הלימוד היומי: האם מותר לפתוח בשבת סתימה בכיור, ומה עושים כשהשכן הדליק אור במדרגות? (יום שישי, כ' בסיון)

הציטוט היומי

"שלא ילך בשבת כמו בחול, דהיינו שלא ירוץ אלא ילך בנחת וידמה בדעתו כאילו הולך עם המלך...

שידמה בדעתו כאילו כל מעשיו ומלאכתו כבר נעשית, וכאילו לא היה לו שום מלאכה לעשות, וזהו מכבוד שבת כדי שלא ידאג על שום דבר".

(בעל 'חיי אדם', בספרו 'זכרו תורת משה').

2 הלכות ביום מתוך 'בהלכה ובאגדה', עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

השכן הדליק בשבת אור במדרגות – מה יעשה?

גם אם עבר אדם על שאר מלאכות במזיד, אסור לו ליהנות מהן לעולם (לבד ממלאכות ברירה והוצאה) על כן, מי שכיבס בגד בשבת במזיד, אסור לו ליהנות מכיבוס זה לעולם, וילכלך את הבגד ושוב יכבסהו.

העולה בחדר מדרגות, ושכנו שלא זכה עדין לשמור שבת הדליק את האור, רשאי לעלות, ואינו חייב להמתין עד שיכבה האור, כיוון שגם בלי האור יכל לעלות. וישים לב שלא לעשות דבר שלא היה יכול לעשותו ללא האור, [כגון שבחושך היה ממשמש את צרור המפתחות עד שימצא את מפתח הבית, וכן לא יסתכל בשעון ולא ירוץ במדרגות]. בכל אופן, אם ברצונו להמתין שיכבה האור, כדי למחות על חילול השם שהודלק האור בשבת, תבוא עליו ברכה.

באיזה אופן מותר לפתוח סתימה בכיור בשבת?

כיור שהמים עוברים בו באיטיות, מותר לפותחו בפומפה בייתית, אבל אם נסתם הכיור לגמרי ואין המים עוברים בו כלל, אסור לפותחו בשבת.

גם אם נסתם הכיור לגמרי, רשאי לשפוך לתוכו מים רותחים, כדי להמיס את השומן הקרוש, ולאחר שישתחרר מעט ויתחילו המים לזרום מעט מעט, מותר להמשיך לפתוח את הסתימה בפומפה.

פרשת שלח – דבר תורה קצר לשולחן השבת

"ולא תתורו אחרי לבבכם" (טו, לט)

בפסוק זה נצטווינו שלא לתור אחר הלב, לעומת זאת נאמר בקהלת “והלך בדרכי לבך” (י"א, ט'),כלומר, שהאדם ילך אחרי לבו – מה פשר הסתירה?

וכך דברי הנצי"ב:

“ונמצא פירוש ‘והלך בדרכי לבך’, לפי שאין הילוך עבודת ה’ בתמידות של כל בני אדם שוין, זה עוסק בתורה ועמלה כל היום, וזה פורש עצמו לעבודה, וזה לגמילות חסדים, והכל לשם שמים, וגם בתורה עצמה אין דרך כל לימוד שווה, וגם במעשה המצוות איתא בפרק כל כתבי (שבת קיח ע”ב) ‘אבוך במאי זהיר טפי’…

וכן בגמילות חסדים אין כל העוסקים שוין בהליכות עולמם. ואם בא אדם לשאול, איזהו דרך ישרה שיבור לו בדרך לימודו, או במה להיות זהיר טפי, על זה אמר קהלת ‘והלך בדרכי לבך’, מה שלבו נמשך אחריו, ברור שמזלו חזי, כי זה עניין טוב לפי כח נפשו“.

כלומר, המילה 'לתור' מסמלת יציאה מהמסגרת של מותר ואסור – ואין זה ראוי, ואילו המילה 'ללכת' מסמלת הליכה אחרי נטיות לבו ורצונותיו, ובעבודת השם זהו דבר מומלץ וראוי.

ומסביר הנצי”ב, שבאמת אין סתירה בין הדברים. כי יש הבדל בין ללכת אחרי הלב לבין לתור אחרי הלב: “לתור”, פירושו ללכת למקום אחר ולצאת מחוץ למסגרת; כל אדם נתון במסגרת של תורה ומצוות, של אסור ומותר, ואין לחרוג מכך. אך ללכת אחרי הלב, זהו דבר שאדרבה, אדם מצווה בו: כי אין דרך אחת לעבודת ה’ אלא מספר דרכים, והדרך שאדם צריך לבחור בו היא הדרך שלבו נמשך אליה. כל אדם צריך לבחון לפי לבו, נטייתו ואישיותו, להיכן הוא מתאים ולהיכן לבו נוטה. ובלשון הנצי”ב:

חיזוק לנשמה

מה השיב הרב זמיר כהן לבחור שרצה לשים קץ לחייו? צפו