השר מיכאל מלכיאלי בראיון גלוי לב: "קשה להכריע בין משפחה לעבודה, זה קורע"

גיל: 40

מקצוע: השר לשירותי דת וחבר כנסת

מצב משפחתי: "אב לשבעה ילדים נהדרים, נשוי לתהילה – אשת חיל, היסוד של הבית"

מקום מגורים: נווה יעקב, ירושלים

ילדות מתוך פשטות: "שנות ילדותי עברו עליי בסמיכות לשכונת הבוכרים בירושלים. גדלתי בשכנות לרבים מגדולי ישראל, ביניהם ראש הישיבה הגאון רבי משה צדקה שליט"א ועוד רבים מגדולי ירושלים. ביתם של הוריי היה פשוט ביותר, תמיד ידענו במשפחה על כך שלימוד תורה וביטול בפני גדולי ישראל הם ערך עליון.

"כנער צעיר התחנכתי בישיבת 'יקירי ירושלים', שם קיבלתי מראש הישיבה רבי יהודה כהן את היסודות והכלים האמיתיים בחיים. אלו הם יסודות שמאפשרים לי גם כיום להבין שבכל מצב שהוא אני חייב לדעת לפני מי אני עומד ומה מוטל עליי לעשות. בהמשך למדתי בישיבת חברון בירושלים, שם שמעתי שיעורים מראש הישיבה הגאון רבי דוד כהן שאני מקורב אליו עד היום".

דמות בלתי נשכחת: "הדמות המרכזית ביותר משנות ילדותי ועד היום היא דמותו הענקית של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. כילד קטן הייתי נוהג ללכת עם אבי לשיעור במוצאי שבת שאותו מסר מרן. הייתי יושב יחד עם ילדים רבים וכולנו הקשבנו. לא היינו צריכים להבין כל מילה, רק להביט בדמותו המיוחדת של מרן. בכל פעם ההתרגשות שברה שיאים חדשים, כאילו זו הפעם הראשונה והיחידה".

דרכי המקצועית: "במשך השנים הוצאתי תואר ראשון בחינוך ותואר שני במדיניות ציבורית, כיהנתי כחבר מועצת העיר ירושלים ובמשך שש וחצי השנים האחרונות כחבר כנסת. נכון להיום אני ממשיך בתפקידי כחבר כנסת ומכהן כשר דתות.

"למרות זאת התפקידים החשובים ביותר בעיניי הם אלו שנשאתי בהם בשנים מוקדמות יותר: כשלימדתי בישיבת קריית נוער וכששימשתי כר"מ בישיבת תפארת צבי. אני גם גאה במאמרים התורניים שפרסמתי, בין היתר באתר 'הידברות'".

סדר יום: "אני קם ומתפלל, מפזר את הילדים במוסדות החינוך, ואז עובר לכובע השני שלי כשליח ציבור, והוא מכסה את כל-כולי. להיות שליח ציבור זה אומר להגיב לפניות אישיות מכלל האזרחים במדינת ישראל, מבלי לבדוק איך האדם הפונה אליי מתלבש או מה רשום על הפתק שהוא שלשל לקלפי; זה אומר להשתתף בפגישות ובסיורים רבים, וכמובן שיש גם את העבודה במשרד. את מטלות היום אני מסיים בדרך כלל בביקור באולמות השמחה עד שעה מאוחרת מאוד בלילה. לא תמיד קל להגיע לאירועים, אבל באופן אישי זה עושה לי טוב ומאפשר לי ללכת לישון עם שמחה".

הקושי שבתפקיד: "אני איש ציבור ויש לי גם משפחה. לעתים קרובות אני נדרש להכריע היכן להיות בזמן מסוים וזו התלבטות לא פשוטה. היכולת לשלב בין הדברים מורכבת מאוד ולא תמיד מאפשרת להכריע כלאחר יד. ברור שהמשפחה תמיד לפני הכל, אבל הייתי שמח לו היה לי יותר זמן איכות עם המשפחה".

