הלימוד היומי: במה ישמח את אשתו וילדים לכבוד החג, ואיך נהנים מהחיים באמת? (יום רביעי, כ"ו באייר)

אתמול ספרנו 41 יום, שהם חמישה שבועות ושישה ימים לעומר

הציטוט היומי

"מי שיש לו אבן טובה ואינו מבין את ערכה, בכל פעם שמסתכל בה היטב, הוא רואה ומבין את גדל מעלתה יותר ויותר, אך באבן עצמה אין השתנות.

כך הבורא יתברך אין בו שום השתנות, חלילה, אלא שכל זמן שהאדם מסתכל בגדלותו וברוממותו, הוא משיג בכל פעם יותר ויותר גדל רוממותו."

(ר' אלימלך מליז'נסק, מתןך 'נועם אלימלך, פרשת פנחס).

2 הלכות ביום מתוך 'בהלכה ובאגדה', עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

במה ישמח את אשתו וילדיו לכבוד החג?

וכתב הרמב"ם (פ"ו מהלכות יום טוב הלכה יז): חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד, הוא ואשתו ובני ביתו וכל הנלווים אליו. מצוה שישמח לכל אחד כפי הראוי לו, כיצד? הקטנים נותן להם קליות ואגוזים וממתקים, והנשים קונה להן בגדים ותכשיטים נאים כפי ממונו. והאנשים אוכלים בשר ושותים יין.

את מי עוד אנו מצווים לשמח בחג?

כתב הרמב"ם (שם יח): "וכשאוכל ושותה בחג, חייב להאכיל לגר, ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים, אבל מי שנועל דלתות ביתו ואוכל ושותה עם בניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש, אין זו שמחת מצווה, אלא שמחת כרסו".

בזמן בית המקדש היתה מצווה על ישראל לשמח את הכהנים הלווים [שנאמר: "ושמחת בחגך אתה... והלוי"], מפני שהיו עובדים בבית המקדש ומורים הוראות בישראל, כמו שנאמר: "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל". בזמנינו, שאין בית המקדש, מצווה לשמח את האברכים שלומדים תורה יומם ולילה, ומורים הוראות בישראל, שהם במקום הכהנים, כמו שאמרו חז"ל (מנחות קי ע"א): תלמידי חכמים שעוסקים בתורה, מעלה עליהם כאילו עוסקים בעבודת בית המקדש.

חיזוק לנשמה

הרב דוד פריוף – איך נהנים מהחיים באמת?