כתבות מגזין
עזרי טובי: "אחרי פרסום הסרטון קיבלתי שיחת טלפון - תבדוק את חשבון הבנק שלך"
במהלך השנים הפיק עזרי טובי מאות סרטוני הסברה על המתחולל במדינה, ובמיוחד ביהודה ושומרון. אז איפה מתגוררים הפליטים הערביים, ואיפה המתנחלים הכובשים? מה ביקש טובי מיהודי העולם לדמיין? ומה הכינו במתנה ההורים השמאלנים לבתם המתנחלת?
- תמר שניידר
- פורסם ג' אייר התשפ"ג |עודכן
עזרי טובי
כאשר נחשף עזרי טובי, לפני כמעט עשור, ליחס אותו מקבלים מדינת ישראל, ובפרט אזור יהודה ושומרון, ברשתות החברתיות, הוא היה המום. "ישבתי לקרוא את העיוותים והמתקפות כלפי המדינה שלנו, וכלפי ציבור המתיישבים בפרט", הוא נזכר. "כותרות מסולפות זעקו מכל עבר, בארץ ובעולם. הלב שלי התרסק מכאב והרגשתי שאני לא יכול עוד, שאני חייב לפעול". לרשותו של טובי עמדו אז חשבון פייסבוק עם 12 חברים, ומצלמה פשוטה בטלפון הנייד, שלא עצרו אותו מליצור מאז מאות סרטוני הסברה, עם עשרות אלפי צפיות בארץ ובעולם.
"החשמל נפל, ואז זה קרה"
עוד קודם לכן, והרבה לפני הרשתות החברתיות, עבר טובי תהליך בירור משלו. "גדלתי למשפחה דתית בנתניה, אך מעולם לא הרגשתי מחובר מבפנים. ההיפך הוא הנכון - כמו כל ילד בחברה המערבית, הייתי מלא בתוכי מחשבות ודחפים סביב ההנאות שיש לחברה הזו להציע. רק שעדיין היתה לי אז כיפה על הראש, שהגבילה אותי ברמה מסוימת".
כל זאת, עד לרגע בו יכול היה לבחור בעצמו. "בגיל 15 הורדתי את הכיפה ועזבתי את בית הספר. התחלתי לעשן, לצאת מסיבות, נשאבתי לתוך התרבות החילונית במלוא עוצמתה", הוא מתאר. "ערב אחד, חגגנו בבית של אחד החברים, ובסופו קיבלו הוריי שיחת טלפון כואבת במיוחד. מעברו השני של הקו אמר להם אביו של החבר, 'בואו תקחו את הבן שלכם, הוא מקיא לי פה על כל הסלון'. הגעתי הביתה שתוי כולי, כאשר אבא שלי תומך בי כדי שלא אפול. את הדמעות שהורידו עליי הוריי באותו ערב, אי אפשר היה להסתיר".
שנים עברו, ולאחר שירותו הצבאי יצא טובי לטיול בעולם. "התחלתי בהודו, משם המשכתי לנפאל, וייטנאם, תאילנד וניו זילנד. בתחנה האחרונה שלי, שמעתי על באנג'י אקסטרים שאף פעם לא נוסה - באנג'י ממסוק. כמובן שהייתי הישראלי הראשון שעלה עליו. היה בתוכי איזה בור ריק שרק חיפש לנסות, לחוות, להרגיש חזק. בפועל, הבור העמיק, ולאחר שהגעתי ארצה, תחושות הבלבול והתהייה רק גברו. חיפשתי איזה קצה חוט שימלא את הריק שבתוכי, ולא ידעתי מה".
מתי הגיע קצה החוט?
"אחותי הצעירה בדיוק התחתנה עם בחור מישיבת מרכז הרב, ואבא שלי ביקש מאוד שאגיע לשבת חתן. הגעתי כדי לכבד אותו, ובאופן מפתיע, דווקא שם זה קרה. הגיע זמן סעודה שלישית, כל החברים של החתן ישבו ושרו סביב השולחן בחדר האוכל הקטן, ולפתע נפל החשמל. להפתעתי, לא רק שזה לא עצר אותם מלשיר, אלא אף הגביר את עוצמת השירה. ישבתי מולם והרגשתי בתוכי משהו שלא הכרתי. התחושות המעורבות בתוכי, לא נתנו לי מנוח. באותם רגעים הבנתי, כי אם לא אבדוק את האפשרות הזו, לא אוכל לסלוח לעצמי לעולם".