מכעיס אותי: "כואב לי על כך שאנשים לא תמיד יודעים מה באמת נעשה בשירותי הדת בארץ. חשוב לי להדגיש כי בניגוד למה שמנסים לצייר גורמים כאלה או אחרים, הרוב המוחלט של העוסקים בשירותי הנישואין, הקבורה, הכשרות וכדומה, אלו אנשים שהגיעו לתפקידם בעיקר בגלל תחושת השליחות האדירה לסייע ליהודים בעת שמחה וחלילה בעת צרה. אולי יהיו כאלו שיופתעו, אבל משרד הדתות הוא המשרד שמחזיק בתחום אחריותו את מספר המתנדבים הגדול ביותר מכל משרדי הממשלה, אשר עוזבים הכל, גם בשעות לילה מאוחרות, כדי להביא עוד יהודי לקבר ישראל".

רגע של סיפוק: "אחד הדברים שגרמו לי סיפוק גדול מאוד הוא הזכות להיות שותף בהנגשת קברי האבות במערת המכפלה לאנשים בעלי מוגבלויות. אין דבר נשגב יותר מלסייע לבן לעלות לקבר אביו. נושא נוסף ששמחתי להיות שותף לו הוא הדאגה לאגף מבני הדת במשרד הדתות, בו מרוכז כל נושא בניית המקוואות. אני מרגיש שנפלה בחלקי זכות אדירה להרבות טהרה בעם ישראל".

עשה לך רב: "בשונה מאנשים אחרים שצריכים להחליט בעצמם מיהו רבם, אצלי מובן מאליו שמועצת חכמי התורה הם אלו שמנהיגים את הציבור והם אלו שמקבלים את ההכרעות בכל נושא ועניין. גם ההכרעות בחיי האישיים מגיעות אליהם לצורך הכרעה".

אחד על אחד

הרגע המכונן ביותר בחייך?

"אין ספק שהיום בו העולם התעורר ללא מרן זצ"ל היה עולם אחר לגמרי. עד היום אני מרגיש את החלל הענק שנשאר".

סיפור מרגש לו היית שותף?

"לפני כשנה הוזמנתי לביקור בישיבה של בחורים על הרצף, וראיתי שם בחור שמתקשר בעזרת אלקטרודות ומסכם את הגמרא שהוא לומד מתוך מסירות נפש אמיתית. זה הלם בי בחוזקה ועורר בי את השאלה: 'איפה אני נמצא בנושא של מסירות והשתדלות אמיתית לעסוק בתורה, חרף עיסוקיי הרבים?'"

על מה אתה מתחרט בחייך?

"על כך שכנער וכאברך צעיר לא הגעתי מספיק לעצה ולברכה אצל מרן זצ"ל, דמות שיורדת לעולם רק פעם במאות שנים, והייתה בדור שלנו".

ספר תורני שאתה מחובר אליו במיוחד?

"סדרת הספרים 'יביע אומר' המלמדת מעט על גדלותו העצומה של מרן זצ"ל, אשר יחד עם הנהגתו הציבורית היה גדול ישראל בדורות האחרונים".

אילו לא היית נושא בתפקיד זה, במה היית עוסק?

"ללא ספק הייתי אברך כולל או ר"מ בישיבה. התורה היא תכליתנו בעולם, אבל מעבר לכך היא גם סם החיים האמיתי. אין שום מעמד או תפקיד בעולם שידמה לה או יהווה תחליף לכך".

משפט לסיום?

"בכובעי כשליח ציבור אני מתפלל לקב"ה שייתן לי את הכוח להמשיך לראות בעזרה לכל יהודי ויהודי שליחות ויעד, ללא שום מעצור או מחסום, ובכובעי כאיש פשוט אסיים בתפילתו של רבי אלימלך מליזענסק: 'שנראה כל אחד מעלת חברנו... '  התפילה והשאיפה האמיתית שמתאימה לכל יהודי ובכל זמן".