"גיליתי שאני לא יהודיה. חזרתי הביתה ולא יכולתי לתפקד": סיפורה של הרבנית אסתר שניידר

ילדה יהודיה אחת ברוסיה הקומוניסטית נהיתה אדומה מרוב בושה כשבכיתה שאלו אותה: "אינה, את יהודיה?" אינה הילדה הכחישה את יהדותה בגלל הפחד. כשחברות גויות הגיעו לביתה של אינה בימות הפסח, ראו מצות ושאלו אותה "מה זה?", היא השיבה: "סבתא שלי הכינה עוגות, וזה לא יצא טוב. זה מה שיצא – זה מה שאוכלים".

כך נראו שנותיה הראשונות של אינה שניידר בצל גזירות הקומוניסטים של אותם ימים. לא ימי גזירות אנטיוכוס מלפני אלפי שנים, אלא ממש עד לא מזמן – יהודים לא יכולים היו לחיות בגלוי כיהודים.

בראיון שנתנה אינה שניידר בתוכניתה של הרבנית חגית שירה, היא תיארה את החיים היהודיים במחתרת, במוסקבה של אותה התקופה: "סבא וסבתא שלי היו רופאים, ואבא עבד בביטחון. היינו משפחה יהודית ממוצעת ברוסיה של אותה התקופה. תמיד ידעתי שאני יהודיה. הלכנו לבית הכנסת, ואני זוכרת שהיינו מביאים מצות הביתה עטופות במטליות כדי שאף אחד לא ידע מה זה. זה היה אסור על פי חוק".

בשורה העליונה משמאל: אסתר אינה שניידר בילדותה בבריה''מ

כשהקג"ב הסתובב בבית הכנסת, והטלפון המסתורי מארה"ב

אינה מוסיפה כי בילדותה היא למדה בחוג לעברית ולמסורת שהתקיים בחשאי, ובשלב כלשהו המורה נעצרה והובלה לכלא. "עשינו גם ערבי פורים בבתים, והכל נעשה מתחת לרדאר של הקומוניסטים". בבית הכנסת חגגו אינה, בני משפחתה ובני הקהילה את כל החגים, אבל היא מציינת שבית הכנסת שימש לא רק כמקום תפילה, אלא גם היה מרכז חברתי של מציאת שידוכים, מרכז תקשורת ומסירת ידיעות על מי מבני הקהילה שהצליח לברוח לישראל, ובכלל, בית הכנסת היה מוקד של התכנסות גם לצורך קבלת חדשות על הנעשה בארץ ישראל.

אילו מקרים של אנטישמיות היו שם?

"כשהיינו בבית הכנסת, ובתוכו היו המון יהודים, תמיד היתה שם משטרה: אנשי הקג"ב ארבו מסביב. הם ניסו לצותת ולשמוע על מה היהודים מדברים. אני לא יודעת אם לקחו כמה יהודים לכלא, אבל תמיד היה הפחד הזה באוויר מהשלטונות".

לאחר שמונה שנים שבהן הוריה של אינה היו מסורבי עליה, קרה משהו דרמטי: שיחת טלפון חסויה התקבלה בביתה. למרבה ההפתעה, השיחה הגיעה מארצות הברית, אויבתה של ברית המועצות.

הריחוק מיהדות שהוביל לנישואי התבוללות

"ביקשו שאגש ואדבר. אדם שאני לא מכירה אמר לנו: 'אל תדאגו, אנחנו אתכם, הכל יהיה בסדר. עוד מעט ישחררו אתכם'".
כך הבינו אינה ובני משפחה שיש יהודים בקצה השני של העולם שדואגים להם ונלחמים למענם, ואכן, אישור העלייה לארץ הגיע סוף סוף. אינה מספרת שהעלייה לארץ ישראל התרחשה לקראת פסח. "בשבילנו זו היתה ממש יציאת מצרים. הכל היה נפלא – הדקלים, הים, האווירה. הכל היה ציורי וחדש לנו. באותה התקופה לא היה אינטרנט ולא יכולנו לראות באופן יומיומי סרטונים או תמונות מארץ הקודש, והמראה פנים מול פנים של ארץ אבותינו היה מרגש ביותר".

מהחוויה המרוממת הזו, נחתו אינה ובני משפחתה למציאות כואבת של שסע עדתי שלא היה מובן להם קודם. "באנו בתמימות להתפלל באחד מבתי הכנסת, ואמרו לנו שזה בית כנסת לעדה מסוימת, ואנחנו צריכים ללכת לבית כנסת אחר. אמרנו לעצמנו שאם זה ככה פה בארץ, אז אנחנו כנראה לא מבינים משהו, והתרחקנו". הריחוק הזה הוביל בסופו של דבר לבחירה של אסתי להיות בקשר עם אדם שאינו יהודי, ולהיות ממש בתהליך של התבוללות, דווקא בישראל ועל אף שמירת מנהגי היהדות בסתר אז בגולה.

