אחיו של בנימין נתניהו: זו הסיבה לשנאת השמאל כלפי אחי

ד"ר עדו נתניהו, אחיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כתב ביום שישי טור מיוחד. ראש הממשלה פרסם בעמוד הפייסבוק שלו את הטור שעסק בשנאה התהומית של אנשי השמאל אליו. בדברים שפרסם, התייחס גם לפעולות האחרונות של אנשי השמאל שביזו את זכר אביו.

"לאדם נורמטיבי מן הימין, כמוני למשל (סלחו לי על היומרה), קשה לקלוט את עוצמת השנאה של רבים בשמאל לי, לשכמותי ולאחי. אתה רואה אותם – רבים מהם בגילי, ז"א מבוגרים למדי, אינטליגנטיים ומשכילים – מניפים אגרוף קפוץ וצועקים בזעם אל חלל האוויר 'הרס הדמוקרטיה!', 'דיקטטורה!', 'פשיזם!', ותוהה: האם הם רציניים או שזו סתם הצגה? ואז אתה מבין שאצל רבים מהם אין זו הצגה כלל וכלל".

"שכן, לא רק שהשנאה קיימת אצלם, אלא שעמה חיה וקיימת גם האמונה בסיסמאות שבפיהם", המשיך ד"ר נתניהו. "ניתן להניח שאותה אמונה היא גם נחלת אלה שהגיחו בחשיכה אל האבן במחלף "בנציון" בירושלים – שעליה חקוקות מילים אחדות על אודות אבי, פרופ' בנציון נתניהו – וכיסו אותה בשלט שנשא את הכותרת "מחלף על שם אבי הדיקטטור", כשמתחתיה עוד אמירות מבזות.

"היה זה מבצע חשאי של 'יוצאי מערך המבצעים המיוחדים', כפי שהעידו על עצמם המבַצעים בגאווה - ובאותה מידה שהיה מכוער, הוא היה גם נלעג ועלוב", הסביר בהמשך. "כמה פתטי שאנשי 'עילית' מטעם עצמם שופכים את חמתם על כתובת אבן לזכר אביו המת של שנוא נפשם (אב שכול של לוחם באותו 'מערך המבצעים המיוחדים', למי מהם ששכח). לא יכלו במקום זה להכין לעצמם בובת וודו ולנעוץ בה סיכות אחדות? היו חוסכים מעצמם את הנסיעה באישון ליל".

עוד הוסיף כי: "הצרה היא שרבים אחרים, שאינם מבינים בהכרח את מה שהמושכים בחוטים מבינים, גם הם אינם שואלים - וזה מן הטעם הפשוט שאינם רוצים להבין. הם מאוהבים מדי בסיסמאות המשלהבות שממקמות אותם כלוחמי חירות ונושאי הדגל של הצדק החברתי מכדי להסתכן בבחינה של הדברים, שאולי תערער להם את הפוזיציה המלודרמטית שסיגלו לעצמם".

"מה לעשות, מאז האוטובוסים המתפוצצים, וודאי וודאי מאז מטחי הטילים הבאים אלינו כל כמה זמן מעזה הריקה מיהודים, הם תרים אחר טוהר אידיאי חלופי כלשהו. והנה, הם מצאו אותו שוב במיגור הדיקטטורה שיצרו לעצמם בדמיונם", מסכם ד"ר נתניהו. "וכך, הם יוצאים נגד הדיקטטור ונגד תומכיו בשצף קצף ומרגישים מחדש את נפשם מיטהרת, כמו גם מתמלאת בתחושה של מוסריות נעלה. באותו מחיר, הם מקבלים דבר חשוב נוסף – הצדקה לשנאתם. כי הרי סתם לשנוא כך יריב פוליטי – אין זה יאה. אבל לשנוא דיקטטור! לשנוא פשיסט המנהיג המון נבער! – זה כבר מוצדק לחלוטין. סיסמה אחת מתחלפת באחרת, פוזיציה בפוזיציה, על פי צורכי השבוע. אבל לא כן ה"פשיזם" וה"דיקטטורה". לאלה נכונו ללא ספק חיים ארוכים ומרגשים. תחי השנאה!".