קשיי פוריות: איך בחורה רווקה יכולה להבין אותן?

מגיעות אלי בקשות רבות להנחות אירועים, כנסים וערבים בכל מיני נושאים ומקומות בארץ.

מאז הקורונה יצא לי לא מעט להנחות כנסים גם בזום, אף על פי שזה מורכב יותר, כיוון שאז, ברוב הפעמים, המלבנים השחורים ממלאים את המסך, וחוץ מאת עצמך ואולי עוד אחת או שתיים, את מרגישה שאת מדברת לחור שחור, בתקווה שמילותייך יהדהדו ויופנמו על הלבבות הבלתי נראים.

לאחרונה פנתה אלי מישהי מקסימה בשם אהובי ברלב, בחורה מתוקה, נחושה לקיים זום עבור המיזם החדשני והאדיר שלה שנמצאות בו מעל 3,000 נשים(!) מכל גווני הקשת. דבר אחד משותף להן: שהן מאותגרות פוריות.

היא הקימה מיזם דיגיטלי, שמבוסס על סבב תפילות חודשי ותוכן איכותי, יעוץ ותמיכה לאורך המסע של האישה.

תוך פחות משבוע היא הזמינה אורחות שידברו בזום, סגרה איתי כמנחה וכמרצה, עיצבה פלייר, פרסום ועוד, ולפני שהאירוע התקיים היא אמרה לי: "אין לי מושג כמה יעלו... אפילו בשביל אחת שווה הכל".

בפועל, כ-120 נשים השתתפו בו.

וכולן שיתפו בתגובות, איזה ערב עוצמתי היה!

תקשיבו, זה לא זום ראשון שאני מדברת בו, וגם לא תשיעי. אני מורגלת בזה.

אבל כאן היה משהו אחר. משהו חדש. עם הרבה אמון, אהבה, אכפתיות, עוצמה ורצון להיטיב לנשים האהובות שכל כך צריכות תמיכה ועידוד.

האמת? יצאתי מחוזקת מהן. הן שיתפו פעולה באופן מעורר השראה. והלב של הערב, תקשיבו טוב. במשך כשנתיים, אהובי המדהימה הזאת עונה להן בדיסקרטיות, שולחת למומחים בתחום, עונה לכל אחת באופן אישי. היא לא הזדהתה.

היא חששה כל כך לשמוע איך הן יגיבו כשידעו שהיא בחורה, שטרם התחתנה. איך היא, ללא הילדים, תוכל להבין אותן? הן פתחו בפניה את סגור לבן, ומה עכשיו? איך הן ירגישו? אולי יחושו סוג של מרמה, כשיכירו דמות אחרת ממה שציפו לה, ממה שהיו בטוחות בו? אך הגיבורה הזאת, אף על פי שאמרה לי מראש שהיא לא תדבר, אפילו בזום – היא התגלתה וסיפרה לכולן מי היא, אחרי שנתיים שהיא תומכת ועוזרת ללא הפסקה! תבינו זה הגיע לזמנים שהיא ישבה חמש שעות כל יום חמישי לחלק שמות לברכה, כשנשים מתפללות זו על זו! או בשעות לא שעות הקשיבה להן – לסיפורים, לאכזבות, לתפילות, כששום דבר לא מתקדם. היא היתה אוזן קשבת בשבילן. והכל הכל היא עשתה בהתנדבות, ובאהבה אין סופית.

המדהים הוא, שהנשים התרגשו כל כך! "איזה לב יש לך", "סוף כל סוף רואים אותך", "את מלאך", "כשמך כן את, אהובה על כולן".

פתאום טונה ירדה ממנה... זהו, היא חשפה את זהותה.

כמה תובנות שאני לקחתי מהסיפור הזה:

א. רוב הפעמים בחיים שלנו אנחנו מפחדות כל כך ממשהו שיקרה, ואחר כך אומרות לעצמינו – הנה זה עבר, והפוך, התגובות היו נלהבות כל כך. ממה פחדתי כל כך לפני כן?

ב. האומץ של בחורה ללכת עד הסוף עם משהו שהיא מאמינה בו. עם הרצון להיטיב, בלי לחשוב שאולי הגיל לא תואם את פעולותיה.

ג. דווקא כשמפחדים ממשהו – נחבק את הפחד. נהיה שם איתו. ואז נראה כמה הוא קטן מעצמו...