סיון רהב מאיר: איזו פמליה עלתה השבוע לשמיים

שבוע טוב, בשורות טובות. איזו פמליה עלתה השבוע לשמיים:

1. ביום שלישי נפטר הרב גרשון אדלשטיין, בגיל מאה. הרבה סופר, גם כאן, על דמותו המיוחדת, על דרכו החינוכית, על הכבוד לכל אדם.

אבל לדעתי לא רק את הרב צריך לשבח השבוע, אלא גם את המארחים של ההלוויה, תושבי גוש דן. על סבלנות ודרך ארץ והכנסת אורחים. בסוף, תושב גבעת שמואל או רמת גן שנתקע בפקקים בגלל הלוויה יכול גם להתעצבן. מאוד. בפועל ראינו בשטח בעיקר מחוות של עזרה הדדית. אנשים הוציאו החוצה בקבוקי מים וכיבוד קל, ותלו שלטים שמזמינים את הציבור לעלות לשירותים. זה כל כך לא מובן מאליו, ואולי זה מזכיר לנו את האמת הבסיסית על עצמנו, שקל לשכוח.

נערה אחת שהגיעה להלוויה סיפרה לי על אישה לא דתייה, רמת גנית, שפשוט לא עזבה אותה ברחוב: "קחי מים", היא אמרה, אבל הנערה לא הייתה צמאה. "אז אולי תעלי לאכול? כשר אצלי", אבל הנערה לא הייתה רעבה. "אז בואי לשירותים שלי", אבל הנערה באמת לא נזקקה לכך. "אבל מה אכפת לך לעלות אליי לכמה דקות? אולי את רוצה להגיד תהילים בסלון שלי?"...

2. שופט בית המשפט העליון, יעקב טירקל, נפטר יום לפני כן. ניר, שהתפלל איתו בבית כנסת "הכיפה" בבאר שבע, סיפר כך: ברוך, בנם של יעקב ומרים טירקל, נפטר ממחלה בגיל הנעורים. השופט נהג לחתום על פסקי הדין שלנו "יעקב אבי ברוך".

"הם מאוד רצו להנציח אותו בבית הכנסת, אבל יש תקנון שאוסר על הנצחות עם שם מסוים. במקום לריב ולהתווכח הם מצאו רעיון יצירתי, ביחד עם הוועד. שתי הדלתות של בית הכנסת עוצבו עם כתובת: 'ברוך אתה בבואך'. כך הם גם הנציחו את ברוך ז"ל, וגם לא עברו על התקנון. רבים נזכרו בברוך בכל פעם שפתחו את דלת בית הכנסת".

3. את הסיפור הבא שלחה אליי קוראת מצפון השומרון. השכן שלה, מאיר תמרי, שעבד כחשמלאי, נרצח השבוע בפיגוע. באתרים רבים של בעלי מקצוע מופיע הטקסט שמאיר כתב על עצמו. איך אנחנו היינו מוכרים את עצמנו? באילו מילים היינו בוחרים? הנה הטקסט, שמלמד עליו המון:

"נעים מאוד, שמי מאיר תמרי ואני חשמלאי מוסמך. התחלתי לעבוד בחשמל מתוך עניין רב ואהבה למקצוע, כמו גם מתוך רצון לתיקון תקלות ופתרון בעיות עבור הזולת, לפני למעלה מ-6 שנים. אני מאמין גדול בכך שיושרה, מקצועיות ועמידה בזמנים הן בסיס נכון לכל עסק באשר הוא! אני מקפיד על שימוש בציוד איכותי העומד בתקנים של משרד התקנים הישראלי. משמח אותי לעזור לאנשים בפתרון תקלות, בשדרוג וחידוש הבית וכאשר הם רוצים ליהנות מנוחות מקסימלית עם בית חכם ותקשורת מהירה".

עניין, אהבה, תיקון, פתרון, הזולת, יושרה, שמחה. איזה חשמלאי.

4. ואז הגיעה לארץ גופתו של איש המוסד הבכיר שנהרג באיטליה. את הסיפורים עליו אפשר רק לדמיין, ואסור לספר. הנה אדם שבמשך עשרות שנים הגן עלינו, במבצעים חשאיים ומסעירים ברחבי העולם. את הפרטים לא נדע לעולם.

ואז נפטרה חנה פיינר, והמילה "סבארו" הקפיצה את כל מי שחי אז. פתאום המהדורות נפתחו שוב בפיגוע ב"סבארו". מתברר ש-22 שנים מתמודדת המשפחה עם הפציעה הזו, עם האישה שהפכה לצמח. דוד וחנה, שני עולים מארצות הברית, הקימו בית קטן ושמח, עם התינוקת שרה, שניצלה מהפיגוע. מאז אותו יום דוד הוא גיבור אלמוני (כמה כאלה חיים בקרבנו?). הוא מגדל את הילדה, מבקר את אשתו פעם בשבוע, ממשיך לחיות ולעבוד וליצור, והשבוע קבר אותה 22 שנים אחרי שבעצם נפרדו.

הטור הזה נכתב ביום חמישי. במוצאי השבת – עוד שלושה פרצופים צעירים, עוד שלוש בשורות כואבות: אורי יצחק אילוז, ליה בן נון ואוהד דהן, שנפלו בשבת בגבול מצרים, מול מחבל מצרי.

"מה קורה שם בשמיים?", שאל אותי מישהו. באמת עלתה לשם פמליה מיוחדת השבוע.

לזכרם.

(הטור השבועי, מתוך הפייסבוק של סיון רהב מאיר)