מהו הזמן המועד ביותר למחלוקת, ולמה חשוב להתרחק ממנה?

את תפילת העמידה וברכת המזון אנו חותמות במילים: "עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו...". אחותי, כדי שיהיה שלום עלינו – צריך לזכור: במרומיו! כשהאדם זוכר שהחיים חולפים, ושאחרי מאה ועשרים הוא יגיע למרומים וייתן דין וחשבון על כל המעשים והדיבורים, זה מרחיק אותו ממחלוקת.

במרומיו, זה גם לזכור שהכל ממרומים, הכל מלמעלה.

בעם ישראל יש כהנים, יש לוויים, יש ישראלים. המצב הזה בהחלט יכול לעורר קנאה, והמדהים הוא שחוץ מהמעשה של קרח ומאתיים וחמישים האנשים, אף אחד בעם לא נפל בקנאה. כל אחד עמד במקומו תוך אמונה שהכל ממרומיו – הכל מלמעלה.

קרח טען בקול: הרי כולנו היינו במעמד הר סיני, כולנו קדושים אז מי אמר שמשה הוא המנהיג? למה משה ואהרון? למה תתנשאו עלינו?

הם שכחו שלכל אחד פה בעולם הזה יש מקום. כל אחד ירד לעולם עם התפקיד המדויק שלו! גם את, גם אני, כל אחת מאיתנו קבלה תפקיד מסוים – עבודת חיים אישית בהתאם לתיקון שלה ולצורך של הנשמה שלה. אז למה להסתכל על אחרים?

אחותי, בכל בית יש קרח קטן וקרחית קטנה – אלה הם הקולות הרעים של חוסר השמחה, חוסר הסיפוק – וחוסר האמונה.

אחד הזמנים המסוכנים ביותר למחלוקת הוא ערב שבת, וכך כותב הרב חיד"א: "בערב שבת בעלות המנחה הוא עת מסוכן למחלוקת בין איש לאשתו... ובזמן הזה טורחת הסטרא אחרא מאוד לסכסך ולחרחר ריב... ולכן כל איש ירא השם יכוף את יצרו, וימנע מכל הקפדה, כעס ומחלוקת, ואדרבה יאיר פניו לבקש שלום...". בשבת את מברכת "שבת שלום!", נכון? זה לא סתם, תדעי לך, בערב שבת העולם נעשה זך ונקי יותר, והשלום מתרבה בעולם. לכן השטן מתאמץ ומנסה להעכיר את האווירה בכפל וכפליים, הוא מפחד שבבית שלך תהיה שמחה בשבת. אז מה הוא עושה? הוא מנסה להכניס את המחלוקת. הוא עובד שעות נוספות, והכל בשביל שאת השבת תקבלו בכעס. אל תתני לו את התענוג הזה, את התענוג ועונג השבת תשמרי לך ולמשפחה שלך! זכרי, בית שיש בו שמחה בשבת – נמשכת אליו ברכה ושפע לכל השבוע! השתדלו בבית לדבר בנחת ובלשון רכה בערב שבת. זה אפשרי (סידור שירת חיי).

אומר דוד המלך:"ה' משמיים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל" (תהילים). משכיל אותיות שם כלי, וכלי ראשי תיבות כהנים, לוויים, ישראלים. כשאנו מאוחדים, אנו יוצרים כלי לשפע ולברכה. אך אם חלילה יש פירוד, נשבר הכלי! זכרי, גם בבית, גם בחוץ, אהבה היא כלי לשפע וברכה.