שנתיים לאסון מירון: על הרב משה צרפתי זצ"ל, "אבא של החיילים"

רבי משה צרפתי היה מכונה "אבא של החיילים" – הוא פתח את ביתו לחיילים, לצעירים ולבני נוער, בעיקר בשבתות. הוא החיה אותם בדברי תורה והיה להם בעיקר אוזן קשבת.

הוא נהג להגיע לבסיסים ולמחנות צבאיים. הוא היה מביא כיבוד, מוסר שיעורים מרוממים, מרקיד ומשמח.

לפני שמונה עשרה שנה הוא נפצע בתאונת דרכים קשה סמוך לצומת גולני. הוא עף שלושים ותשעה מטרים וגופו התרסק, הוא חווה מוות קליני, וכך סיפר באחת מהרצאותיו: "נשמתי עלתה למעלה, הייתי מבוהל מאוד, רציתי לראות מישהו, לאחוז במשהו... ואז, ראיתי מהצד אור עמום, ואיזשהו צדיק אוחז אותי. הוא אומר לי: 'משה, שלום...', והוא אוחז בי חזק, ואני צועק: 'מה אני עושה פה?'.

"והוא עונה לי: 'אתה עלית לשמיים טרם זמנך, ואני באתי להוריד אותך'. ואני ממשיך לצעוק: 'מה אני עושה פה?', והוא אומר לי: 'תירגע! תירגע! תירגע!'. והצדיק אומר לי: 'אני באתי להוריד אותך... אתה לא גמרת את מה שיש לך לעשות'. וככל שאני מדבר איתו אני מרגיש את הידיים האוהבות שלו. את המתיקות הזאת אי אפשר לתאר, זה דבר נעים מאוד.

"ואני זוכר שהתחלתי לבכות, ושוב בא הצדיק ומרים לי את הראש, ואומר לי: 'משה, אל תדאג, הכל יהיה בסדר'. ואני מרים אליו את הראש, ואני רואה רק פיאות, אני לא רואה פנים... ושוב אני צועק: 'מה קרה לי, מה קרה לי?', והוא עונה: 'הייתה לך תאונת דרכים, וזו מתנה, והכל יהיה בסדר, אל תדאג...'.

"ואז... רבי שמעון בר יוחאי דיבר איתי! הוא אמר לי: 'משה, דאגתי שהתאונה תהיה קרוב אלי, שאתה תהיה קרוב אלי, שאני אשמור עליך'. רבי שמעון אמר לי: 'תדע לך, הרבה אנשים באים אלי לקבל ישועות, והם באים חמש דקות והולכים, אני רוצה שיהיו אצלי. שישבתו אצלי...'.

"ואני ראיתי בוודאות שמהציון של רבי שמעון עולות התפילות", מעיד רבי משה. מדהים!

רבי משה התעורר אחרי יומיים. הוא מעיד שאף על פי שגופו היה מרוסק, הוא שכב במיטה שמח ומאושר. תהליך החלמתו היה מלווה בעיקר בתפילות. הוא צעק לה' כמעט שלוש שעות ביום: "ה' תרפא לי את הגוף". הוא דיבר לכל איבר חולה, ואמר לו: "תתרפא!", וכך היה.

הרופאים עמדו נדהמים מול התופעה הזו.

בספר "קום רבי שמעון" הבאתי עוד מהמראות אותם ראה רבי משה בעולמות העליונים, שנתנו לו את הכוח להמשיך, בגופו היו עשרות שתלי פלטינה שגרמו לכאבים איומים אותם סבל באהבה – אך צהלתו הייתה בפניו, והוא הקרין תמיד רוגע ושלווה.

רבי משה היה המבוגר בקדושי מירון. (מתוך הספר "קום רבי שמעון").