מהר מאוד, הגיע טובי לידי מעשה. "נכנסתי למכון מאיר, מתוך הבטחה אישית לעצמי שזה רק לשבוע", הוא אומר בחיוך. "אלא שאחריו הגיע שבוע נוסף, ועוד אחד, והם הלכו והתארכו לשנתיים וחצי. לימוד התורה שזכיתי בו, בנה בי קומה חדשה. עוצמת הלימוד הזה הולכת איתי עד היום".
באותה תקופה, זכה טובי להינשא לאורה אשתו, ואת ביתם בנו השניים במקום עליו לא היו יכולים לחשוב קודם. "עוד בהיותי רווק, הציע לי חבר לעשות שבת בישוב איתמר, מקום בו מעולם לא ביקרתי קודם. אני מצידי הייתי פתוח לדברים חדשים, ונעניתי להצעה בשמחה". אלא שכאשר הגיע טובי לבית מארחיו, קרה דבר אותו לא יכול היה לשער מראש. "המארח אמר לי 'בוא איתי, אראה לך איפה אנחנו עושים שבת. הוא התחיל לנסוע ברכב, בדרך אינסופית מפותלת בהרים. לבסוף, הגענו לבית מבודד על אחת הגבעות, של משפחה שנסעה לשבת. שם הוא הודיע לי - אתה תשמור על הבית שלהם בשבת. כנראה היתה איזו אי הבנה, והוא חשב שהגעתי לשמור. כך מצאתי את עצמי בליל שבת, לבד, בלי נשק, כשהרוחות שורקות מסביב והדמיון שלי עף על כל סרטי האימה שראיתי אי פעם".
בעודו שואל את עצמו מה הוא עושה במקום הקר והמבודד אליו הגיע בטעות, החלו לעלות בראשו של טובי תובנות חדשות. "ה' פתח לי את העיניים, והתחלתי לראות דברים אחרים. ראיתי בדמיוני את אברהם אבינו, נכנס לארץ ומגיע לאזור הזה בדיוק. במהלך אותו לילה, נולד החיבור שלי למקום, הבנתי שעל ההרים האלה גם אני רוצה לחיות".
כמה שנים אחר כך, הגיעו בני הזוג טובי לאיתמר, ובהמשך לישוב יצהר. "הייתי יוצא למרעה בבקרים, מסתובב בהרים, מתחבר לטבע, שומע את עצמי ואת השקט", נזכר טובי. "אחת לכמה לילות שמרתי במגדל בישוב, ושוב היה לי זמן להקשיב פנימה, אל הלב שלי. הייתי אז במצב של ניתוק מאמצעי התקשורת ומהוויות העולם. באותה תקופה זכיתי להוציא גם דיסק שירים, שנולדו מתוך החיבור הפנימי. בין לבין, טסנו כמה פעמים להודו, כדי להפעיל שם 'בתים יהודיים'. העיסוק בקירוב היה משמעותי עבורי, העברתי שיחות ודיברתי הרבה עם אנשים".
מערך הסברה של איש אחד
אחרי כ-15 שנים של בניה אישית, הרגיש טובי כי הוא חייב לתת את מה שבתוכו הלאה. "חיפשתי איפה אוכל לתרום מעצמי, וגיליתי את הרשתות החברתיות באינטרנט. שם נחשפתי לכותרות הקשות על מדינת ישראל בעולם. ראיתי גם איך רבים מיהודי העולם מאמינים להן, והולכים עם הלך הרוח הזה. לא יכולתי לסבול את השקר הזה, הוא ריסק את הלב שלי לרסיסים. כך, יום אחד, נבטה בתוכי ההחלטה לכתוב משהו לאותם אנשים. כתבתי להם - 'דמיינו לעצמכם מחבלים שחודרים לביתכם באמצע הלילה ושוחטים את המשפחה שלכם. דמיינו טילים מתפוצצים באמצע העיר שלכם כעניין שבשגרה, הורגים אזרחים חפים מפשע. דמיינו לעצמכם רוצחים חופרים מנהרה תחת ביתכם כדי לרצוח אתכם'. המשכתי לתאר את המצב שאנחנו כל כך מורגלים אליו. המילים האלה הפכו לסרט הראשון שלי".
