"בכלא יש יותר חופש מאשר בבית הזה!"

"אני מרגישה בודדה כל כך, ואני טעונה כל כך שאני מפחדת להתחיל לדבר.

אם אני אתחיל לדבר – כל העצבים יעלו לי ואני פשוט אתחיל לבכות, לצעוק ואני לא יודעת מה עוד אני עלולה...".

"אולי גם תעיפי עלי משהו?", קטע אותה חיים.

"חיים, אולי די?!", הרימה עליו את הקול.

"את מתכוונת אסיר מספר 465?", שאל.

"את מבינה על מה אני מדברת? נותן לי הרגשה שהבית הזה זה כלא ואני סוהרת", פנתה אלי שמחה.

"ככה אני מרגיש. וואלה, לאסירים במעשיהו יש יותר חופש ממני. כל היום 'אל תצא עם החברים האלה, אני לא סובלת אותם', 'מתי אתה חוזר מהעבודה? תקנה בדרך שמן'... תביא מפה תלך לשם, וזה לא נגמר… לפחות בכלא מורידים לך שליש על התנהגות טובה. כאן זה תמיד עוד ועוד ועוד…".

"חיים, מגיע לך לחיות בבית שאתה מרגיש בו חופשי, שאף אחד לא שולט בך ככה. וגם לך, שמחה, מגיע לחיות עם בן זוג שמבין אותך, ולא לחיות בתחושת בדידות נוראית כזו.

"אבל קודם ננסה להבין, באלו מקומות כל אחד מכם מרגיש איבוד שליטה, חוסר אונים וחוסר יכולת להשתחרר.

"שמחה, נשמע שאת משועבדת לכעסים שלך, הם לא מאפשרים לך לבחור בחיים. אצלך חיים, אני רואה שאתה משועבד לפחדים שלך, הם מייצרים אצלך דפוס של ריצוי אינסופי. אולי כדאי לכם לצאת לחופשי?".

"איך אפשר לשים אותי ואותו באותה נשימה? הרי ברור מי הלא בסדר פה…".

"בואו רגע נשים את עניין האשמה בצד. אני מבקשת שנדבר על המקום התודעתי ממנו אתם פועלים לתוך הקשר, ככה נזהה את שורש הבעיה.

"לבני אדם יש רצון טבעי לחפש חופש ועצמאות. אתה, חיים, מחפש חופש מכל המשימות וההגבלות שהזוגיות שלכם מייצרת, וגם את, שמחה, מחפשת חופש מכל הרגשות שחיים מעורר בך.

"אבל חשוב שתבינו שיש פה סוד גדול: חופש וחוסר גבולות הם אחד ממקורות הסבל הגדולים אצל בני האדם!

"שימו לב מה קורה לאנשים אחרי שהם זוכים בלוטו, שימו לב מה קורה אצל כוכבים שהצליחו להגיע לשיא כלכלי. יש להם חופש לקנות או לעשות כל מה שעולה על רוחם – ובכל זאת הם מדווחים על דיכאונות ותחושת חנק נפשי. איך יכול להיות שהם יכולים לאפשר לעצמם להשיג הכל ובכל זאת הם סובלים?

"אפשר גם לראות את זה על ילדים שההורים שלהם מאמינים שהם יעניקו לילדים שלהם כל מה שהם רק ירצו, ומעודדים אותם להתבטא רגשית איך שהם מרגישים בכל סיטואציה שלא תהיה, ובכל זאת הם בסוג של כלא נפשי, הם חסרי מנוחה ורוגע. איך זה יכול להיות? 

"יש להם חופש מזויף, אין להם חופש תודעתי.

"לפי הקבלה, רגשות או רעיונות שמבזיקים נקראים 'אורות'. על מנת להצליח להביא אותם לידי ביטוי בצורה נכונה ובריאה, צריך לכוון אותם לכלי שיגביל אותם.

"הדרך להגיע לשחרור וחופש אמיתיים מגיע על ידי גבול שכרוך בנשיאת עול. זה רעיון שצריך להבין בדקויות ולעומק, על מנת שלא ייווצר חלילה עיוות לדברי. על זה נאמר 'עבד ה' הוא לבדו חופשי'.

"אם תעברו למצב שבו אתה בוחר בזוגיות הזו, בקשר עם רעייתך, לא מתוך אינטרס ופחד, אלא רק כי בחרת בכך, זה יוביל אותך לשחרור ולתחושת חופש אמיתית. כל הניסיון לחפש את העצמאות והחופש הזה באופן ישיר זו האשליה הגדולה ביותר".

"אבל אני רוצה להיות חופשי. את בעצם אומרת לי שעל מנת להיות חופשי אני צריך לבחור להיות עבד? זו לא סתירה?", שאל חיים.

"הנפש שלנו בנויה להכיל מורכבויות והפכים. הנפש שלנו מצד אחד נמצאת בתוך גוף מגביל, ומצד שני – הנשמה מושכת למעלה ורוצה להתכלל עם האינסופיות, עם משהו רוחני גבוה יותר. אנחנו נמצאים תמיד בתוך קונפליקט פנימי אינסופי. הנפש חייבת להיות משועבדת למשהו.