תחילת התשובה: תהילים בפעם הראשונה, הגשמת משאלות והיכרות עם הידברות

לאחר סיום הקשר עם אותו אדם עברה אינה לגור בבית הוריה עם בתה, שנולדה לה מאותו קשר. אינה מספרת שהחיים היו קשים. "במשך תקופה ארוכה הייתי לבד, עסוקה בהישרדות. עבדתי קשה כדי לגדל את בתי ולסיים את התואר השני. ההורים עזרו לי מאוד, אבל עדיין היה לי קשה. ואז, באחד הימים, אישה אחת אמרה לי שיש ספר שקוראים לו תהילים. צריך לקרוא בו, ואז בורא עולם יוכל לעזור לי". אינה הסכימה, אבל היא לא ידעה היכן תוכל למצוא את התהילים האלה. זה קרה לפני כ-12 שנים, ובאותה תקופה לא היו ספרי תהילים ברוסית בנמצא. 

הזמיני את הרבנית אינה אסתר שניידר לסלון ביתך ותהני מחוג בית צבעוני, איכותי, מרגש ומחזק. שלחי מייל aviva@htv.co.il   או התקשרי 073-222-1290

"לאחר שהשגתי פרקי תהילים, קראתי בהם כל יום, הכנתי רשימה וביקשתי: 'בורא עולם אני רוצה בעל שיאהב אותי, יאהב את הבת שלי, יכבד את המשפחה שלי, וילך עם חולצה משובצת ומשקפיים". אינה מספרת בהומור שבסרטים סובייטים, דמות האינטליגנט הרוסי מופיעה בחולצה משובצת ובמשקפיים. ואכן, תפילותיה של אינה התקבלו בשמיים, ולצד הקשר עם מיכאל חי, מי שלימים יהיה בעלה, הכירה אינה גם את ערוץ הידברות.

סמינר עם הרב זמיר כהן כמתנת יום הולדת

"זה קרה כשצפיתי בטלוויזיה, העברתי ערוצים והגעתי לערוץ 97, ערוץ הידברות.  "הקשבתי להרצאות של הרב זמיר כהן. זה היה ממש מעניין, ולאחר כמה הרצאות אמרתי למיכאל חי שלכבוד יום הולדתי אני רוצה סמינר של הרב זמיר כהן בירושלים כמתנת יום הולדת".
מיכאל חי בירר עבור אינה את הפרטים, ואף על פי שהיא התעקשה ללכת לסמינר המיועד לקהל החרדי, הוא רשם אותה לסמינר אחר של ארגון ערכים, המיועד לקהל של יהודים מתקרבים ומתעניינים ביהדות. אינה נדהמה מההרצאות, וגילתה עולם שלם, בפרט טהרת המשפחה. התדהמה של הידע שלא גילו לה מעולם, היתה גדולה. "איך לא סיפרו לנו על זה? למה אנחנו חיים, ולא יודעים על הדברים האלו? מה שידעתי מהבית היה על חגים, תורה שאבא קרא לי וזהו".

בסוף השבת רצתה אינה לקבל על עצמה כיסוי ראש, אף על פי שלא הוגדרה נשואה. היא התחילה ללכת לשיעורי תורה, להתחזק אט אט, ומיכאל חי, בעלה לעתיד, הלך גם הוא לשיעורים והתחזק יחד איתה. יום אחד רצתה אינה להינשא כדת משה וישראל לאיש שהכירה. הם הלכו לבית הדין, הגישו מסמכים, ושם קרה משבר שהפך את עולמה, אך זיכה אותה להבין משהו חשוב בשליחות שלה.

הזוג שניידר ביום חתונתם

כשאת מגלה לפתע שאת לא יהודיה

אינה גילתה לתדהמתה שהיא צריכה לעבור גיור. "אחרי שנה וחצי של התחזקות והתקרבות ליהדות פתאום אומרים לי דבר כזה?! כל הזמן היינו יהודים, הלכנו לבית כנסת, שמרנו חגים, צמנו ביום כיפור – איך זה יכול להיות? אני זוכרת שחזרתי הביתה ובכיתי את החיים שלי. שכבתי במיטה כמה ימים ולא רציתי לזוז". רבנית טובה שהיתה בקשר עם אינה דיברה על לבה וחיזקה אותה. היו עליות ומורדות, והיו רגעים נמוכים שבהם אינה חשבה להרים ידיים ולוותר על יהדות מרוב ייאוש. "היום אני יודעת שהכוח שקיבלתי היה מאת ה'".

