"לא חלמתי שהשידוך שלי יגיע בזכות מקום העבודה שלי": שירה דאבוש-כהן בחשיפה מרגשת

זה היה לפני יותר מ-20 שנה. שירה כהן הייתה אז חיילת, זמן קצר לפני שחרורה, ואז הכה בה אחד הרגעים המכוננים ביותר בחייה. "זה היה אחרי המוות של סבא שלי, זיכרונו לברכה", היא משתפת, "הייתי בקשר טוב אתו, אהבתי אותו כל כך, ולאחר פטירתו הרגשתי שתופסות אותי מחשבות ותחושות שלא הכרתי ולא ידעתי שקיימות בי, יחד עם שאלות שלא הכרתי לפני.

"מצאתי את עצמי שואלת: 'מה התפקיד שלנו בעולם הזה?' 'למה סבא שלי מת, ואיפה הוא נמצא עכשיו?' 'האם טוב לו?' 'האם יש לי דרך לעזור לו במקום שבו הוא נמצא?' ועוד שאלות בסגנון. כל המחשבות האלו הובילו אותי לתהליך של חיפוש קדחתני אחר האמת הכללית והאמת הפרטית שלי, כשאני מנסה להבין איפה אני בתוך כל בליל המחשבות/ רגשות/ שאלות הזה. ואז הגיעה שאלת השאלות – 'מי זה בכלל הקב"ה, האלוקים שסבא האהוב והיקר שלי כל כך האמין בו?'"

שירה נעצרת לרגע, והעיניים שלנו נפגשות. למען האמת, הסיטואציה בה אני מראיינת את שירה, מהקולגות הקרובות אליי ביותר באתר הידברות, היא קצת מוזרה. כבר שנים שאנחנו רגילות לשוחח בינינו על מרואיינים, להתייעץ בסוגיות מקצועיות ולשתף זו את זו בעבודה. ופתאום דווקא שירה הופכת להיות המרואיינת.

אבל זה לא במקרה, כי שירה היא לא רק חברה טובה, אלא גם דמות מרתקת, בעלת סיפור חיים סוחף ותובנות שמגיעות מתוך חקירת עולם ושאיפה תמידית לחיפוש האמת. כעת, כשהיא חושפת אותי לראשיתו של סיפור חזרתה בתשובה, לא נותר לי אלא להטות אוזן ולהקשיב.

מאמריקה עד ישראל

סיפרת שחיפשת תשובות, הצלחת למצוא אותן?

"רציתי מאוד למצוא תשובות, אבל לא היה לי את מי לשאול, וככל שהשאלות האלו גדלו בתוכי, כך הלכה והתעצמה תחושת הריקנות", מסבירה שירה. "במשך קרוב לשלוש שנים אחרי השחרור הרגשתי 'מיותרת בעולם'. לכל מקום שהלכתי ליוותה אותי תחושת עצב עמוק, כי הרגשתי שאף אחד לא באמת מבין את מה שאני מבקשת ומחפשת".

באופן טבעי, ניסתה שירה לתור אחר "תחבושות" שיכסו את הפצעים ויקלו קצת על הכאב שהיא חשה בפנים. "כך הגעתי לרב מקומי בשם הרב יעקב מלכה", היא מספרת, "והוא היה זה שהמליץ לי להשתתף בסמינר של 'ערכים'".

שירה הייתה בת 24 כשהגיעה לאותו סמינר, ומאז השתנו חייה. "פגשתי שם אישה יקרה בשם מיקה לשם, ששכנעה אותי לעלות למדרשיה לבעלות תשובה בירושלים", היא נזכרת, "מיקה הצדיקה הבטיחה לי שיהיה לי טוב ושהיא תעזור לי בכל מה שאצטרך. זו הייתה אחת ההחלטות הנכונות ביותר שקיבלתי בחיי, שכן במדרשת 'עטרת' בשכונת רמת שלמה בירושלים, בהנהלת הרב בניהו הלפר, זכיתי להתחנך ולינוק את תמצית היהדות וההשקפה החרדית במשך קרוב לעשר שנים".

