המחנך שפתח מדרשה מיוחדת במינה: "אנחנו 'מדליקים' על המצוות"

'מדרשת חיות דקדושא', מה אומרות לכם המילים האלו? בוודאי אתם יודעים מהי מדרשה, מהי חיות ומהי קדושה, אך איך קשורות שלוש המילים יחד, ומה בעצם מציעים שם?

מאיר יהודה ברגר, מי שיזם והקים את המדרשה הייחודית, אינו מופתע מהשאלה. הוא רגיל לשמוע אותה לעתים קרובות, כאשר הוא מספר על המדרשה, ועוד יותר כשהוא מציג את התכנים שמועברים בה ואת הדרכים שמסייעות לו בהעברת התכנים של השיעורים: דגם ציצית ענק, שופרות מיוחדים, נטלות מכל הסוגים והמינים, פתילות ציצית ענקיות... התבלבלתם? "אלו רק אמצעי המחשה", ממהר מאיר להסביר, ובכך הוא בעצם יורד אל בסיסו של הרעיון שהוא מוביל מביתו שבמעלה אפרים בשומרון, ומגיע לכל רחבי הארץ. "במדרשת חיות דקדושא אנחנו 'מדליקים' על המצוות", הוא מסביר, "ודרך ההדלקות שלנו - פעילויות שמדליקות על המצוות, אנו מעלים את המוטיבציה של המשתתפים לקיים את המצוות מתוך הזדהות, בחירה, מודעות ורצון להידבק בקב"ה".

מתוך שמחה והבנה

את דרכו המקצועית התחיל מאיר כאיש חינוך בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, אך מהר מאוד התגבשה בו ההבנה שהוא לא מממש את היכולות והכישרונות שלו בדרך ההוראה הרגילה, ומעוניין לתרום לעולם החינוך באופן משמעותי יותר עבורו, ואז עלתה במוחו המחשבה להקים את מדרשת 'חיות דקדושא'.

"זה היה סוג של הגשמת חלום", הוא מספר, "כי במשך תקופה ארוכה הרגשתי שבכל תחום קיום  ודבקות במצוות יש נקודה שזקוקה לחיזוק בחינוך הדתי, כי גם אלו שמודעים לחשיבות קיומן, לא תמיד חווים את הקשר למצוות ואת ההזדהות איתן. כמורה הכרתי את השטח וראיתי שהתלמידים שלי ובני נוער נוספים שהכרתי מחפשים משהו ש'ידליק' אותם, שייצור אצלם את החיבור הרגשי והשכלי למצוות. חיפשתי מענה, אך הוא לא היה קיים בצורה שיטתית, ואז הבנתי שאם זה באמת חשוב בעיניי, אז אני צריך לקפוץ למים ולהקים את המדרשה". 

ומה עשית?

"קודם כל חשוב לי להדגיש שאני ממשיך לעסוק כמורה בחינוך הפורמאלי גם כיום, ועושה זאת ביומיים בשבוע בתיכון אמי"ת בר אילן ברמת גן. אך במקביל הקמתי מדרשה מיוחדת שעוסקת בהוראת מצוות והלכה באופן חוויתי. המצווה הראשונה שבחרתי היא מצווה שנראית דווקא פחות 'מבריקה' ומיוחדת – 'מצוות נטילת ידיים'. יצרתי הרצאה חווייתית ומרתקת עם הרבה הדגמות מוחשיות להלכות יחד עם הסבר עומק מדוע נוטלים ידיים לסעודה, והתחלתי להעביר אותה בבתי ספר ובגני ילדים. שמתי לב שבשונה משיעור רגיל, בו המורה מדבר והתלמידים מקשיבים בעיקר כדי להצליח במבחן, כאן מקשיבים להרצאה כי היא פשוט סוחפת ומרתקת, ובפעם הראשונה מרגישים באמת חיבור למצווה. משם החלטתי לעבור גם למצוות נוספות, וכך בניתי עוד ועוד הרצאות על מגוון מצוות, ובמקביל מאתר ומציע למוסדות, לקהילות ולאירועי בר ובת מצווה אנשי תוכן מומחים בתחומם שבנו בעצמם עוד הרצאות, סדנאות או פעילויות בתחום של הלכה יישומית בצורה חווייתית במגוון מצוות נוספות, ויודעים איך להעביר אותן בצורה נכונה, מתוך הזדהות גדולה, וכמובן באופן חוויתי ומושך. המטרה בכך היא לעורר את המוטיבציה של המשתתפים לממש את האמונה שלהם על ידי קיום ההלכה, שזהו להבנתי, האמצעי העיקרי לדבקות בה' ולאמונה".

ואיך אתה מסביר בפועל את ההלכות?

"כפי שיודע כל מי שמקיים מצוות, ההלכה נתפסת לא פעם כדבר מורכב, קשה ומעיק, כי לא פעם מצויים בהלכה דברים מורכבים או קשים שלא קל לנו להעביר אותם הלכה למעשה, בגלל שיטות שונות או פרטים וחישובים שצריכים להכיר, והדברים הללו גורמים לנו לחוש קושי מסוים בזמן קיום המצווה וקושי להתחבר אליה, כי זה כביכול מורכב, מעיק וכבד.

"המטרה שלי היא לקחת את ההלכה ולהפוך אותה ליותר פרקטית ומובנת, כמעט ולא להיכנס למקום של מחלוקת, אלא להציג את הפרטים כברורים ובהירים, ומתוך כך לעורר את העניין 'והתאבון'. אנחנו נעזרים לשם כך בהרבה מצגות מרהיבות וסרטונים, עם הרבה התייחסות לצד החזותי".

