כתבות מגזין
הסודות מאחורי אבטחת גדולי ישראל: המאבטח אדיר מעטו בריאיון מרתק
הוא הגיע לעבוד כפקח בעיריית בני ברק ומאז הפך ל'מאבטח של גדולי ישראל' באירועים רבי משתתפים. בראיון נרחב מדבר אדיר מעטו על הקשר עם מרן הגר"ח קנייבסקי, על הדרך לאבטח את גדולי ישראל ועל הנס הגדול שראה במחיצת מרן שר התורה
- דוד פריד
- פורסם ד' סיון התשפ"ג |עודכן
התמונה: באדיבות המרואיין
אדיר מעטו הפך זה מכבר לדמות מוכרת ברחבי העיר בני ברק. הוא מחזיק בשני כובעים: באחד מהם הוא פקח חנייה, ובכובעו השני והמוכר יותר, בוגר היחידה המובחרת מתלווה כצל לגדולי הרבנים והאדמו"רים במטרה להגן על שלומם וביטחונם.
"מקום העבודה שלי ביום יום זו עיריית בני ברק", אומר לנו מעטו בן ה-31. "במסגרת העבודה בעירייה אני עוסק בתחום האכיפה, ובנוסף לזה אני עובד בתחום האבטחה של רבנים ולהבדיל של דמויות מפורסמות".
מעטו, בוגר יחידה מובחרת (שלא ניתן לומר את שמה), השתלב לאחר שחרורו מהצבא בעבודות אבטחה של אישים מוכרים. בשלב מסוים הוא נקרא לביתו של מרן הרב חיים קנייבסקי זצוק"ל כדי לאבטח את הבית ואף את הרב עצמו באירועים רבי-משתתפים. "במשך שנים הייתי כמו בן בית בבית הרב", הוא משחזר בערגה. "זה הוביל לכך שהפכתי לדמות מוכרת בתחום האבטחה של רבנים. במהלך השנים יצא לי לאבטח רבנים ואדמו"רים מכל העדות והחוגים. זכיתי להיות לצדם של הרב אדלשטיין, האדמו"ר מבעלזא, האדמו"ר מוויז'ניץ, הרב פוברסקי והראשל"צ הרב יצחק יוסף. בכל המקרים הללו, מי שהיו פונים אלי כדי שאבוא לאבטח את הצדיק היו בני הבית – משפחה או גבאים".
נס בבית הרב קנייבסקי
מדוע אתה נקרא לאבטח את גדולי ישראל?
מעטו אומנם איננו חרדי, אבל הוא מכיר כל פרט וניואנס בציבור החרדי, אות לשנים ארוכות של עבודה בבני ברק. לשאלתנו הוא משיב כאחד שמכיר היטב את המגזר: "הרבנים שאני מאבטח מוכרים מאוד בציבור והם מובילי דעה, זאת לצד גדולתם בתורה ובמצוות. לכן, לפעמים יש כאלו שלא אוהבים את הוראותיהם, ומהשוליים הסהרוריים יכולים להתרחש מקרים בעייתיים בשל כך.
"למשל", מפרט מעטו, "אצל מרן הרב קנייבסקי לא כולם אהבו את ההוראה שלו להתחסן נגד הקורונה במטרה להציל חיים, והיו אנשים שביקשו בשל כך לפגוע ברב המבוגר". מעטו מתכוון לאירוע שהסעיר את העולם היהודי לאחר שצעיר כבן 25, חמוש בסכין, הגיע אל בית הרב ברחוב רשב"ם וביקש להיכנס פנימה כביכול כדי להתברך. הגבר עורר את חשדם של אנשי בית הרב, והם הזעיקו את אנשי השיטור העירוני. מעטו הגיע למקום וסייע בלכידת התוקף.
