התחזקתי, אז איפה כל הטוב שהיה אמור להגיע?

ישנה מחשבה מוטעית שאם חוזרים בתשובה אז החיים הופכים להיות מושלמים, והקב"ה עכשיו יסדר לי את כל הקוביות במשבצות הנכונות. לפעמים אנשים מתחזקים ומצפים שדברים בחיים יתחילו לזרום כמו שהם היו רוצים. הם חושבים שאם הם "ילדים טובים" כלפי ה', אז הברז בשמים יפתח והפרסים יתחילו להישפך עליהם. הרבה פעמים זה אכן קורה שישועה גדולה לפתע מתרחשת לאחר צעד של התחזקות משמעותית. הרי כשיהודי מתחזק, מתעלה בדרגתו הרוחנית ומתגבר על הטבע שלו, שמושך אותו כלפי הנוחות וההרגלים שלו, אז מידה כנגד מידה ה' מנהיג אותו בהנהגה שהיא למעלה מן הטבע. אז האדם זוכה לעבור ממסלול של הנהגת הטבע אל הנהגה אלוקית שהיא מעל שליטת המזלות והטבע, ובכך ניתן לזכות לביטול גזירות ולישועות גדולות.

לעיתים אדם מקבל קשיים לחייו, שכל מטרתם היא לגרום לו להתחזק ולעשות צעדים של התקדמות, ולכן בוודאי שיש לפעול בפעולות רוחניות אלו, שבכוחן לעורר רחמי שמים ולשנות את המציאות. ואכן פעמים רבות כאשר מתחזקים ומשנים מסלול רוחני, אותן התמודדויות וקשיים נעלמים, משום שהם השיגו את מטרתם.

אבל לא תמיד מגיע ההפי-אנד כל כך מהר. לא תמיד הכול זורם כמו בסיפורים, ויש לכך כמה סיבות.

לפעמים האדם עצמו הוא הגורם לכך שדברים לא מתנהלים כפי שהוא היה רוצה. שלמה המלך אומר "איולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו" (משלי יט, ג), והכוונה היא שפעמים האדם עושה טעויות ומביא על עצמו דברים לא טובים, ואז הוא מתמרמר בליבו על ה' ושואל למה הוא עשה לו זאת. כך לדוגמא לפעמים אדם לא עובד על מידותיו, וזועף למה ה' לא נותן לו קצת שקט ושלום בית; פעמים יש לאדם פחדים פנימיים וחסמים נפשיים שהוא לא עובד לרפאם, וחושב לעצמו מדוע ה' לא משפיע עליו ישועה באותו תחום, בעוד נפשו היא זו שמונעת את ירידת השפע; פעמים ישנם רגשות הרסניים המקננים בליבו של האדם, כגון טינה, שנאה או קנאה, אשר מביאים לחולאיים בריאותיים, והוא אינו פועל בעבודה פנימית לסילוקם. כלומר, ישנם מקרים בהם האדם עצמו, במעשיו או בתפיסותיו הפנימיות, הוא זה שמונע ממציאות חייו להשתנות.

לפעמים הסיבה לכך שדברים לא מתרחשים כפי שהיינו מצפים היא משום שרוצים מאיתנו התחזקות יותר משמעותית, וכן ייתכן שרוצים מאיתנו חיזוק בתחום נוסף. לדוגמא, ייתכן שלקחנו על עצמנו חיזוק בעניין מסוים, אבל משמים רוצים מאיתנו דבר נוסף, אולי חיזוק באמונה וביטחון, אולי תפילות, שבת, צניעות, קביעת עתים לתורה, תיקון המידות וכדומה. כל אדם יודע מרת נפשו, ועם קצת חשבון נפש וכנות עצמית ניתן להגיע למסקנות היכן נדרש שיפור נוסף מצידנו. 

זהירות! תפיסה מסוכנת

הבעיה עם החשיבה שאומרת "בזכות החיזוק הזה יקרה לי כך", מלבד כך שהיא איננה נכונה כל עוד לא זכינו להתגלות נבואית, היא שהרבה מאיתנו יכולים בקלות להידרדר למדרון חלקלק של טרוניה כלפי ה' כאשר הדברים לא מתגשמים כפי שחשבנו שיקרה.

צריכים לזכור ששום דבר לא מובטח לנו, ואם ניקח קבלה על עצמנו או נעשה מצווה חשובה זה לא בהכרח אומר ששבוע הבא נראה כבר את המזומנים בשטח. מאותה סיבה חז"ל הזהירו שאחרי תפילה בכוונה אל לנו 'לעיין בתפילה' - לצפות, שמכורח כך שהתפללנו בכוונה, להתגשמות הבקשה כעת, כי הדבר עלול להביא לידי אכזבה וכאב לב (מסכת ברכות, דף לב). צריך בהחלט לקחת קבלות ולהתחזק כי אלה הם הדברים היחידים שיכולים לעזור לנו לשנות את המצב, אבל צריך גם להימנע מאותה ציפייה דרוכה של "נו, איפה התוצאות?".

התחזקות היא לא איזשהו עסק שעושים עם ה' – אני אתחזק, ואתה בתמורה תביא לי את מה שאני צריך. זה לא נכון לבוא בדרישה, אפילו במחשבה בלבד, ולחשוב שמגיע לנו וה' עכשיו "צריך" לתת לנו את מה שאנחנו מבקשים כי עשינו איזו מצווה או קיבלנו על עצמנו התחזקות מסוימת. כל שפע שהקב"ה משפיע עלינו מגיע מתוך חסד ורחמים, ויש לבטוח בחסד ה' שייתן לנו מתנת חינם, ולא בגלל זכויות שלנו.

ובואו לא נשכח, שגם אם הישועה מתמהמהת ואריאלה ממפעל הפיס עדיין לא התקשרה אלינו, החיזוק הרוחני שלקחנו על עצמנו נרשם בפנקס הנצחי שלנו שם למעלה, ויקר לאין ערוך. זכינו לעליית מדרגה שקירבה אותנו אל הקב"ה, שגאה ושמח בנו עד אין קץ.