אינה התחילה ללכת עם מיכאל חי למפגשים בקורס גיור. היא הרכיבה משקפי שמש כדי שלא יראו כמה היא בוכה במהלך השיעורים. "הלב שלי נקרע – איך עשו לי דבר כזה כשכל החיים שלי הייתי יהודיה? הם יודעים מה זה לחיות ברוסיה הסובייטית ולהיות יהודי?! עד שיום אחד פשוט הבנתי: אם בורא עולם רוצה שאני אתחזק בצורה כזו, אני אגיד לו תודה, ואז הפכתי שמחה, והגעתי לשיעורים בשמחה".

ספר תורה שקיבלה משפחה של הרבנית שניידר ברוסיה הסוביטית 1979 למניינם

רבנית רב תחומית: אוזן קשבת, קצינת ביקור סדיר ומוסרת שיעורי תורה לנשים

אינה כבר ישבה בשיעורים בשורה הראשונה וללא משקפי שמש, וענתה בהצטיינות על התשובות במבחנים. תהליך הגיור היה מוצלח ביותר. מיכאל חי ואינה למדו המון והתחזקו רבות. לאחר הגיור המבורך הם נישאו כדת משה וישראל.

פועלה של אינה שניידר רב ומגוון ומתפרס על פני תחומי עשייה מבורכים ורבים. היא עובדת כרכזת קהילת "אחים" בנהריה של ארגון OU ישראל. היא מובילה את הקהילה המיועדת לעולים חדשים דוברי רוסית, שמטרתה להעניק לעולים מעגל של שייכות, לחבק ולחבר אותם לשורשים, לעם ולמדינת ישראל. היא עובדת בבית ספר, משמשת גם כקצינת ביקור סדיר, רכזת קליטה, קולטת תלמידים חדשים, וגם משמשת כאוזן קשבת. בעבודתה מדברת אינה עם ילדים רבים, ומנסה להבין את צרכיהם של הילדים ושל הוריהם. בנוסף, היא מלמדת תורה בבית הספר לעולים "כי עולים צריכים להבין גם בשפה הרוסית הנגישה להם, איפה הם נמצאים ולמה הם פה בישראל. אני חושבת שההישג הכי גדול שלי בנושא היה לאחר שלימדתי כמה פרקים של תורה. התלמידים פשוט ביקשו ממני שנלך לבקר במערת המכפלה".

בנוסף מלמדת שניידר ב"נתיב גיור". זהו מסלול גיור ממשלתי ובו היא מלמדת קבוצות בשפה הרוסית. "מדהים אותי שבאים לא רק צעירים, אלא בעיקר אנשים מבוגרים. אני רואה שהם באים לא כי הם צריכים חותמת גומי לגיור כי יש להם אינטרס חלילה, אלא כי הנשמה שלהם מבקשת, וזה בעצם מה שנותן כוח".

כיום נמנית שניידר עם הרבניות האהובות של הידברות, המעבירות חוגי בית וערבי הפרשת חלה מרגשים ומיוחדים. שם היא גם מספרת את סיפורה האישי, שקצרה היריעה מלהכיל את גודל ההשגחה הפרטית בו. מחמם את הלב תמיד לראות שהצמא של הנשמה הוא מכל קצוות הקשת: "כשאני מעבירה ערבי הפרשת חלה אצל עולות דוברות רוסית, ההיענות מדהימה. באחת הפעמים נשים צילמו את הטקס מכל כיוון וכיוון. הן התרגשו ביותר, וכל אחת לקחה לעצמה בצק. התמימות שלהן היא משהו מיוחד מאוד לאחר שהן נחשפות בפעם הראשונה לחוויה מהמסורת שהן לא היו מודעות לה לפני כן. יש בזה אור גדול, ואני מודה לה' שעברתי את כל מה שעברתי בחיי כדי לזכות לכך.

הזמיני את הרבנית אינה אסתר שניידר לסלון ביתך ותהני מחוג בית צבעוני, איכותי, מרגש ומחזק. שלחי מייל aviva@htv.co.il, התקשרי 073-222-1290 או לחצי כאן.

צפו בראיון המלא עם הרבנית חגית שירה:

להגיע רחוק: הרבנית חגית שירה בשיחה פתוחה עם אינה אסתר שניידר