(צילום: יעקב נחומי / פלאש 90)
אבל להבטחת רבנים יש פן נוסף, כפי שהוא מסביר: "אנו מגנים על הרב גם מפני אנשי הקהילה והציבור שקרוב לרב ושומע את ברכותיו. כאן זה קורה שלא מכוונות רעות אלא להיפך – מצד הציבור הרחב שרוצה להתברך ולהתקרב אל הרב כדי לשמוע מהוראותיו ועצותיו. אבל צריך להבין שהרבנים הם לרוב אנשים מבוגרים, שחלקם נעזרים בחלקי עזר מסוגים שונים, והציבור הרחב, שרק רוצה לבקש ברכה או לחזות בפני הצדיק מקרוב, גורם לדחיפות שעלולות לפגוע ברב. פן נוסף לאבטחה נוגע למאמץ שנעשה כדי שהרב יוכל לשוב לביתו במהירות האפשרית, בגלל שזמנם של הרבנים חשוב ומדויק מאוד. בשלושת הפרמטרים הללו לאבטחה תפקיד חשוב בסביבת הרב", הוא מציין.
כיצד זה נעשה בפועל?
"חשוב לציין כי ישנם מקרים בהם אני עובד כצוות עם מאבטחים נוספים. במקרים שאני נמצא לבדי אני מנצל את הכישורים שיש לי מהצבא ואני גם בחור חסון, אבל יותר חשוב זה השיח שיש לי עם הציבור הרחב. אני פשוט מדבר עם הקהל, ועושה זאת בשיטות שמאפשרות לי לרתום את הנוכחים למטרה שאותה אני רוצה לקדם, באופן שיהיו בעדי ולא נגדי".
מעטו משתמש לא פעם בטכניקות מיוחדות שלמד בצבא ושאת רובן הוא מעדיף שלא לפרט. עם זאת, הוא נאות לחשוף בפנינו כמה מהן: "בגדול, אנו פועלים בחלק מהמקרים באמצעות שיטות המבוססות על הטעיה ועל התחמקות, כאשר לא פעם אנו מכניסים את הרבנים לאזורים הומי אדם באופן סמוי ככל האפשר. דוגמה בולטת להתנהלות כזו הייתה מול מרן הרב קנייבסקי, שהיה נערץ מאוד על הקהל, והאבטחה סביבו פעלה ברמה של שב"כ.
"היו פעמים רבות שבהן הרב הגיע לאולמות וכינוסים כאשר לשם כך הוא עבר באוהל שנבנה במיוחד על יד המבנה ושהסתיר את כניסת רכב הרב לקרבת המקום. אני ומאבטחים נוספים עמדנו מסביב, והרב הוכנס בדרכים נסתרות עד למקומו על במת הכבוד – אחרת הוא היה מתקשה להגיע אל הבמה. אנו מסייעים גם לרב גרשון אדלשטיין, שייבדל לחיים, באמצעים דומים". לדברי מעטו, חלק מהאבטחה הוא להטעות את הציבור במכוון ובלית ברירה. "אנו אומרים לאנשים שהרב כבר יצא – בעוד הוא נמצא בפנים, וזאת בלית ברירה – כדי לאפשר את יציאת הרב בבטחה מהמקום.
"בשורה התחתונה", אומר מעטו, "המשימה שלי היא ללוות את הרב, כך שהוא יחזור לביתו בריא ושלם, וגם בזמן הקצר האפשרי, בגלל שרבנים רוצים לשוב מהר ככל האפשר ללימוד התורה, והחשיבות שהם רואים בניצול הזמן בולטת מאוד בעבודתנו עמם".
עד כמה אתה משתמש בהיכרות שיש לך עם הציבור החרדי במסגרת אבטחת הרבנים?
