"הודיעו לי שקרה אסון נורא, שיש המון הרוגים, ושהמופע חייב להיפסק"

נעים להכיר

"איציק דדיה, 29, מאורס, זמר, גר בניו יורק".

זיכרון רחוק שלא אשכח

"כשהייתי בן שש גרנו בבניין, בקומה הראשונה, וסבי וסבתי ז"ל גרו בבניין שלנו בקומה החמישית. שנה אחת בפסח רציתי לעלות אליהם, ובדרך למעלה, ממש לפני שהגעתי לקומה שלהם, התכופפתי על המעקה בחדר המדרגות, איבדתי את האחיזה והתחלתי ליפול למטה. בדרך כלשהי, תוך כדי נפילה הצלחתי להיאחז בברזלי המעקה של הקומה השנייה, ויצאתי מזה ללא פגע. כשחזרתי הביתה וסיפרתי להורים שלי את מה שקרה לי, הם לא האמינו. רק אחרי שהם שמעו משכן שהיה עד למקרה את מה שקרה הם הבינו את גודל הנס. זה סיפור שמלווה אותי כל יום בחיים, כי המרחק בין להיות או לא להיות היה תלוי במספר מטרים בודדים".

עיקרון חשוב שלא אשכח

"מי שמדבר איתך לשון הרע, מדבר עליך לשון הרע. זו הזדמנות טובה לדבר על העניין הזה. אנחנו בתקופה רגישה מאוד עכשיו מבחינת האחדות של עם ישראל, ואני חושב שהדבר החשוב ביותר הוא שנשמור על הפה שלנו. שלא נשמור טינה. לא לדבר על אף אחד, ולהתרחק מאנשים שמדברים לשון הרע. וגם אם מישהו פגע בנו, מאוד חשוב למחול ולהתחזק באהבת חינם".

מצווה שקיימתי ולא אשכח

"כשהייתי בארה"ב יצא לי לבקר ילדה שסבלה מאנורקסיה, ומצבה היה קשה מאוד. שוחחתי איתה ואמרתי לה שאם תקשיב לעצת הרופאים והפסיכולוגים שמטפלים בה ותעלה במשקל – אתן לה זוג כרטיסים למופע ההשקה שלי. השגתי ספונסרים שהסכימו לממן את עלות הטיסה והציוד הנלווה. היא הסכימה, וכך סגרנו את העניין.

"חלפו כמה חודשים ושכחתי מהעניין, ופתאום במופע אני רואה משלחת גדולה מובילה ילדה בכיסא גלגלים, והתרגשתי מאוד. תוך כדי ההופעה עדכנו אותי במי מדובר, ומיד נזכרתי בסיפור. באותם רגעים על הבמה הרגשתי שמחה וסיפוק על כך שהצלחתי לשמח אדם חולה, ולהשכיח ממנה את הצרה לזמן מסוים".

דמות יהודית שלא אשכח

"מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. אני הקטן מעריך הרבה דברים אצלו, אבל במיוחד נדהם מפעולותיו למען כך שההלכה תהיה נגישה ומובנת לכולם".

רגע של נוכחות אלוקית שלא אשכח

"הקב"ה נוכח בחיי בכל רגע נתון, ואין בכוח לשוני ושכלי לדמיין רגע בלי ה' יתברך. כל הבריאה מראה את הודו המופלא ודרכו של הבורא".

נס שחוויתי ולא אשכח

"כשהייתי בן עשר נפלתי שוב, מקומה חמישית לקומה שניה, וחיי ניצלו. היו אנשים שראו את זה בשידור חי, והם פשוט לא האמינו למה שהם רואים. עד היום אני מודה לה' על כך שקיבלתי את חיי במתנה".

רגע של אושר שלא אשכח

"אנחנו 12 אחים, ברוך ה', ואין דבר בעולם שמשמח אותי יותר מהמשפחה שלי. החיכוך ותחושת הביחד עם כל האחים, האחיות והאחיינים, השבתות והחגים שאנחנו יחד, זה בשבילי האושר האמיתי. אמא שלי היקרה דואגת תמיד לכנס את כולם, והאחדות שלנו היא משימת חייה. את המשפחתיות הזאת לא אחליף לעולם".

שיר שלא אשכח

"יש הרבה שירים שנוגעים בי מאוד, ואחד מהם הוא 'לבחור נכון' של אמיר דדון. בדרך כלל שירים נוגעים בי ואז קצת נעלמים מחיי, אבל השיר הזה תפס אותי במיוחד, והוא כבר המון זמן בתוך הרפרטואר האומנותי שלי".

אירוע קשה שלא אשכח

"לפני שנתיים הופעתי במירון בל״ג בעומר, בהילולת רבי שמעון בר יוחאי, ופתאום באמצע ההופעה אמרו לי להפסיק לשיר. הודיעו לי שקרה אסון נורא, שיש המון הרוגים, ושהמופע חייב להיפסק. לקח לי הרבה זמן לעכל את מה שקרה שם. זה היה אירוע קשה מאוד עבורי".

תפילה שלא אשכח

"התפילות שהתפללתי עם סבא שלי, סבא חנניה זצ"ל. היה לו קול נדיר, והתפילות איתו ילכו איתי תמיד".

חג שלא אשכח

"חג הפסח הוא החג האהוב עלי. בכל השנה אני מופיע ברחבי העולם, אבל בפסח וסוכות אין סכום בעולם שיוציאו אותי מהבית. כל שנה הפיתוי הוא עצום, אבל פסח חזק מכל הכסף שבעולם. באחת השנים של הקורונה הייתי בבידוד ועשיתי את ליל הסדר לבד בדירה שלי, וגם את השבת והחג השני, וזו הייתה חוויה מאוד לא פשוטה. להיות לבד בחג שמסמל יותר מכל את הביחד".

געגוע שלא אשכח

"אני בן 29, אוטוטו 30, ואני חושב שאתגעגע לשנות העשרים שלי".

מראה שלא אשכח

"במסגרת שירותי הצבאי הייתי במחנה מאוטהאוזן, וראיתי שם דברים שלא אשכח. קשה להאמין מה כל כך הרבה אנשים מהעם שלנו עברו שם, ואיזו זכות יש לנו לגור בארץ ישראל. כמובן שלא נשכח את מה שקרה שם ולא נסלח על זה, ואני מתפלל המון פעמים שעם ישראל יחיה בשלווה ובשלום".

רגע משעשע שלא אשכח

"באחד האירועים שהשתתפתי בהם כחבר להקת הרבנות השתתפו ראש הממשלה בנימין נתניהו, הרמטכ"ל דאז בני גנץ ואח"מים רבים נוספים. בין הנאומים ישבנו, חברי הלהקה, מאחורי הקלעים, עייפים ורעבים מהמאמץ של השירה. התחלנו להסתובב במתחם, והנה זה פלא – פתאום מצאנו בחדר צדדי שולחן עם כיבוד מוכן. היינו רעבים, כמו שאמרתי, אז לא נשאר שם כלום אחרי שיצאנו משם. אחר כך הסתבר לנו שזה היה מיועד לראש הממשלה... את מה שקרה אחר כך כבר לא אספר. בכל מקרה, אני מקווה שראש הממשלה לא נשאר רעב יותר מדי זמן".

חלום שלא הגשמתי ולא אשכח

"יש לי חלום לטוס לחלל, מקווה שזה יקרה יום אחד. אבל לגבי הדברים החשובים באמת, אני מאוד רוצה לבנות בית נאמן בישראל. תודה לא-ל אני מאורס, אז ברוך ה' אנחנו בדרך לשם".