שירה מצאה את אלוקיה, אך חיפשה את עצמה מבחינה מקצועית, וכחלק מכך טסה לארה"ב, והתגוררה במשך כשנתיים וחצי בניו יורק. "באותם ימים הייתי בת בית אצל משפחה ש'סגדה' לרב זמיר כהן ולהידברות, וגם אירחה לעתים קרובות רבנים מהארגון", היא מספרת, "זה הוביל אותי לרצות להיות גם כן שייכת וכך התחלתי לעבוד ב'הידברות אמריקה'. זו לא הייתה עבודה מסודרת או משרה מלאה, אבל היא הספיקה לי כדי להכיר את הארגון מקרוב ולדעת שאני רוצה להיות שייכת.

"כשחזרתי לארץ עסקתי בכל מיני תחומים, בין היתר בעסק שהקמתי לממכר תכשיטים שהכנתי בעבודת יד ואפילו ניהלתי חנות בתחום, אבל כשסיפרה לי חברה על כך ש'הידברות', הפעם לא באמריקה, אלא בארץ, מחפשים עובדים, היה ברור לי שאני מגישה מועמדות, וברוך ה' גם התקבלתי".

מה היה תפקידך בהידברות באותה תקופה?

שירה מחייכת כשהיא נזכרת בתפקידה הראשון – שימור לקוחות מחו"ל, זאת הודות לאנגלית שהייתה שגורה בפיה היטב. "אבל מאוחר יותר, כשהתפנה תקן לתפקיד כתבת באתר, 'התחננתי' בפני המעסיקים שלי שיוותרו עליי", היא נזכרת, "הסברתי להם שהחלום שלי מאז ומעולם היה לכתוב ושהכתיבה ליוותה אותי בכל שלב בחיי. הבטחתי שגם אם ידרשו ממני ללמוד אני מוכנה לעשות הכל כדי להתאים לתפקיד, וכך אכן היה. נכנסתי לתפקיד ללא שום ניסיון קודם בכתיבה עיתונאית, רק עם האמונה והמוטיבציה שלי להצליח - שאכן בסופו של דבר הוכיחו את עצמם". 

ככתבת הוותיקה ביותר של אתר הידברות, מה לדעתך השתנה באתר במשך השנים, ומה דווקא נשאר כפי שהיה?

"אתחיל קודם כל במה שלא עבר שום שינוי, אלו הם העובדים שהם 'שחקני נשמה', עובדים באמת מהלב, וניתן תמיד לזהות את העיניים והמוח שמאחורי העשייה המדהימה וחובקת העולם הזו.

"אני גם חושבת שיש בהידברות מתכון מנצח שבזכותו האתר כל כך מצליח, והוא כולל עבודה קשה ולימוד בלתי פוסק הן של המקצוע והן של הציבור שקורא אותנו, ויותר מכל – תחושת שליחות שמנצחת את כל הקשיים והניסיונות שיש במקצוע הזה, כמו בכל מקצוע אחר".

בנוגע לשינויים שחלו באתר, משתפת שירה: "באופן אישי אני מרגישה שינוי בסוג האחריות שניתנה לי פעם, לעומת זו של היום. האחריות הזו מיום ליום הולכת וגדלה, ואני חושבת שזה מה שבונה ומשנה אותי בתוך התפקיד הזה. הידיעה שבידיים שלך יש אחריות מאוד גדולה ויכולת אדירה להשפיע במילים לטוב ולרע - היא זו שלמעשה מביאה לשינוי מחשבתי גדול בכל יום ויום.

"אגב, כחלק מהשינוי שחל בי, השתנה גם סגנון הכתבות שלי. בעוד שבעבר הייתי אחראית על מדורי 'סלבס בהתחזקות', 'רץ ברשת' וראיונות עומק, עם השנים וככל שלמדתי להכיר את עצמי, הבנתי שאני יותר אדם של אייטמים קצרים וקלים שלצידם רייטינג גבוה.

"היום אני עושה באתר הכל מהכל, כולל אייטמים חדשותיים, בריאות, משפחה ופוריות, נשים, רץ ברשת, וכמו שכולם יודעים, גם טורים בנושא רווקות ושידוכים – בעבר ממבט של רווקה וכיום כנשואה".

ומה באמת הסוד שלך? איך זה שהפכת ל"מלכת הרייטינג" של האתר? מאיפה את מביאה לנו את כל האייטמים המיוחדים שלא נראים באף אתר אחר?

"התארים האלו מחמיאים לי מאוד, אבל ברור לי שזה רק בזכות האמונה שנתנו בי, והאמונה שהייתה לי בעצמי, וכמובן בזכות האמונה בבורא עולם, כי הכל אך ורק ממנו", היא אומרת בכנות.