אימגי'ן - הסרטון הראשון שעשה עזרי טובי:
מדובר היה בסרטון פשוט, שצולם מסלון ביתו של טובי, במצלמת הטלפון הנייד. עם זאת, התוצאות לא איחרו לבוא. "לא היה אז מי שידבר כך על המצב במדינה, זה היה חידוש עבור אנשים. מהר מאוד קיבלתי עליו תגובות חמות מכל רחבי העולם, ושבועיים אחר כך כבר היו לו חצי מיליון צפיות. היו אפילו אנשים שאמרו לי - אנחנו מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, אבל הסרטון הזה לא הותיר אותנו אדישים. הרגשתי אז כמו בעל תשובה שמקבל אור ראשוני מעל המידות שלו, כדי שיהיה לו כוח להמשיך".
מאז, המשיך טובי במלוא העוצמה, במה שהוא רואה כמשימת חייו. "הקמתי ארגון בשם 'בומרנג', דרכו זכיתי להפיק בשנים האחרונות מאות סרטונים, במיוחד כאלה המראים את המצב האמיתי ביהודה ושומרון. הצגתי את בתי הפאר האדירים בהם מתגוררים ה'פליטים הפלסטינים', מול הקראוונים הקטנים בהם חיים 'המתנחלים הכובשים'. צילמתי את מה שקורה באמת בכפר הערבי חווארה, ועוד . כבר מההתחלה, התוכן האמיתי והנוגע לא השאיר אנשים אדישים, וקיבלתי עליו תגובות מכל רחבי העולם. אני זוכר איך אחרי סרטון שפרסמתי על רכבי הפאר של תושבי חווארה, קיבלתי טלפון ממרים אדלסון, הישראלית העשירה בעולם, שאמרה לי - תבדוק את חשבון הבנק שלך. הסרטון נגע בה, והיא החליטה להודות לי עליו דרך תרומה יפה".
מה מוביל אותך להמשיך ביצירת הסרטונים, למרות ההשקעה הרבה?
"אני לא מסוגל לשבת בחיבוק ידיים, בזמן שיש כל כך הרבה סבל בחוץ. לא נכון לי גם לכאוב את המצב במדינה ולהמשיך להתלונן עליו, במקום להשפיע. התחושות האלה מהדהדות בי הרבה. לא פעם אני חושב על כך שכאשר אעלה לשמיים הקב"ה ישאל אותי - בני יקירי, נתתי לך כל כך הרבה טוב, דאגת להפיץ אותו? דאגת להשתמש בכלים שקיבלת כדי שגם אחרים יהנו מהטוב הזה? אז החלטתי לקום ולעשות, ובכל פעם שאני מרים את המצלמה - זה מה שעומד לי בראש. בכלל, כאשר אנחנו נותנים במה לאמת ולערכים שלנו, דברים זזים במציאות. גם אם השינוי הוא לא גדול ומיידי, ונוגע אפילו במספר מועט של אנשים, זוהי תחילתה של דרך, וזה הרבה מאוד".
עם המצלמה ביד, החליט טובי בחודש אלול האחרון לצאת למסע. "הרגשתי שלקראת השנה החדשה אני חייב לעשות משהו אחר", הוא משתף. "החלטתי לצאת למסע בין החוות ביהודה ושומרון, ובכל יום ליצור סרטון על חווה אחרת. במהלך המסע, הכרתי אנשים עם עוצמות מיוחדות, שדרך ההסתכלות האמונית ויכולת התמודדות עם אתגרי השטח, תופסים מאות דונמים בארץ ומשאירים אותם בידיים יהודיות. למסע הצטרפו בזמן אמת כ-1500 צופים, שהכירו, נפעמו והתרגשו יחד איתי מכל הטוב הזה".
בשלב מסוים, כדי לכסות את עלויות הפקת הסרטונים, השתמש טובי בידע אותו רכש במהלך יצירתם. "פתחתי קורס, המאפשר לצלם ולהפיק סרטונים ברמה איכותית - והכל דרך הנייד. מסתבר שאפשר בתהליך פשוט, איכותי, מהיר וזול לעשות את כל זה, ולחסוך תהליך הפקה שלם, שעד היום דרש צילום ועריכה מקצועיים. זאת בעזרת שימוש בפונקציות שונות של מצלמת הטלפון, ואפליקציות עריכה מעולות".
