יהורם גאון זועם: "הם הבושה, הם ה'מחריבים מבית'"

הזמר וחתן פרס ישראל, יהורם גאון, מותח ביקורת חריפה על מפגיני השמאל שהפגינו בתחילת השבוע בניו יורק, בניסיון לפגוע במצעד התמיכה השנתי בישראל שנערך בעיר.

"שאלת טריוויה לימינו אלה, על מה שמענו יותר בחדשות? על מצעד הסולידריות שהיה בניו יורק? או על ההפגנה שהייתה לצידו נגד נציגי הממשלה, שהלכו בראשו של מצעד האחווה הזה לעם ישראל?, כתב גאון בפייסבוק. "אז זהו, שבחדשות אצלנו סיפרו בעיקר על ההפגנה והמגפונים וה'בושה, בושה, בושה', ובקושי איזו מילה טובה אחת על השמחה הגדולה והאהבה הענקית שהורעפה ואפפה את הצועדים".

גאון ציין כי במצעד באמריקה היו "כארבעים אלף חוגגים שמחים", בעוד בהפגנה נגד נציגי המדינה היו "פחות מאלף אבלים", כהגדרתו: "קשה להבין את התופעה ההזויה הזאת של הבעיטות שאנו בועטים לעצמנו בראש כל העת, כל אימת שמנהיג ישראלי מגיע לביקור באיזו ארץ זרה, ומפגינים ישראלים צועקים לו 'בושה, בושה' והמקומיים לא מבינים את מחזה העוועים הזה".

"כי אנחנו כבר רגילים מן הבית להפגנות שבועיות בדרך הביתה בתום יום עבודה, הפגנות שעוצרות את מהלך החיים שלנו, שמבעירות לנו מדורות בכבישים סואנים ומשביתות לנו בתי עסק מסעדות ומופעים במשך חודשים עד לפשיטת רגל, ואנחנו רגילים ואדישים כמו הייתה זו גזירה משמיים כשמסבירים לנו בהפגנות בשם הדמוקרטיה שאנחנו 'לא מבינים', ש'אנחנו טועים', ומעמידים אותנו בהפגנות על טעותנו בדרך דמוקרטית".

"צועקים לנו בהפגנות שבחרנו לא את האנשים הנכונים, וראוי שנבין זאת כבר. ואלה שנבחרו לא ידברו בשום מקום, כי הדמוקרטיה תרדוף אחריהם לכל מקום שילכו לדבר. ואפילו שההפגנה עכשיו משנה את נושאיה מדי שבוע, כי הרפורמה בדיונים, מחפשים מדי שבוע נושאים אחרים, שאש החופש מן הדיקטטורה של אלה שנבחרו בטעות לא תכבה חלילה, וזאת עושים בדרך דמוקרטית".

"כדי להבין את האיוולת שהייתה בהפגנה נגד מצעד הסולידריות המרהיב שבניו יורק, שמתי עצמי בדמיוני כ'ניו יורקר'  שנקלע במקרה למקום, והוא רואה הפגנת סולידריות בעד ישראל עם דגלי ישראל, שהם סמל המדינה; כשמנהיגים נבחרים מן הארץ – שגם הם לצורך העניין סמלי מדינה לא פחות מן הדגל – הולכים בראש הצועדים. אני מביט כאמריקאי מקומי מן הצד, ורואה קבוצה אחרת של אנשים שצועקים 'בושה, בושה, בושה", ויש להם למרבה הפלא אותו הדגל".

"ואני לא מצליח, כ'אמריקאי מניו יורק', להבין מי נגד מי פה – כשלשניהם אותו הדגל. וכאמריקאי, ששומע 'בושה, בושה' לצועדים, אני חושב שהם הבושה מן הטעם שבידיהם אותו הדגל.

"לדאבון לב, כיהודים אנחנו מכירים כבר מזמן את התופעה של ה'מחריבים מבית', כמו המרגלים ששלח משה לתור את הארץ: "וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא... ויָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי ה'".

"אז שלא ימותו חלילה, רק שישמיצו את ארצם בארצם! למה לטרוח כל כך רק כדי לספר לגויים מה שהם חשבו וחושבים עלינו במילא בכל הזמנים?", סיכם גאון.