אוטובוס השנאה: איך הנוסעים יכלו לצפות במחזה הנורא ולהישאר אדישים?

זה היה רק עניין של זמן עד שזה קרה: ברשתות החברתיות הופץ היום (שני) סרטון, בו נוסעת באוטובוס תוקפת צעיר חרדי רק בשל מראהו, מטיחה בו מילים קשות ומשפילה אותו בהאשמות מופרכות מול כל הנוסעים.

הסרטון עצמו לא מפתיע, והוא גם לא מספר משהו חדש ויוצא דופן שלא ידענו קודם. חרדים ודתיים רבים חווים בחודשים האחרונים התנכלויות והשפלות במרחב הציבורי. רק בסוף השבוע האחרון כתבה העיתונאית סיון רהב מאיר, בטורה בידיעות אחרונות, כי ביקשה מעוקביה לשלוח לה סיפורי התנכלויות על רקע דתי. "תוך יממה קיבלתי כמאה סיפורים קטנים ומטרידים, שבדרך כלל לא עולים לכותרות", כתבה. הבוקר פרסם העיתונאי מרדכי הלפרין כי פעילי מחאה זיהו משפחה חרדית שמתגוררת ברחוב אחד העם בתל אביב, החלו להתנכל לה והדביקו מדבקת מחאה על דלת ביתה.

מי שחשב שהתעמולה הארסית כלפי החרדים באולפנים ובקרב אנשי המחאה נגד הרפורמה תיעצר שם ולא תחלחל ללבבות ותניע אנשים לפעולה – פשוט לא מבין איך תעמולה עובדת. זאת רק ההתחלה. תהיו סמוכים ובטוחים שזה לא ייעצר כאן. ההסתה לא תסתכם רק בהטחת עלבונות ומילים, אלא תידרדר לאלימות פיזית.

מי שמכיר את ההיסטוריה יודע שהסרטון הוויראלי מציג רק שלב אחד מתהליך מתמשך, כאשר ההתנכלויות במרחב הציבורי הופכות לאירועים שכיחים ובהמשך יבואו גם היריקות והרמות הידיים. זהו טבעם של תהליכי הסתה ושנאה ממוסדים.

החידוש בסרטון הוא השתיקה של הסובבים. כל אדם בעל נפש רגישה היה מתקומם מול מחזה כזה. כי אי אפשר להישאר אדישים כאשר משפילים אדם ללא עוול בכפו, ובוודאי לא כאשר משפילים יהודי רק בשל חזותו. אבל כך קרה. והמופע המביש הזה עבר מול עיניהם של הצופים בשתיקה רועמת. העובדה ששאר נוסעי האוטובוס התכווצו בכיסאותיהם ובהו בניתוק במזגן, או בנוף הנשקף מהחלונות, בזמן שמעשה חמור כל כך מתרחש מולם, מלמדת כי הגענו לשלב שפגיעה בחרדים הוא מעשה נורמלי שניתן לעבור עליו לסדר היום.

כאשר מקשיבים לשיח בסרטון נחשפים לדברים מפחידים ממש. שרוליק הירש, הצעיר שהותקף, אומר כי "כל פעם שאני עולה לאוטובוס בהוד השרון – העיר בה אני גר - אני מקבל כאלה קריאות". וזה מזעזע - כל פעם הוא מותקף בשל חזותו החרדית!

ככל שהשיחה מתגלגלת ניתן לזהות מה באמת הבעיה של אותה גברת. תחילה היא פונה אליו בטענות שהוא לא עושה צבא. לאחר שהוא מעמיד אותה על טעותה המביכה ומתברר שהוא סרן במילואים, היא לא עוצרת. וכאן נחשפת האמת הפשוטה והכואבת: "מה זה הפאות והשטריימל הזה?", היא מטיחה בו. וזו הבעיה האמיתית שלה – החזות היהודית.

מפריע לה שהוא יהודי מדי, והעובדה הזאת לא מפריעה לאנשים שסביבה.

וכך, אוטובוס השנאה ממשיך להתדרדר במורד הדרך.