מסע אל האחווה הישראלית
מספר חודשים נוספים עברו, עד למציאות המורכבת בה אנחנו נמצאים עכשיו. "בדומה לאנשים רבים, הרגשתי גם אני תסכול גדול מהקרע בעם", אומר טובי. "שוב שאלתי את עצמי - מה אני יכול לעשות, והחלטתי לצאת למסע נוסף - מסע אל האחווה הישראלית. יצאתי לצלם סיפורים של אנשים שלמרות השוני, אוהבים ומכבדים זה את זה. מצאתי את האהבה הזו, למשל, אצל הורים מקיבוץ כרם שלום, אנשים בעלי אג'נדה שמאלנית, שעושים הכל בשביל בתם החוזרת בתשובה, המתגוררת בחברון. אפילו שני מטבחים שונים - חלבי ובשרי, הם בנו עבורה. מצאתי את האהבה הזו גם אצל יהודים מכל גווני הקשת, המשרתים יחד במילואים, ואצל מתנדבי 'ידידים' שעוזרים לכל מי שנתקע בדרך, בלי לבדוק לאיזה צד של המפה הפוליטית הוא שייך".
על הסרטונים קיבל טובי שלל תגובות חמות. "שוב הצטרפו אליי צופים רבים בזמן אמת, אשר חוו יחד איתי את התחושות האוהבות בעם, ואת הרצון הזה של כל כך הרבה אנשים להמשיך להיות מחוברים. הרב שמואל אליהו כתב לי, 'תודה אחי, חיממת לי את הלב', אבל האמת היא שאני לא סופר לייקים, זו לא המטרה שלי. מבחינתי, אפילו אם חיממתי רק את הלב של עצמי, זה שווה את הכל".
"העם דורש רפורמה משפטית" - צפו בסרטון שיצר עזרי טובי:
לצערנו, נראה כי יש אנשים שאהבת ישראל כרגע לא נוגעת להם
"נכון, ואני גם לא מדבר אליהם. אני חושב שאנחנו צריכים לדבר קודם אל עצמנו. הרבה אנשים בעם רוצים את התדר הזה של חיבור ואהבה, למרות הכל. נכון, קיים בתוכנו תסכול גדול מאוד. הניצחון של השמאל כרגע נוסף לתסכול שהימין סוחב במשך עשרות שנים. גירוש גוש קטיף, עמונה, היחס המזוויע בתקשורת ועוד הרבה מאוד אירועים כואבים. אבל הנגיעה בתדר הזה של אהבה, מזכירה לנו שהוא הבסיס, השורש עליו אנחנו יושבים".
טובי לא מתעלם מן הצורך לומר בדרך גם דברים קשים. "עלינו לעמוד על שלנו בצורה חד משמעית וברורה, לא להתמודד רק בסיסמאות של אהבת חינם. אבל היה לי נכון לגעת גם בתדר הזה, של אהבה. אנחנו צריכים להחזיק ביד אחת את הידיעה שאחים אנחנו, וביד השניה - לפעול כדי שנזכה להמשיך בכל תוקף בתיקון המשפטי. מה שחשוב הוא - לא ליפול לשיח האלים שמנסים להוביל אותנו אליו. ודאי שאנחנו רוצים לדבר, אבל ככה לא מדברים. השיח האלים הוא רדוד, בלי אמונה, בלי שורשים, אין בו זיכרון של התהליך ההיסטורי של עם ישראל. המסע שלנו יחד לא מתחיל בקום המדינה, הוא מתחיל באבות והאמהות שלנו, ושם - בחברון, התחלתי גם אני את המסע שלי אל האחווה הישראלית".
לסיום, אומר טובי, "מטרת הסרטונים האחרונים שיצרתי, היא להחזיק את הראש כל הזמן מעל המים, להראות שאפשר להישאר ולדבר יחד, באופן מכבד. כדי שלא ניפול חלילה לשיח שלהם, שנזכור שאנחנו עם קדוש ונפלא, שרוצה להמשיך עם הדרך המאוזנת הזו. אנחנו - למרות הפעמים בהן נפגענו מהצד השני - תמיד המשכנו להאמין בעם, והיה ברור לנו שממשיכים לצעוד יחד קדימה. מי שרוצה לומר שהוא לא אח שלי - שיגיד, אבל אנחנו ממשיכים לומר בגאון - כן, אנחנו אחים ויש בינינו אהבה".