יואל וקסברגר חושף: "במשך שנים לא ידעתי לקרוא, והציון הקבוע שלי היה 18%"

מקצוע: צייר, אומן, ואיש רעיונות ופטנטים בתחומים נרחבים

מצב משפחתי: נשוי עם 9 ילדים מתוקים וכעת אני גם סבא צעיר

גיל: 43, למרות שמרגיש לי כאילו שנולדתי רק אתמול. הלוואי ויכולתי תמיד להישאר ילד

מקום מגורים: בני ברק

נעים להכיר: "אני יואל וקסברגר, אמן וצייר, איש רעיונות בתחומים שונים הקשורים לעולם העיצוב, ובפרט לעולם היהדות. היצירתיות נמצאת בנשמתי, ואני ממש אוהב לפאר ולרומם את בית אלוקינו. ישנו משפט שמוביל אותי מאז ילדותי: 'יש אנשים שחושבים בתוך הקופסה, ויש אנשים שחושבים מחוץ לקופסה, אבל לי אין בכלל קופסה'. אני חושב שכולנו יכולים לאמץ את המשפט הזה, כי אף אחד לא מפריע לנו לחשוב אחרת, צריך רק לנצל את המוח האנושי".

ילדות צבעונית: "גדלתי בלב בני ברק, בבית פרטי עם חצר. בעיניי זה הנס הגדול שלי, שכן כך היה לי מרחב פעילות כדי להשתולל, לרוץ, לייצר רעיונות, ואפילו לגדל תרנגולים. הוריי היקרים העניקו לי חופש פעולה מוחלט: הם אפשרו לי להרוס וליצור, לחקור ולעשות ניסויים, וגם לייצר כל מיני יצירות תלת ממדיות. הייתי שובר צעצועים, מייצר מכונות ומכוניות עם מנוע, ויצירות חשמליות. גם התחשמלתי כמה פעמים... פעלתי מתוך סקרנות גדולה, ואני מאמין שהאפשרות שניתנה לי ליצור ולפעול, היא זו שמשמשת עבורי כבסיס לכל מה שאני עושה כיום".

מחמאות של אמא: "אמא שלי מיוחדת, וזה המקום לחשוף סוד גדול: כשהייתי ילד היצירות שלי בכלל לא היו 'מי יודע מה', אבל על כל יצירה אמא החמיאה לי, התלהבה, וסיפרה לכולם: 'תראו מה עשה יואל!' היא גם תלתה את הציורים בחדר ונתנה לי להרגיש מוכשר מאוד. למדתי מזה כל כך הרבה לחיים, כי כשהורים מחמיאים לילדים באופן אמיתי ומתוך אמונה ביכולותיהם, הילדים יכולים להגיע רחוק".

לא פוחד מכישלון: "מאבא למדתי את תורת האלקטרוניקה. הוא אדם יצירתי והסביר לי שוב ושוב בסבלנות, גם כשהתקשיתי להבין. למדתי ממנו לא לוותר על דברים וכיצד להילחם למען ההצלחה. המשפט הקבוע שלו היה: 'אדם נכשל רק מתי שהוא מפסיק לנסות'. תמיד הוא היה במגמת עשייה, פעל בחריצות ומאוד אהב את הדברים שעשה".

התמודדות לימודית: "הלימודים הם נושא כאוב אצלי, שכן כילד הייתי ממש 'דפוק' במבחנים, וקיבלתי כמעט באופן קבוע 18%. כמובן שעשיתי מזה צחוק, אבל בתוך-תוכי התביישתי ממש, ולא היה אף אחד שיהיה איתי ויעזור לי. עד היום אני לא יודע אם היה לי ראש חלש, או אולי זו הייתה בעיית 'קצב וריקוד', כפי שאני נוהג לכנות את קשיי הקשב שלי. בעיקר אני זוכר את עצמי בשעות הלימוד כשאני 'חולם חלומות' על מה שאייצר כשאחזור הביתה ומה יהיה לי כשאהיה גדול".

מלמד זכור לטוב: "כילד קטן חיפשתי להתחבר לאנשים שמחייכים ומקשיבים לי,  והתקשיתי מאוד למצוא אותם. זו גם הסיבה שמכל המלמדים שלי אני זוכר מלמד אחד בלבד, בגלל שהוא דיבר איתי לא רק על דברים טכניים, כמו 'הצלחת או לא הצלחת במבחן', אלא גם התעניין בדברים שאני עושה בבית ומחוץ ללימודים. אני זוכר ששיתפתי אותו בכך שאני בונה כעת את כיסא שלמה המלך, והוא התפעל. זה השפיע עליי לטובה, הייתי צריך את ההערכה הזו".