סיפורו של שידוך

כל מי שעקב אחר אתר הידברות בשנים האחרונות, זוכר בוודאי את הטורים שכתבה שירה בנושא הרווקות המאוחרת, אותם היא פרסמה בשם נעוריה – 'שירה כהן'. הטורים נכתבו מתוך כאב וציפייה גדולה, כשהיא משתפת את הגולשים בתחושות הקשות שעוברות עליה ובניסיון המאתגר. גם אני, כחברה לצוות, הייתי עדה למסלול הלא פשוט שהיא עוברת בניסיון לאתר את הנשמה המשלימה שלה.

כיום, כשאת ברוך השם כבר נשואה ואפילו מלווה בחורות אחרות בתהליכי שידוכים, תוכלי לגלות לנו מה הוביל אותך לחשוף את עצמך בנושא כה רגיש?

"אני כל כך שמחה בשאלה הזאת, כי האמת היא שגם היום, כשאני נזכרת בדרך ובמסע שעברתי - לצד הניסיונות והקושי, אני נזכרת בכל הטוב שהשם שלח אליי -בין היתר בדמות הטורים שכתבתי בהידברות והסדנה 'בואי נעבור את זה יחד' ב'קמפוס היהודי' מבית הידברות, וזה מחזק אותי עד עכשיו.

"זה לא סוד שהדרך של הרווקות רצופה בהרבה מאוד תסכולים וקושי. שנים לפני שהגעתי לכתיבת הטור בהידברות, כתבתי לעצמי סתם ככה, כדרך התמודדות עם האכזבות בשידוכים - הגיגים, תרגילי מחשבה והתפתחות אישית, שירים שסימנו ניסיון כזה או אחר בשידוכים ועוד. מאוחר יותר, כשעלה הרעיון לכתוב טור אישי לרווקות על שידוכים - לא הייתי צריכה להתאמץ מדי. פשוט שלפתי את כל המחברות משנים עברו, והוצאתי את המחשבות והרגשות שכתבתי לעצמי - על גבי הדף. זה היה פשוט, כי בינתיים נוספו עוד ועוד תובנות של שירה ה'בוגרת', וזה למעשה מה שבא לידי ביטוי בטורים על הרווקות. 

"מה שהוביל אותי לחשוף את עצמי באופן אישי באתר בנושא כה רגיש זוהי הידיעה שיש לי כאן הזדמנות לחזק בנות נוספות במצבי, שלא ירגישו את מה שאני הרגשתי במשך שנים - בדידות ותחושה שאין את מי לשאול, שאף אחד לא מבין אותי מספיק וכו'. אלו תחושות מאוד קשות בנפש, שלא כל אחד יכול להבין ובטח שצריכים כלים מאוד מדויקים כדי להתמודד איתן. את הכלים הללו ביקשתי להעניק לכל מי שקוראת את הטורים שלי, כשלמעשה זה בראש ובראשונה קודם כל לי בעצמי.

"קיבלתי באותן שנים תגובות מדהימות, כאשר אחת המגיבות הקבועות הייתה מישהי יקרה לליבי, ובזכות התגובות שלה הפכנו לחברות, למרות שהיא עצמה לא הייתה רווקה. התכתבנו לא מעט, ובאחד הימים היא המליצה לי לא לכתוב רק לקוראים או לעצמי, אלא גם לבעלי לעתיד. הרעיון שלה הפיח בי חיים, ועוד באותו יום התיישבתי לכתוב מכתב לבעלי. חודשיים לאחר מכן הוא הגיע".

אם כבר מדברים על רווקות, שירה מבקשת להעביר לבחורות רווקות את המסר החשוב כל כך שבעיניה מציל חיים ממש: "יש כיום דרכים מצוינות לשימור פוריות, ואם עוברים את התהליך בגיל צעיר, יכולים אחר כך להיות הרבה יותר רגועים. ד"ר חנה קטן זועקת על כך תמיד, וגם לדעתי זהו המסר החשוב ביותר, כי אף אחת לא רוצה למצוא את עצמה רגע אחרי החתונה בתוך כאוס, פשוטו כמשמעו, של טיפולי פוריות וכל מה שנלווה אליהם".

אם אני לא טועה השידוך שלך הגיע דרך שבע ברכות שהיה בזמנו בבעלות 'הידברות', נכון?

