הלימוד היומי: מה מברכים אחרי משקה, מיהו חברו הטוב ביותר של האדם? (יום שני, י"ז באייר)

אתמול ספרנו 32 יום, שהם ארבעה שבועות וארבעה ימים לעומר

הציטוט היומי

"היצר הרע דומה כמו מי שהולך ורץ בין בני אדם, וידו סגורה ואין אדם יודע מה בתוכה.

והוא מרמה בני אדם ושואל לכל אחד מה אני אוחז, ולכל אחד נדמה כאילו הוא אוחז מה שהוא מתאווה, ועל כן הכל רצים אחריו, כי כל אחד סובר שיש בידו מה שהוא חפץ. אחר כך הוא פותח את ידו ואין בה כלום.

כמו כן ממש היצר הרע שהוא מרמה כל העולם והכל רצים אחריו ומרמה לכל אחד ואחד עד שנדמה לכל אחד שיש בידו מה שהוא חפץ כל אחד לפי שטותו ותאוותו, ואחר כך בסוף הוא פותח את ידו ואין בה כלום כי אין מי שימלא תאוותו אצלו."

(שיחות הר"ן ו').

2 הלכות ביום מתוך 'בהלכה ובאגדה', עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

מאחר ובליל שבועות טועמים מעט מיני מאכל ומשקה, הבאנו מעט פרטי דינים אלו, לבל ניכשל בברכה לבטלה או באכילה בלא ברכה חס ושלום.

מה מברכים אחרי מאכל או משקה?

כידוע, כי כל מאכל שאדם אוכל בכמות 'כזית' [27 גרם] ומעלה, עליו לברך לאחר האכילה ברכה אחרונה. אלא שאם המאכל משבעת המינים, מברך ברכת 'מעין שלוש'. לאחר עוגה, מברך 'על המחיה ועל הכלכלה'. לאחר פרי משבעת המינים [זיתים, תמרים, ענבים, תאנים, רימונים], מברך 'על העץ ועל פרי העץ'. לאחר ששתה רביעית יין [81 גרם] בבת אחת, מברך 'על הגפן ועל פרי הגפן'. אבל אם אכל פרי שאינו משבעת המינים כגון: תפוח, אפרסק, אבטיח וכיוצא בהם, או ששתה רביעית משאר משקים כמו מים, מיץ תפוזים, קולה וכיוצא בהם, מברך ברכה אחרונה 'בורא נפשות', כמובא נוסח הברכות בכל הסידורים.

שינוי מקום באכילת עוגה או פירות

האוכל עוגה או פרי משבעת המינים, אפילו אכל פחות משיעור 'כזית', ובאמצע אכילתו יצא לחוץ - לרחוב, כשחוזר למקומו להמשיך לאכול, אינו צריך לברך שוב ברכה ראשונה.

אכל במקום מסוים, פירות שאינם משבעת המינים או שתה מיני משקים חוץ מן היין, ויצא לרחוב, יציאה זו מהווה הפסק מהברכה שברך, וכשחוזר למקומו להמשיך לאכול, צריך לברך שוב ברכה ראשונה. אולם אם רק עבר לחדר אחר או שיצא למרפסת של בית הכנסת, אין זה שינוי מקום, ואינו חוזר לברך.

חיזוק לנשמה

הרב זמיר כהן - מיהו חברו הטוב ביותר של האדם?