"האיש שמע את זה - והתעלף. העירו אותו, ושוב התעלף"

בשיעורו של מורנו הג"ר זמיר כהן שליט"א על מסלול החיים, סיפר הרב סיפור חשוב בעל מוסר השכל גדול. סיפור הנוגע לעיקר ולטפל בחיים.

אומר הרב, שמספרים שהיה פעם אדם אחד שהיה מהנדס, ובעיר שלו היו מהנדסים רבים, ולכן לא היתה  לו עבודה. אשתו היתה מכבסת בגדים, וכך התפרנסו. יום אחד אמר לאשתו שהוא יסע לעיר אחרת למשך כמה שנים, ירוויח כסף ויחזור.

עלה על אונייה, הפליג כמה ימים, אך אז גלים גועשים סחפו את האונייה לאי לא מוכר, הגיע לעיירה קטנה שבה יש מידי פעם כמה חודשים של חושך. ירד מהאונייה ושאל איך הם מתפקדים פה בחודשי החושך? והסבירו לו שהם משתמשים בחֵלב, וכך מאירים את המקום.

האיש נשאר שם חסך כסף, ולאחר כמה שנים רצה לחזור לביתו. אך האנשים אמרו לו שכשם שהוא לא יודע איך הגיע, כך לא ידע איך לצאת, ואמרו לו לחכות עד שאונייה תטלטל בים, ותגיע לכאן. 

לאחר כחצי שנה הגיעה אונייה, והוא תכנן בלבו לקנות כאן סחורה ואז למכור בעיר. בא לרב החובל ואמר לו: תשמור לי מקום באוניה ל-80 חביות.

כעת הוא רוצה לקנות סחורה יקרה ומשובחת כאן באי, כדי למכור בעיר בה נמצא ביתו. שאל את אנשי המקום מה הסחורה המשובחת ביותר שיש כאן באי הזה? זהב? יהלומים? 

ענו לו, באי הזה יש סחורה יקרה יותר מזהב: החֵלב. קילו וחצי זהב מקביל לקילו חֵלב. שמח מאוד, הלך וקנה בכל כספו שצבר במשך השנים, 80 חביות חֵלב. 

שכח שבעיר שלו אין מה לעשות עם חֵלב, אף אחד לא יקנה חֵלב. אבל קנה, שילם סכום יקר, השקיע את כל ההון שלו בקניית 80 חביות חלב.

כשראה שקושרים את החביות על האונייה, שם לב שיש כמה חביות שלא עומדות יציב, הלך רגע לחוף הים שם. כל החוף היה זרוע באבנים צבעוניות קטנות (כמו שיש בחוף הים צדפים, החוף שם היה מלא באבנים צבעוניות). לקח כמה אבנים, תקע אותן מתחת לחביות, קשר, סידר – ויצאו להפלגה.

כשהגיע לעירו לבוש הדר, אמר לאשתו: אנחנו עשירים. הבאתי כאן סחורה שתספיק לנו לחיי עושר כל החיים. והוא פותח בהתרגשות את החביות.

אך כמובן, שחביות של שומן, של חֵלב, אחרי חודשי ההפלגה באונייה הכל נמס, הבאיש והעלה ריח רע. זרק הכל לים, והגיע לביתו אבל וחפוי ראש. אפילו מתנות לא קנה לילדיו.

והנה רואה את האבנים הצבעוניות. אמר לעצמו: "נו, הנה, לפחות יהיה משחק נחמד לילדים, שייהנו". לקח באדישות ובצער את האבנים הצבעוניות, ונתן לילדיו.

באותו ערב, השכן שלו, צורף חכם ועשיר גדול, ישב בביתו, ולעג לאיש הזה שקנה חלב וכילה כספו כך. ולפתע ראה אורות מרצדים בחלון. הילדים שיחקו באבנים הצבעוניות, והאורות השתקפו בחלונו של השכן. קם השכן בבעתה מכסאו וקרא: השכן הזה עבד עלי! כנראה לא רצה שכל העניים יבואו לקחת ממנו צדקה, ולכן אמר שקנה חלב. אך אני מבין באבנים יקרות, ולפי הצבעים והאורות המרצדים הוא בטח שמח כעת באבנים היקרות הללו, וחושב שאיש אינו יודע שהוא עשיר גדול. אלך להפתיע אותו ואומר לו שעלי אי אפשר לעבוד!

הלך, דפק בדלת, השכן פתח את הדלת כאוב, אבל וחפוי ראש, הצורף התבונן באבנים ואמר: אבן כזאת, אני מסופק אם למלך של המדינה יש כסף לשלם לך כדי להכניס אותה לכתר שלו. יש לך מושג בכלל כמה זה שווה?!

האיש שמע את זה – והתעלף. העירו אותו, ושוב התעלף.

הצורף תמה, ושאל אותו: הרי אתה עשיר, מדוע אתה כאוב כל כך? 

האיש פרץ בבכי.

ואמר: "כשהייתי שם, החוף היה מלא באבנים כאלה. היו לי שמונים חביות. אם במקום חלב הייתי ממלא אותן באבנים האלה – איפה הייתי היום?

אני מבין שאתה אומר לי לשמוח באבנים שיש לי, אבל אתה יודע כמה הפסדתי? עכשיו אין דרך לחזור לשם…".

* * *

אומרים חכמי המוסר, שהמשל הזה נועד ללמד מוסר השכל את האדם. אדם בא לעולם, "ימי שנותנו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה", יש לו כשמונים חביות. עכשיו נותן לך הקב"ה את האפשרות למלא אותן במה שאתה רוצה. יש אדם חכם, ממלא ביהלומים – "חכם לב יקח מצוות". כל הזמן מחפש איך לנצל את הזמן, לא מעסיק את עצמו במה יש לאחרים, למה לי אין, לא אוכל את הלב, לא מקנא, לא חושב כל היום על לי יש מותגים ואני נראה כך ואני מרוויח כך וכך…

את כל החשבונות האלה שם בצד ואומר לעצמו: יש לי עכשיו 80 חביות שצריך למלא אותן בתוכן. ולכן מנצל את הזמן ועושה מעשים טובים, מצוות, שבת, כשרות וכו'.

ויש אדם שבעולם הזה מתלהב משטויות, ממלא את החביות בחלב, ובהבלים, ואחרי מאה עשרים בא האדם לעולם האמת, שואלים אותו: מה הבאת? מה עשית? יש לך משפט בבית הדין! 

אך עונה בחיוך: מה הבעיה? יש לי 5 ג'יפים, 4 בתים, 12 מכוניות מרצדס ו-300 אלף דולר בבנק…"

אומרים לו זה שטויות והבלים – זה שייך לעולם הקודם שהיית בו – שם החלב היה חשוב. פה זה לא חשוב. מה הבאת איתך לכאן?

פתאום הוא נזכר: פעם הייתי באיזה שיעור תורה, ופעם הייתי באיזו אזכרה, אמרו קדיש, עניתי אמן. הוא רואה את שפע השכר שמקבל ומתחיל לבכות: למה כשהייתי שם לא ניצלתי את הזמן?

הרב זמיר כהן - מסרים לחיים מפרקי אבות: המכיר את מקומו והשמח בחלקו:

התכנים במדור מרתק ומיוחד זה מבוססים על שיעוריו של מורנו הג"ר הרב זמיר כהן שליט"א, ונכתבו על פי הבנת הכותבת.

שיעורו השבועי של הרב מתקיים בימי חמישי, ברחוב שרגא פרידמן 2, תל אביב, בשעה 21:30.