"אמרו להורים שלי שיש סיכוי של 50/50 אם אחיה או אמות, ואני רק יכול לדמיין מה עבר עליהם באותם רגעים"

נעים להכיר

"אשר בן אבו, 39, נשוי ואב לשלושה, גר במצפה דני, קומיקאי וחבר בהרכב הקומי הדתי 'אנדרדוס', שחקן וסטנדאפיסט. בנוסף לזאת בהכשרתי ובעבודתי אני גם מוזיקאי, מלחין ומעבד, ויש לי אולפן הקלטות בו אני מקליט משפחות לאירועים משפחתיים וגם זמרים שרוצים להוציא סינגלים וכו'. בקיצור - לא משעמם".

זיכרון רחוק שלא אשכח

"כשהייתי בישיבה התיכונית חליתי מעט לקראת חודש אדר. בהתחלה חשבתי שזה בקטנה, אבל מהר מאוד התברר מסתבר שחליתי בדלקת קרום המוח והחיידק ממש סיכן את חיי. בעקבות המחלה אושפזתי במשך עשרה ימים בבית חולים, ואחר כך עוד חודשיים הייתי בבית. אמנם הפסדתי את האירועים של פורים בישיבה וזה ציער אותי מאוד, אבל כשחזרתי הייתה לי גם סוג של נחמה. בתקופה הזו הייתי בבית והתאמנתי הרבה על הגיטרה – לפני כן הייתי נגן ממש חובבני, וכשחזרתי לישיבה כל החברים ראו כמה השתפרתי ושהפכתי להיות הנגן הכי טוב בשכבה. מעבר לכך, העניין הזה הוביל אותי בהמשך חיי לעשייה מוזיקלית עשירה, ובעקבות כך גם למדתי מוזיקה ברצינות. ראיתי בעיניים איך מתוך המשבר צמח משהו מדהים, שכנראה בלעדיו זה לא היה קורה".

תפילה שלא אשכח

"התפילות שהתפללתי בשבת בר המצווה שלי. הייתה לי הרגשה חגיגית ביותר, כל האירוע היה מרוכז בי, והרגשתי שאני מגיע לשיא בחיים שלי".

געגוע שלא אשכח

"יש בי געגוע חזק לסבתא שלי שנפטרה כשהייתי בצבא. היא סימלה עבורי בית, נחת וקבלה. לבת הבכורה שלנו קראנו על שמה. לפעמים אני מדמיין לעצמי איך היו נראים החיים שלי אם היא עוד הייתה איתנו".

עיקרון חשוב בחיי שאני לא שוכח

"האמת שזה עיקרון שאני דווקא שוכח הרבה פעמים אבל מזכיר אותו לעצמי שוב ושוב כל פעם מחדש, ואני מדבר על להמתין לפני שאני מגיב. בין אם זה ברשתות החברתיות, בוויכוחים אידיאולוגיים, על הכביש וכו' – פשוט צריך לחכות רגע לפני שמגיבים. אני תמיד צריך לזכור שלא כל האמת אצלי, ושעדיף לענות בנחת ויישוב הדעת".

נס שחוויתי ולא אשכח

"כמו שאמרתי קודם, בגיל 16 חליתי בדלקת קרום המוח, וזה ממש סיכן את חיי. בזמן אמת ההורים שלי לא סיפרו שזה המצב, כדי לא להדאיג אותי, אבל לאחר מכן העניין נודע לי. פתאום באחד הימים התחיל לכאוב לי הראש וגם הקאתי, וחשבתי לעצמי שזה נחמד, כי ביום למחרת היה אמור להיות לי מבחן וידעתי שלא אגש אליו כי אני לא מרגיש טוב. זה לא עבר גם אחרי המבחן והמשכתי להיות חלש, ובשלב מסוים התקשרתי הביתה וסיפרתי על כך לאמא שלי. אמא דיברה עם המדריך בישיבה והוא אמר שיתן לי אקמול ויקח אותי לבית החולים הלל יפה בחדרה, אבל בחושים של אמהות היא הרגישה שמשהו לא בסדר והגיעה לקחת אותי לתל השומר, שם עבדה.

