, ישראל תצטרך לצאת למלחמה בשלב שבו המודיעין הישראלי יבין כי אם כמות הטילים המדויקים שבידי חיזבאללה תגדל עוד במעט, ישראל תתייצב מול איום אסטרטגי. במקרה כזה, הוא קובע, "על ישראל לצאת למתקפה צבאית. את המאבק עד כה בפרויקט הטילים המדויקים ממשיל ברון למאבק מול מגפת הקורונה. "אי אפשר להביא את הטילים המדויקים לאפס ממש, אבל צריך לדאוג שלא תהיה קריסה, שישראל לא תעמוד בפני איום של ממש".

סגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי מביא את דבריו של הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל אביב כוכבי, במהלך כנס במכון, במהלכם הצהיר כי ישראל תתמקד בתחילת המלחמה במערכות שליטה ופיקוד של חיזבאללה, במטרה למנוע את יכולתם של בכירי הארגון לתקשר עם הכוחות בשטח וגם עם הטילים המדויקים.

כיצד צפויה להיראות המערכה הקרקעית בלבנון?

ברון: "חיזבאללה נערך שנים רבות גם לשלב השני של המלחמה: לתמרון ההתקפי של צה"ל. הוא עושה זאת באמצעות הצטיידות בטילי נ"ט, מארבים ומוקשים, כאשר מול כל זאת צה"ל בונה את סדר הכוחות שלו, שמתמקדים גם במודיעין ובמניעה, כפי שנעשה לפרויקט המנהרות של חיזבאללה, שנועד לשבש את הגיוס הצה"לי, ליצור כאוס ומבוכה ולהציב דגל חיזבאללה בשטח ישראל.

(צילום: shutterstock)

"ב-2006 חיזבאללה בנה אסטרטגיה על רעיון של התשה, עם יכולת ספיגה משמעותית של הארגון, פיזור של הכוח הצבאי והימצאות ממושכת במנהרות תת-קרקעיות. חיזבאללה גם בנה יכולת לירות רקטות לאורך כל המלחמה, בכדי לשלול מישראל את תמונת הניצחון. בתוך השטח מצפה חיזבאללה עם טילים נגד טנקים, שבמקרים מסוימים יוכלו להתמודד גם עם מערכת ההגנה 'מעיל רוח' שיש על הטנקים הישראליים, על אף שמדובר במערכת טובה מאוד. חיזבאללה מבקש לייצר מכה תודעתית חזקה מול ישראל, ואם להעריך", ממשיך ברון, "מלחמה כזו תסתיים בתחושת חמיצות רבה בצד הישראלי, ובתחושה שהיה ניתן להשיג יותר, כפי שהסתיימו מלחמות נוספות בשנים האחרונות שבמהלכן לא נרשמה הכרעה ברורה".

עם זאת, המומחים עמם אנו משוחחים סבורים כי רגע אחרי שיופעלו האזעקות הראשונות בשטח ישראל, מדינת ישראל תפעיל את כל יכולותיה – באוויר, בים וביבשה – ובכך תגרום נזק כבד למי שיילחם בה, אם בלבנון, אם בסוריה ואם בעיראק.

מי מהצדדים צפוי לנצח ברגע האמת?

סגל: "לישראל יש יתרון משמעותי מאוד בתחומים שונים, כמו בתחום הטכנולוגי וכמות הלוחמים. למרות הניסיון הקרבי העשיר שקיבל חיזבאללה בסוריה, צריך לזכור, שבמהלך הקרבות נהרגו מאות מלוחמיו ואלפים נוספים עדיין מצויים בסוריה, מה שאומר שבמקרה שתפרוץ מלחמה, הארגון הלבנוני ייאלץ להילחם ללא חלק מלוחמיו".

"לצה"ל יש יכולות טכנולוגיות משמעותיות מאוד – של סייבר, מודיעין וחיל אוויר. חיזבאללה, לעומת זאת, למרות שברמת הפרט חייליו מיומנים יותר, שזה בוודאי יבוא לידי ביטוי במלחמה הבאה, הוא יתקשה להתמודד מול צה"ל שצפוי גם במלחמת לבנון השלישית לנצח".

לדברי סגל, יתרון נוסף שיש לצה"ל הוא היכולת לשלב בין כלל מרכיבי הכוח. "כבר במלחמת לבנון השנייה פגש צה"ל מולו חיילים של חיזבאללה, שלא נמלטו כמו מיליציות של ארגוני טרור אלא נלחמו מול הכוחות הישראליים. הם נלחמו אז נגד צה"ל במגוון כלים: בהפעלת נשק ארטילרי, טילי קרקע אוויר ועוד. צה"ל, לעומת זאת, החזיק אז ועודו מחזיק היום ביכולת לשלב בין מגוון היכולות, מערכות הכוח השונות, אוויר, רגליים ושריון, ולחיזבאללה אין מענה בשלב זה מול היכולת הזו. בארגון השיעי מתמקדים במקום זאת בלחימה א-סימטרית של פגיעה בכלים צבאיים מרחוק ובשיגור טילים לעבר העורף הישראלי".

"חמאס עלול להצטרף ללחימה ביום פקודה"

בהתייחס לפיגוע במגידו, שהוביל לתגובה הישראלית בלבנון וייצג את השינוי המשמעותי של חיזבאללה ביחס למצב האזורי, אומר לנו תא"ל (במיל') יוסי קופרווסר, שכיהן בעבר כראש חטיבת המחקר באמ"ן, כי חיזבאללה "חש בתקופה זו תחושת ביטחון, הן כתוצאה מההפגנות והמתח הפנימי בישראל, לצד ההתנהלות של ממשלת בנט-לפיד סביב הסכם הגז, שהייתה הססנית. לצד כל זאת, קיים המרכיב האזורי הכולל את ההסכם בין איראן לסעודיה. אלו מובילים לחיזוק תחושת הביטחון של הצד השני". לדבריו, הנקודה שבה ישראל צריכה להתמקד היא היעדר המודיעין קודם הפיגוע: "חוסר הידע המוקדם מדאיג, וצריך לבדוק זאת".

יוסי קופרווסר (באדיבות: המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה)

קופרווסר מעריך כי בלבנון יש המבקשים לבחון מחדש את גבולות הכוח מול ישראל. על עצם החדירה לשטח ישראל הוא אומר כי "מדובר באירוע עם הרבה סימני שאלה", אך מציין כי "אין גבול בלתי חדיר".

ביחס לחמאס מדגיש קופרווסר כי ארגון הטרור העזתי "ממשיך לבנות יכולות גם בימים אלו, ומעלה את רמת המתח סביב הרצועה, במיוחד בתקופות רגישות כמו הרמדאן שמגביר את המוטיבים הדתיים של שכננו". לדבריו, המתיחות מחריפה במיוחד על רקע חוסר היכולת של חמאס לשבת בחיבוק ידיים כאשר מתרחשות היתקלויות משמעותיות בין כוחות הביטחון לגורמי טרור ביו"ש, ו"אלו בהחלט עלולים להצטרף לחיזבאללה ביום פקודה שלא יגיע".