להבין ולקיים

בכל היוזמה המיוחדת הזו יש גם את המימד האישי. "אני אמנם דתי מלידה, אבל במשך שנים הרגשתי  שאני מקיים מצוות כי 'כך צריך ולעשות' ולא כי אני באמת מחובר למה שאני עושה", משתף מאיר. "ובעיקר הרגשתי קושי עם לימוד ההלכה שעסקתי בו. מה שגרם לי להבין שיש גם דרך אחרת, היו שנתיים שבהן למדתי בישיבת 'ברכת יוסף' שבאלון מורה, שם ראש הישיבה, הרב אליקים לבנון שליט"א, היה מקפיד בכל פעם ללמד אותנו הלכות באופן מוחשי. כך למשל בליל שבת, כשישבנו בחדר האוכל, הוא ממחיש לנו את הלכות קידוש; כשבנו מקווה בישיבה, הוא הוציא אותנו אל השטח, והראה לנו כיצד ממלאים אותו מים כשרים, גם באמצע הקיץ, וכך גם בנושאים נוספים. זה ממש נתן לי חוויה אחרת של לימוד הלכה, שלא הכרתי. כיום, כשאני מביט לאחור אני יודע שהבסיס של המדרשה שהקמתי התחיל באותם ימים. הסיפוק הגדול ביותר שלי הוא כשאני מסיים פעילות הלכתית, ואז ניגשים אליי ילדים ונערים ואומרים לי: 'היה כיף' או 'היה ממש מעניין' זה ממש משמח אותי, לדעת שהצלחתי ליצור חיבור של ממש ביניהם למצוות וללימוד הלכה".

ואולי הפיכת המצוות ל'כיף' עלולה לפגוע בהן? הרי אנחנו צריכים לקיים מצוות כי כך הקב"ה דורש מאתנו, ולא בשביל ההנאה האישית...

"שמעתי את השאלה הזו כמה פעמים בעבר, ולכן חשוב לי להדגיש שאנחנו לא עסוקים רק ב'איך עושים' כדי להפוך את המצווה לחווייתית, אלא בהחלט גם עוסקים בשאלה 'למה עושים?' אנו מעמיקים בנושא ולומדים אותו בכובד ראש, אך העיקר הראשון הוא כי כך צוונו ואנחנו עבדי ה' שעושים את רצונו. הרעיון שלנו הוא ליצור חיבור אמיתי, גם מתוך אהבה ובהחלט גם מתוך יראה, אבל העיקר מתוך חקירה והבנה, כי זה מה שמקשר אותנו באמת לנושא".

ומיהו קהל היעד שלכם?

"אנחנו מגיעים לציבור הדתי בכל רחבי הארץ, שההלכה היא ערך חשוב בעולמו, אך גם מוזמנים מידי פעם גם לציבור חרדי וגם ציבור שלא דתי, ומתאימים את התוכן עבורו".

בין היתר, מציין מאיר, כי לעתים קרובות מוסדות מזמינים אותם לערבי אבות ובנים, בדרך כלל סביב סדנת לימוד קשירת ציצית. "האבות והבנים מתנסים יחד בקשירה, וזה מחבר אותם למצווה באופן לא רגיל", הוא מסביר, "ולא פחות מקשר אותם אחד לשני, הם יוצאים מסדנה כזאת מאושרים. רב באחת הישיבות סיפר לי על אמא שהעידה בפניו לאחר ערב אבות ובנים של סדנת קשירת ציצית, שבעלה כבר 15 שנה לא חזר מערב הורים עם חיוך שכזה..."

ויש לו גם סיפור מרגש: "באחת הסדנאות של קשירת ציצית, עברתי בין התלמידים, וראיתי ילד שלא מצליח לקשור את הציצית, וכשהתקרבתי אליו ראיתי שהוא ממש ממרר בבכי מרוב תסכול. מכיוון שאני מגיע מעולם החינוך, וחשוב לי לגעת בתלמידים ולהעצים אותם, ולא רק להעביר את המסר, התיישבתי לידו ואמרתי לו בביטחון: 'אתה מסוגל, אתה לא מוותר, עוד תצא מכאן עם ציצית קשורה'. הדרכתי אותו שוב ושוב, וגם ביקשתי מאחד המחנכים לשבת לידו ולראות מקרוב שהוא מצליח. לבסוף הוא יצא עם ציצית קשורה, והוא היה מאושר וזורח. זה ממש זיכרון מרגש ומחזק, שלא שוכחים.

"אני עורך גם הרצאות חווייתיות בנושא תספורת לבנים, מלמד אותם איך להסתפר על פי ההלכה וגם נותן טיפים והסברים. בכל פעם אחרי הסדנה נעמדים לידי נערים לשאול אם מסופרים טוב או לא, ממש מרגש לראות איך שזה איכפת להם.

"אבל האמת היא שהמקרים המרגשים מתרחשים כל הזמן ובאופן יומיומי ממש. סיפרה לי לא מזמן מישהי על כך שבתה חזרה מסדנה על נטילת ידיים ולימדה את כל המשפחה איך ליטול כהלכה. לא פעם פנו אלי מחנכים שסיפרו לי שבזכות השיחה שהעברנו על תפילה לתלמידים, התפילה שלהם השתנתה. אני שומע כל הזמן תגובות שמעידות שבאמת מצליחים להתחבר למצוות כשזה מועבר באופן של חיות דקדושא.

"אבל יותר מכל", הוא מוסיף, "אני חושב שהשפעתי על עצמי, בעצם המדרשה היא תהליך חזרה בתשובה שלי, שאני לומד לעסוק באופן נכון ועמוק בקיום מצוות, זהו מהלך אינסופי בו אני מחבר אל הלב והמחשבה את העשיה והדקדוק ההלכתי, כדי לקיים את רצון ה' יתברך. זה מוליך אותי קדימה, משמח וממש ממלא".