"אני זוכר שבדרך לבית החולים הייתי מטושטש כזה ולא בדיוק ידעתי מה קורה, ואחרי מספר בדיקות החליטו לשחרר אותי הביתה. כמה דקות לפני שיצאנו רופא מסוים וראה אותנו ואמר שזה לא הגיוני שבחור בגילי צריך להיעזר באמא שלו כדי ללכת, והחליט להשאיר אותי בלילה להשגחה. באיזשהו שלב במהלך הלילה המדדים התחילו לרדת באופן קיצוני, ואמא שלי הבינה שמשהו לא בסדר וקראה לרופא ומיד לקחו אותי לטיפול נמרץ. אחרי כמה בדיקות שעשו לי לקחו לי נוזל מעמוד השדרה ואמרו להורים שלי שיש לי חיידק של דלקת קרום המוח, ושזה סיכוי של 50/50 אם אחיה או אמות, ואני רק יכול לדמיין מה עבר עליהם באותם רגעים.

"לי כמובן לא היה מושג מה קורה איתי, ועוד הייתי בטוח שאני משלים את המבחן מחר בישיבה כרגיל. רק לאחר מכן נודע לי שהייתי בסכנת חיים ממשית, ושכל כך הרבה אנשים התפללו עלי שאחיה, וברוך ה' הבראתי. אמנם ירדתי המון במשקל וחוויתי כל מיני קשיים למשך תקופה מסוימת כמו להזיז את הגוף והייתי צריך להיות במנוחה במשך תקופה ארוכה, אבל ברוך ה' יצאתי מזה. וכן, עבורי מדובר בנס שלא אשכח לעולם".

רגע של אושר שלא אשכח

כשנולדה הבת הבכורה שלנו. הרגשתי כאילו נפתח אצלי עוד חדר בלב. לאהבה. זה משהו שלא הרגשתי אף פעם ולא חשבתי שארגיש אותו. אתה מרגיש שאתה מתרחב ונפתחת דלת לאהבה של ילד".

לימוד תורה שלא אשכח

"למדתי בישיבת ההסדר במעלות, ולימוד התורה שם היה מכוון להעמקה וגילוי הרבדים הפנימיים שבתורה, מה שמכונה אצלנו 'תורת ארץ ישראל'. אני זוכר שזה היה בשבילי משהו חדש, ונכון מאוד לתקופה ולדור שלנו. מעין צו השעה".

שיר שלא אשכח

"'ארמונו של מלך' של ביני לנדאו. את השיר הזה שמעתי במפתיע, בכלל לא הכרתי את הזמר הזה או את הז'אנר הזה. לא חשבתי שאתחבר לשיר שהשם שלו הוא 'ארמונו של מלך', אבל הוא פשוט סחף אותי ונגע בנקודות מאוד פנימיות אצלי בנפש".

תקופה קשה שלא אשכח

"ממש לא מזמן, התקופה של חסימות הכבישים והשבתת המשק בכל כך הרבה גופים בגלל ההתנגדות שלהם לרפורמה, עד לרמה שנאמר לנו למלא דלק ברכבים כי הולכים לעצור את הזרמת הדלק מ'פי גלילות'. הדבר הזה גרם לי להרגיש שהקרקע פשוט נשמטת מתחת רגלי".

חלום שלא הגשמתי ולא אשכח עד שאגשימו

"יש לי חלום שאני מנסה להגשים כל יום, והוא להיות כמה שיותר מקצועי וטוב בתחומי. גם בתחום הקומי וגם בתחום המוזיקלי. אני תמיד מרגיש שאני עוד לא שם, שאני לא יכול לנוח על זרי הדפנה. אני כל הזמן מחפש איך ללמוד עוד, איך להתנסות ולהתפתח בתחומים האלו כדי להצדיק את העבודה שלי בתחום, וכדי שאני אוכל להיות גאה להצדיק את הטייטל שלי 'מוזיקאי וקומיקאי'".