"המקום הזה מגיע מובנה בכל אדם. כל הניסיונות להגיע לעצמאות ולחופש ללא גבול - בסופו של דבר הם מביאים לריסוק ולשבירה. זה משאיר אותנו עבדים של רודן אכזרי, אנחנו נעשים עבדים של האגו, הכבוד, התאוות, הרגשות, הפחדים, הכעסים…

"על מנת להפסיק להיות משועבדים למקומות נמוכים כל כך, אנחנו צריכים לבחור להיות עבדים של משהו גבוה יותר.

"אני אפנה לרגע אליך, שמחה. את כבר תקופה ארוכה כועסת על חיים בעלך. את נלחמת ברגשות הקשים, ופעם אחר פעם הם מנצחים אותך.

"רגשות עצמאיים הם נזק רגשי מאוד גדול, שמוביל אחר כך גם לנזקים בריאותיים. את הרגשות צריך לכוון ולמקד, לצמצם אותם ולשעבד אותם להתבוננות שכלית".

"אז איך בעצם אני אדע מה הדבר הנכון שאני אמור 'להשתעבד' אליו?", שאל חיים

"יש לזה נוסחה פשוטה: ככל שהגבול שאליו אתה מכוון את הכוחות שלך הוא מצומצם וקטן יותר – ככה אתה מצומצם ביכולת שלך להביא לידי ביטוי את כל כוחות הנפש שלך.

"הכלי הגדול ביותר שאפשר להשתעבד אליו ולהעביר אליו את הכוחות הוא כמובן אלוקים שגם ככה נמצא כבר מעל כל המקומות הקטנים והנמוכים שאנחנו משועבדים אליהם. כל השעבודים, החל מכעסים, פחדים, חרדות  וכו', ועד לשעבודים חומריים כמו קניות, אוכל, תאוות ועוד – הם עבדויות ביניים, והבורא לא מעוניין שתהיו עבדים של עבדים.

"הדרגה בה נמצאות דרגות החופש הגבוהות ביותר, היא בעצם עבודת הבורא, כי הוא אינסופי, ועל כן החופש האמיתי נמצא שם בעוצמה הזו.

"אנחנו פשוט מפספסים את הנקודה הזו, שיש לנו יכולת להיות בתודעה גדולה כל כך, שמסוגלת להכיל את כל האורות שלנו, את כל הרגשות ואת כל המחשבות שלנו והיא תודעת האלוקות. אנחנו יכולים להיות שם במלוא עוצמתנו והוא לא מתפרק משום דבר, הוא פשוט נוכח.

"עכשיו בואו נוריד את זה רגע למציאות. הזירה הממשית הרחבה ביותר להזרמת כוחות גדולים לתוך כלים היא הקשר הזוגי. לא סתם אמרו חז"ל שזוג שזכו – שכינה ביניהם. כשאני בוחר להיות משועבד לקב"ה, אני בוחר להיות משועבד לזוגיות ולבית היהודי שבניתי תחת החסות ומכלול מצוות הקב"ה.

"בתוך תודעת השעבוד הזוגי, שם מגיעה מנוחת הנפש, כי אני מכוון את כל הכוחות שלי לתוך הכלי הזה שנקרא זוגיות, אני יודע לאן אני לוקח את כוחותי, והם לא מפורזים ואני לא פרוץ תודעתית.

"העבודה הכי חשובה שצריך אחרי שבחרתי, היא מיקוד. לא להרשות לכל מחשבה להיכנס לראשי, לא לתת לרגשות שלי להשתולל, לעבור מקטנות מוחין לגדלות מוחין, מוח שליט על הלב. בכל פעם שהאדם הופך את חווית העול לתודעת בחירה אז הוא חופשי והוא יכול להיות בשמחה אמיתית".

"אני אגיד לך את האמת? כל העול הזה חונק אותי", התנגד חיים.

"כי לא בחרת. לנפש יש  תמיד מוטיבציה להשתחרר מהעול, אבל אם אתה מצליח להתחבר למשמעות של לשמח את אשתך, ולהבין שבנתינה שלך אתה דואג לרווחתם של ילדיך, אז תוכל להתחבר לנקודת התענוג, וכבר לא תרצה לברוח", הסברתי לו.

"וזו העצמאות בנפש? זה נקרא להיות חופשי באמת?", שאלה שמחה.

"עצמאות היא מילה שבכלל לא מוזכרת בתורה, והיא נולדה אי שם במאות האחרונים, תחת שחרור של מדינות מכיבוש של מדינות אחרות. בנפש הדבר הזה לא יכול באמת להתרחש.

"אם נדייק מבחינה לשונית, המילה שממנה נלקחה המילה 'עצמאות' היא 'עצמיות'. עצמיות – היא חיבור לנקודה פנימית יותר וגבוהה יותר בנפש, שהיא דווקא דורשת השתייכות.

"חיים, עבד תהיה בכל מקרה. השאלה של מה? של חופש מדומיין, או של משהו גבוה ממך?

"הבחירה הזאת שלכם, להיות עבדים למשהו גבוה מכם, היא משחררת מאוד. רק ככה הזוגיות שלכם תיתן לכם חווית חיים של מימוש, ולא חווית חיים של העדר, חסך וחוסר מיקוד.

"וזה גם תופס בדיוק אותו דבר לגבי גידול הילדים, אבל את זה כבר נשאיר לפעם אחרת".

חנה דיין hanna.tipul@gmail.com

לכל הטורים וליצירת קשר, לחצו כאן