בחיק המשפחה:  "חשוב לי מאוד לייצר אצל ילדיי הפרטיים חוויות טובות משנות הלימוד, לכן באספות ההורים אני מבקש תמיד מהמחנכים: 'תשאלו את הבן שלי לא רק על הלימוד, אלא על תחומים נוספים', ואני גם משתדל להקדיש זמן לילדיי ולשמוע מהם לפרטי פרטים על מה שהם חווים ומרגישים. אני שמח מאוד שהם מצליחים בלימודים, אבל יחד עם זה גם דוחף אותם למצות את הכישורים בתחומים נוספים, אם זה נגינה, ציור, או כל תחום אחר".

רגע מכונן: "באחד הימים שישבתי על ספסל הלימודים והכל סביבי היה משעמם, חלפה במוחי מחשבה נחמדה: 'יש מולי סידורים, חומשים ותהילים, כולם מלאים בטקסט שחור על גבי לבן, למה שלא אנסה להפוך את זה לצבעוני, חי ותוסס?' כך התחלתי לעבוד על ייצור ספר התהילים, כשבכל אחד מהמזמורים חוויתי את המילים וניסיתי להמחיש את הטבע, את המלחמות שחווה דוד המלך ואת ההתפעלות מהבריאה. זה מה שהוביל לייצור התהילים המצויר 'מזמור לתודה' שהפך בהמשך לרב מכר ונמכר בעולם במאות אלפי עותקים".

אחד על אחד

איך נראה סדר היום שלך?

"לאדם כמוני סדר יום קבוע הוא כמעט בלתי אפשרי, כי אני קופץ כל הזמן מעניין לעניין וכל חלום שעולה במוחי אני רוצה לבצע 'כאן ועכשיו'. אבל הרגלתי את עצמי שיש דברים שאני לא מוותר עליהם, כמו לימוד מוסר, תפילות בזמן ובמקום קבוע, ועיון במשפטי עוצמה כדי לייצב את הנפש ולשפר אותה. אני גם מקפיד להשאיר בכל יום שעה פנויה כדי להיות עם הילדים ולהעניק להם את המקום שלהם".

דמות רבנית שאתה מקורב אליה?

"מידי פעם אני מקבל את ברכתו של רבי דוד אבוחצירה. באחת הפעמים שביקרתי אצלו הוא אמר לי תוך כדי תנועה בידיים ובראש: 'אתה פשוט מוריד את הציורים שלך מגן העדן מלמעלה לעולם הזה, תמשיך לעשות ולהצליח'. בנוסף, יש לי עוד רב שקט וצנוע, שאני יושב אתו בקביעות כדי לדון בנושאים שונים וללבן אותם לעומק". 

ספר תורני שאתה מחובר אליו?

"בילדותי כלל לא אהבתי לקרוא, אבל אחרי כמה עשרות שנים קרה הפלא והצלחתי ללמד את עצמי ליהנות מהקריאה, ממש כמו רבי עקיבא... פשוט הלכתי ללמוד לקרוא. כיום אני לומד ומשנן, נהנה מאוד מספרי מוסר כמו 'מסילת ישרים' שלמדתי כבר עשרות פעמים, ויש לי אפילו חיבור מרתק שחיברתי עליו. אני מאמין שיבוא יום בו אהפוך אותו לחיבור מצויר בעזרת השם".

רגע שריגש אותך במיוחד?

"התרגשתי במיוחד לפני כמה שנים, כשהזדמנתי לרופא שאינו דתי לפני חג הפורים ונתתי לו מגילת אסתר. לאחר פורים הוא יצר איתי קשר ואמר לי: 'זו הפעם הראשונה שהייתה לי מגילת אסתר בבית והלכתי עם הילדים שלי למקרא מגילה'".

במבט לאחור, יש משהו שאתה מצטער עליו?

"האמת היא שעשיתי בחיים הרבה כישלונות... הכישלון הגדול דווקא לא היה בתחום העבודה שלי, אלא כשמכרתי את הווילה שהייתה בבעלותי, שבניתי בעשר אצבעות, בלי שום סיבה וחשיבה, מה שהתברר לאחר מכן כבלתי כדאי בעליל. אני לא מצטער על שום כישלון, כי אני מאמין שרק בזכות הכישלונות אנו הופכים לטובים יותר, אבל חשוב לי לשתף בכך, כדי שאנשים יימנעו מלעשות שטויות ברגעים חלשים. אמנם בורא עולם מסובב את כל העולמות, אבל הבחירה בידינו לנסות להצליח למרות הכל".

אילולאהייתעוסקבתחוםשלךכיום, מההייתעושה?

"פשוט יושב ולומד תורה לשם שמיים, זה מרתק, סוחף ומתוק מדבש".

טיפ לסיום?

״'לאדם שנלקח ממנו הכסף - לא קרה כלום, לאדם שלקחו ממנו את הבריאות - נלקח ממנו חצי, ולאדם שנלקח ממנו מצב הרוח - אין לו כלום בחייו'. אז שמרו כל הזמן על מצב רוח טוב, וזכרו שהדרך עדיין לא נגמרה, וכל יום הוא ההתחלה של ההצלחה הבאה שלכם".