משחקי הקשב: האם אתם אנשים של שחמט, שש-בש או לוטו?

נסו רגע לחשוב על עצמכם. איך אתם מנהלים את עצמכם, כמו שחמט, שש-בש או משחק לוטו? במשחק השחמט כמעט הכל תלוי בידיים שלכם. אם שיחקתם נכון – ניצחתם. במשחק הלוטו לעומת זאת, אין לכם כמעט שום השפעה על התוצאה. היא אקראית לגמרי ואינה תלויה במה שתעשו. במשחק שש-בש יש שילוב, המספר שהקוביות שלכם יעלו, הוא אמנם אקראי, אך יש לכם יכולת לתכנן איך לנצח עם הנתונים האקראיים שקיבלתם. איך תזהו מה השיטה שלכם? כיצד שיפור הגישה יכול להשפיע על חייכם?

אנשים שתופסים את חייהם כמשחק שחמט, נוטים לקחת יותר אחריות על החיים. הם מרגישים שהחיים שלהם תלויים רק באיכות ההחלטות שלהם. הם עלולים לכעוס על עצמם כשמשהו לא הלך כמו שצריך, בין אם בגלל חולשות שלהם או דברים שלא תלויים בהם. לפעמים הם לחוצים מידי ושואפים לשליטה או לשלמות בחייהם. פעמים רבות תכונה זו גורמת לאנשים להיות מתוכננים ומחושבים יותר. היא עוזרת להם להיצמד למה שהם צריכים לעשות – גם אם אין להם רצון וחשק לעשות זאת. לא תמיד הם מצליחים לעמוד בסטנדרטים אלה, ואז הם נוזפים בעצמם, ממורמרים או מתייאשים ו"קופצים" למשחק הלוטו.

אנשים שתופסים את החיים כמשחק לוטו, נוטים להמעיט באחריות שלהם על החיים. הם מרגישים שהחיים שלהם נקבעים על ידי אנשים אחרים, על ידי מזל או אירועים שאינם תלויים בהם. כשמשהו לא הולך, יש להם תירוצים למכביר, כולם אשמים חוץ מהם עצמם. פעמים רבות תכונה זו גורמת לאנשים להיות ספונטאניים יותר, משוחררים יותר. לפעמים תכונה זו גורמת לאנשים להיצמד למה שהם רוצים לעשות – גם אם הם ממש צריכים לעשות משהו אחר. מה שחשוב להם הוא הזרימה הטבעית, שדברים ינבעו מבפנים. לא תמיד גישה זו מסתדרת עם המציאות, ואז הם "מתעוררים בבהלה", תופסים את עצמם ו"קופצים" לגישת משחק השחמט.

***

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא הקצנה של תכונה אנושית מצויה, לכן התבוננות בה יכולה לעזור גם לאנשים שאינם עם ההפרעה. אצל אנשים עם הפרעת קשב ניתן לראות מעברים וקפיצות מגישת השחמט לגישת הלוטו. למשל, אפשר לראות כעין "מחזורים" בחיים שלהם שמתחילים מנטייה לגישת הלוטו ה"עגולה", לאחריה מגיעה התעוררות לאחר "פגישה" כואבת עם המציאות שטופחת בפנים. דברים משתבשים והם לומדים שאי אפשר לתת לדברים לזרום מעצמם, שזה לא עובד. בנקודה זו מגיעה קפיצה לגישת השחמט המרובעת, זו שדוחקת לקחת את הדברים ברצינות, לתכנן, לארגן ולפעול. הם מרגישים שאין מנוס מלקיחת אחריות על המציאות, שאי אפשר לחכות שהדברים יתחילו להיעשות רק כשיהיה רצון פנימי, שצריך לעשות גם מה שצריך, לא רק מה שרוצים. בהמשך מגיעה דעיכה של ההתלהבות, התעייפות מעול האחריות, תחושת מיאוס מהצריך המגביל, וגעגוע לרוצה החירותי. הם רוצים להיות הם עצמם, ספונטאניים ובלתי מחושבים. לאט לאט הם נשאבים בחזרה לגישת משחק הלוטו, וחוזר חלילה.