"אני מסתובב ביום יום ברחבי בני ברק, ומכיר מאוד טוב את הציבור החרדי. אני מכיר את כל החצרות ואת הקהילות השונות, כך שאני יודע מראש לאיזה אירוע אני מגיע, ויודע להעריך מראש באיזה מקום יהיה יותר לחץ ומתי כדאי להיערך בצורה טובה יותר. בקהילות חסידיות, שהמערכת הארגונית בהן מאוד יעילה, אני יודע שאפשר לרתום את הגבאי לעזרה, ואם הוא יוצא ואומר דבר מה בשם האדמו"ר – הציבור יציית בו במקום ויסייע לי לעבור את האירוע באופן רגוע בהרבה".
תודה מהאדמו"ר מגור
האם קיים הבדל בין רבנים שאתה מאבטח לבין אבטחת אנשים שאינם גדולי תורה?
"ודאי", הוא משיב ללא היסוס. "במסגרת אבטחת רבני ישראל קשה שלא לחוש בעבודת המידות שלהם. היו מקרים נדירים שבהם רבנים ספגו מכות כואבות בשל הדוחק הרב, ומלבדי אף אחד לא ידע על כך בגלל שהם המשיכו לחייך לציבור ולא גרמו לאף אחד נקיפות מצפון בשל האירוע, זאת למרות גילם המבוגר שוודאי הוסיף על כאביהם. ככלל, הרבנים מתייחסים לציבור בהמון סבלנות והארת פנים, ומתוך ענווה גדולה. היו לנו מקרים שצעדנו עם רבנים גדולים ולא הייתה ברירה אלא לדחוף, והרב, שנדחף בעצמו בשל הדוחק, היה מעיר לנו שלא לדחוף בגללו יהודים... זו גדולה בעיניי.
האדמור מגור (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)
"כמי שעובד גם עם אוכלוסייה מבחוץ", ממשיך מעטו, "הצלחתי לבנות לעצמי תורה מסודרת של אבטחה ואני בהחלט רואה את ההבדל בין רבנים וגדולי תורה לאנשים רגילים. אני זוכר במיוחד מקרה שבו ליוויתי את רכבו של האדמו"ר מגור לאחר ברית. דאגתי לפלס דרך לרכב כך שהאדמו"ר יוכל יתקדם בבטחה בין הקהל. להפתעתי, באמצע הנסיעה האדמו"ר פתח את הדלת וביקש לקרוא לי אליו רק כדי שיוכל להודות לי על הליווי. למעשה, בכל רב ואדמו"ר שיוצא לי לאבטח אני חש בהערכה מצדו על כך, ואם זה לא קורה בו במקום – זה יגיע לאחר מכן, בטיש שהוא עורך או בהזדמנות אחרת".
לדברי מעטו, שוני נוסף שהוא רואה בין המאובטחים האחרים שלו – ולהבדיל – גדולי הדור, הוא היחס חוצה המחנות אליהם. "כשאני מאבטח מישהו שהוא גדול בתורה אני רואה כיצד אנשים מכל הסוגים והסגנונות מכבדים אותו; נרגשים מנוכחותו ורוצים בקרבתו. כאשר צעדתי לצד הרב קנייבסקי כולם רצו בקרבתו – חסידים וליטאים, אשכנזים ומזרחיים, מסורתיים, חילונים וחרדים. כך גם היה שעה שצעדתי לצדו של הרב יצחק יוסף, שייבדל לחיים.
"אבל כאשר צעדתי לצד סתם מפורסמים – רק אלו שמזדהים עם הזא'נר והסגנון שלהם התלהבו, בעוד אנשים אחרים הגיבו באדישות. למעשה, גם חלק מהסלבס שליוויתי הגיעו לבית הרב קנייבסקי, כמו, לדוגמה, ידידי הזמר איתי לוי שהגיע אל הרב. שם ראיתי שזה לא משנה כמה אתה מפורסם וכמה מעריצים יש לך, בבית הרב כולם 'נמסים' מהגדולה שלו".
ויש גם דעות קדומות שנעלמו?
