מדוע מקשטים את הבית בפרחים לכבוד חג השבועות?

חג השבועות מתקרב ואיתו הלכות ומנהגים שונים. אחד המנהגים היפים והמרגשים הוא קישוט הבית ובית הכנסת בצמחיה לכבוד החג. המנהג נחשב קדום, ויש המייחסים אותו אף לתקופת מרדכי היהודי. ישנם טעמים רבים למנהג, החל מהמוכר ביותר בהם – זה שמסופר לילדי הגן הטהורים, ועד לטעמים מוכרים פחות, אך מעניינים לא פחות:

• הגננות מספרות שההר התכסה בפרחים. אמנם אין לכך מקור מדויק במדרש, אך בעל "הלבוש" כותב כך: "ונוהגין לשטוח עשבים ביום טוב דשבועות בבית הכנסת ובבתים זכר לשמחת מתן תורה שהיו עשבים סביב הר סיני שנאמר גם הצאן והבקר אל ירעו וגו', שמע מינה שהיה שם מרעה".

עוד מובא במדרש רבה (ויקרא כ"ג ג'): "שושנה אחת של ורד אלו ישראל ונטלה (הקב"ה) והריחה בשעה שנתן להם עשרת הדברות ושבת נפשו עליו בשעה שאמרו נעשה ונשמע. אמר הקב"ה בשביל שושנה זו ינצל הפרדס, בזכות התורה וישראל ינצל העולם".

וכתב על כך ה"בני יששכר" (אחד מספרי החסידות החשובים ביותר, המתמקד בחגי ומועדי ישראל, ומסודר לפי חודשי השנה): "יש ידיים ורגליים למנהגן של ישראל לעטר התורה בשושנים וורדים ביום מתן תורתנו" (חודש סיון מאמר ד' אות ז').

• התורה נקראת "תורת חיים". נהגו לקשט את בית הכנסת בענפים מן הצומח שכן הם מסמלים חיים, פריחה והתחדשות.
• נוהגים להניח ענפים מפיצי ריח טוב כסמל לעונג והשמחה שמעניקה התורה ללומדיה. "כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה נתמלא כל העולם כולו בשמים" (מסכת שבת).
• יש הנוהגים להניח ענפי אילן, כיוון שבחג השבועות נידונים על פירות האילן, ועל ידי הנחת ענפי אילן יזכרו להתפלל עליהם. אבל אין לוקחים ענפים של עצי פרי, אלא של עצי נוי בלבד.

מתי הכל התחיל?

ראשיתו של המנהג לפני כשש מאות שנים באשכנז, ומשם התפשט לרוב עדות ישראל, ספרדים ואשכנזים כאחד. רוב הפוסקים לא רואים פגם במנהג, ולכן נוהגים ברוב הקהילות לקשט את בית הכנסת בענפים וצמחים יפים וריחניים, ויש נוהגים לקשט גם את הבתים בענפים ופרחים (רמ"א תצ"ד, ג').

האם הענפים והפרחים הם מוקצה בחג?

הענפים משמשים לנוי, ולכן אינם מוקצה. יחד עם זאת, אם חג השבועות חל ביום ראשון, אין להניח את הענפים בשבת, שכן אין להכין משבת ליום טוב.