"ממש ככה", היא מתרגשת, "הייתה כאן השגחה פרטית מופלאה, כי בזמן שאני הייתי רשומה לאתר הרבה זמן - בעלי היה רשום מעט זמן לשבע ברכות, ולמעשה נפגש בפועל רק איתי. אני חייבת גם לציין שלעורך האתר דודו כהן ולאשתו היקרה אסתר, היה תפקיד כפול בשידוך שלי, שכן לא רק שהם דאגו להציע לי שידוכים ולחשוב מי יכול להתאים לי - כשנפגשתי עם בעלי בפעם הראשונה, היו המון התלבטויות. באחת הפעמים הייתה סיטואציה שכמעט 'הורידה' את השידוך, ורגע לפני עשיתי בחוכמה והתייעצתי עם דודו ואסתר - שהיו שליחים מאוד טובים בשבילי, וגרמו לי להבין שמה שקרה זה לא 'סוף העולם'. בזכותם החלטתי לתת צ'אנס נוסף והשאר היסטוריה. את הדוגמה הזו אני נותנת מאז לכל מי שמגיעה אליי לליווי האישי עם התלבטות כזו או אחרת בשידוכים. לא תמיד מה שאת מתלבטת לגביו הוא באמת סיבה להוריד שידוך.  מאז עברו הרבה מים בנהר וב"ה זכיתי כבר לקבל כמה הזמנות לחתונות ובריתות מהבנות שאני מלווה, כן ירבו". 

מלאה בתוכניות

כבר למעלה מעשור שאת מלווה את האתר, ולמעשה את נחשבת לכתבת הוותיקה ביותר ב'הידברות', וכנראה בעלת קילומטרז' התכנים הארוך ביותר באתר.מה נותן לך כוח להמשיך זמן רב כל כך באותה עבודה?

לשירה יש תשובה ברורה: "זכיתי לאהוב את מה שאני עושה, פשוט. זה הסוד. כשאתה אוהב, שום דבר לא קשה לך, גם אם אומרים לך 'תשתנה'. אתה אולי משתנה בשביל האחר, אבל זה יותר בשבילך, כי אדם שאוהב, אוהב גם את עצמו ומבין שהשינויים לעתים הם לטובתו. זה מה שגורם לי להיות עסוקה כל היום ב'הידברות', זה פשוט שואב אותי". 

וממה את מתמלאת כשיש לך בכל זאת קצת זמן פנוי?

"שיעורי תורה זה מאסט עבורי בכל יום, כי בלי זה אני מרוקנת. מלבד זה, אני מאוד אוהבת לקרוא כיום בעיקר תחקירים וספרים תורניים על פרשת השבוע והשקפה, ובימים שממש  נשאר לי זמן אחרי העבודה ואחרי הסדנאות, אני גם מאוד אוהבת לשיר ולמעשה עושה את זה כתרפיה. ברווקות נהגתי לשיר את השירים שלי לקב"ה, בין היתר על שולחן השבת. היום אני שרה אותם לעצמי באולפן. לשיר את השירים שלי ממלא אותי, ונותן לי כוח מסוג אחר".  

ומה לגבי ההמשך, תוכלי לספר על התוכניות שלך לעתיד הקרוב?

"האמת היא שיש כל כך הרבה. אני עסוקה כעת בכתיבת ספר שמאגד את כל הטורים שכתבתי על רווקות, כולל שירים שכתבתי בעברית ואנגלית, עם הפירושים האמוניים שלהם, איורים וגם תפילות שחיברתי במשך שנים. בעזרת ה' מקווה ממש שזה יראה אור בקרוב. 

"בד בבד, לקחתי על עצמי את התפקיד החשוב של הגברת המודעות בכל מה שקשור לנושאי פוריות ושימור פוריות באתר - ובקרוב צפוי לעלות למדור הפוריות באתר פודקאסט מיוחד בהנחייתי, שיארח בעלות מקצוע בתחום וגם נשים שבמשך שנים התקשו להיכנס להריון ובסוף זכו ברוך ה'. בתוך כל זה אני כמובן גם ממשיכה את הליוויים האישיים, הסדנאות וערבי החיזוק לרווקות, מקווה לעמוד בכל המשימות בהצלחה ולזכות להביא רק טוב לעולם, בעזרת ה'".