"באתי לבני ברק מפרדס כץ הסמוכה", חוזר מעטו לתחילת עבודתו בבני ברק, "ורק לאחר תקופה התחלתי להכיר באמת את הציבור החרדי. לפני שהגעתי לבני ברק הכרתי את החרדים בעיקר מדיווחי התקשורת העוינת", הוא מודה.
(צילום: תומר נויברג / פלאש 90)
ברקע גל ההסתה נגד החרדים המתחולל בימים אלו בכלי התקשורת ובאולפנים, מציין מעטו: "עד אז הכרתי רק את מה שמשדרים בחוץ על הציבור החרדי, וזה שהם – חלילה – פרזיטים, לא עובדים, מתנהגים לא טוב כביכול, ואף מדירים נשים. רק כשהגעתי לבני ברק גיליתי עד כמה מדובר בסיפורים שאין בינם ובין המציאות כל קשר.
"כשהגעתי לבני ברק גיליתי כי מרבית החרדים עובדים, גיליתי על הארת הפנים שלהם לכל אחד וליחס המיוחד שיש להם לנשים. כל כך הרבה שקרים שמדווחים בתקשורת התבררו לי כ'פייק' של ממש. השוני בין מה שמצויר בתקשורת לאמת שניכרת בשטח ניכר במיוחד בתקופה שעמדתי בתוך המחסומים בעיר בשיאה של מגפת הקורונה, ומי שהגיעו להגיש לי שתייה ומזון היו אנשים חרדים. אף אחד לא חייב אותם לעשות את זה, והם בהחלט יכלו להתעלם, אבל הם מעצמם החליטו לפנק אותי ואת שאר האנשים שדאגו לאכוף את התקנות. איפה אפשר לראות כזה דבר מלבד בבני ברק?!
"כיום, במסגרת ההיכרות שלי עם החרדים אני רואה את ה'דרך ארץ' שלהם, את ההתנדבות, את עשרות ארגוני החסד שפועלים מול עיניי מדי יום. כאחד שמגיע מחוץ לציבור החרדי ועובד בבני ברק אני רואה כיצד הם מתייחסים לאחר, גם אם הוא לא משלהם. יום אחד ביקרתי במשרדי ארגון החסד 'עזר מציון'. בודדים מאלו שבאו לשם להשאיל ציוד ולקבל עזרה היו חרדים, הרוב היו חילונים. הם באו מהרצליה ומערים נוספות ברחבי הארץ, ובדלפק חיכו להם צעירים חרדיים שסייעו להם בהארת פנים מיוחדת. אגב, כאחד שהסתובב בבית הרב קנייבסקי ומסתובב כיום בבית הרב אדלשטיין אני רואה כיצד הרבנים מקבלים כל אחד במאור פנים: חרדים, חיילים, אשכנזים, ספרדים, שומרי תורה ומצוות וכאלו שלא. ובנימה אישית, גם היחס אליי מצוין למרות שאינני חרדי, ואני חש בבני ברק הכי בבית".
כאחד שהיה קרוב לגדולי ישראל, זכורה לך עובדה שהותירה בך חותם?
"היה נס שזכיתי לראות במו עיניי. זה קרה עם ידיד קרוב שלי שניסה מספר פעמים להביא ילד ללא הצלחה, והרופאים הזהירו את הבעל שאם האישה תלד שלא על ידי ניתוח, היא עלולה למות. הבאתי את ידידי לרב קנייבסקי, והרב שאל אותו כיצד הוא מבדיל. לאחר ששמע כי הוא מבדיל על מיץ ענבים, הרב הורה לו להחליף ליין. הוא אכן עשה כעצת הרב. הוא התחזק באמונה, והם החליטו להביא ילד לעולם למרות אזהרות הרופאים. מטבע הדברים האישה מאוד חששה לעשות זאת, אבל זכיתי להיות בברית שנערכה פחות משנה לאחר מכן כשהרב קנייבסקי היה הסנדק של הרך הנולד".