המושג תפיסת מיקוד שליטה פנימי (גישת השחמט) ותפיסת מיקוד שליטה חיצוני (גישת משחק הלוטו) פותח בשנות ה-50 ע"י הפסיכולוג ג'וליאן רוטר. בעבר סברו המומחים כי המצב האידיאלי הוא להחזיק בגישת השחמט שדוחקת באדם לעשייה. ואולם, מחקרים מהשנים האחרונות דווקא מראים שיש יתרונות וחסרונות בכל אחת מהגישות, מה שמוליך אותנו לגישת השש-בש, זו שיחסית לוקחת את היתרונות של שתי הגישות.

אנשים שמחזיקים בגישת השש-בש משלימים עם העובדה שלא הכל בחייהם נתון לשליטתם. תחושה זו מאפשרת להם "לשחרר" ולהיות רגועים יותר, גם כשהדברים לא הולכים כצפוי. מצד שני, הם מבינים שבתוך המציאות שיש לפניהם, יש להם בחירה והשפעה על הצורה שבה ייראו חייהם. הם לוקחים אחריות, אבל אחריות מוגבלת. הם מאזנים בין השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתם לשנות, לבין האחריות להשפיע על מה שכן נמצא בתחום ההשפעה שלהם. הם מצליחים לעשות את המעברים בין השניים בצורה חלקה יותר.

יוסף בן מתתיהו הכהן, המכונה יוספוס פלבסיוס, מספר כי בזמן בית שני התקיימו ביהודה שלוש קבוצות עיקריות: צדוקים, איסיים ופרושים. היו בניהם הבדלי השקפה וסגנון, בין השאר ביחס ל"בחירה חופשית". הצדוקים האמינו ש"הרשות נתונה" – כלומר ה' אינו מתערב בבחירות האדם, הוא נתן לאדם חופש בחירה מלא על הכל. האיסיים לעומתם האמינו בהיפך הגמור, "הכל צפוי" – אין לאדם יכולת להשפיע על חייו, הכל מוכתב מראש (בהשגחה או בהחלטת הבורא שטבועה בטבע העולם). אלו גישות של "או או", שחור לבן: או הכל בידי האדם או הכל בידי שמים. הפרושים, הלא הם חז"ל, לימדו אותנו להכיר בכך שהמציאות מורכבת יותר ובשביל להכיר את המציאות נדרשת גישה של "גם וגם": "הכל צפוי ו(גם) הרשות נתונה". 'הכל צפוי' –התנאים הפיזיים של האדם, אינם בידי האדם. אין לו שליטה איזה מטען גנטי הוא יקבל, לאיזו משפחה להיוולד וכדומה. הרבה מאוד מהדברים שאדם נולד איתם, או שמתרחשים בחייו, אינם תלויים בבחירתו ובהחלטותיו. אלו עובדות נתונות. יחד עם זאת, 'הרשות נתונה' - יש לאדם בחירה האם להשתמש בנתונים אלה לדברים טובים ומועילים או לכיוונים שליליים. אין לאדם שליטה מוחלטת, אך הוא לא חסר-אונים. יש השפעה ואחריות.

אם נחזור לאנשים עם הפרעת קשב, כאשר הם מצליחים לעבור לשיטת השש-בש, הם לומדים להכיר בכך שהם נולדו עם תכונה עגולה יותר – כזו ששואפת בסתר-לבה שהמציאות תתאים את עצמה אליהם. מצד שני הם מכירים בכך שיש בהם ריבוע – התכונה ששואפת שהאדם יתאים את עצמו למציאות. הם מכירים בכך שהתכונה העגולה שלהם שואפת לעשות רק מה שנובע מהם עצמם, מהרצון הספונטאני שלהם. הם גם מכירים בכך שהתכונה המרובעת שקיימת בהם (גם אם היא קטנה ביחס לעגולה), רוצה וצריכה לעשות דברים שצריך. במילים אחרות הם מפסיקים לחוש מאוימים מהרוצה של עצמם או מהצריך של עצמם ומפסיקים לקפוץ בין הקצוות. הם מבינים שאפשר להיות גם וגם ומתייצבים על שביל הזהב המתאים לאופיים.  

חיים דיין הוא עו"ס קליני ודוקטורנט, יו"ר מכון "הקשב".