צחי אברג'יל: "האשימו אותי ב'הדתה' וקראו להחרים אותי בגלל שסגרתי את המסעדה בשבת"

זה קרה לפני כשלושה חודשים. תושבים בכפר סבא הירוקה התבשרו על הקמת סניף כשר של רשת לנדוור ברחוב רפפורט בעיר. הבעלים של המקום הוא צחי אברג'יל, שרכש את קפה לנדוור המקומי והפך אותו לכשר.

"הייתי בטוח שלמרות האופי החילוני של המקום – זה יעבור בשקט", הוא אומר בריאיון ל'הידברות'. "לא חשבתי שפתיחת המסעדה הכשרה תוביל להתנגדות. אומנם היה ברור לי שיהיו אנשים שזה יפריע להם, שאין להם עוד מקום לאכול בשבת כפי שהתרגלו עד כה, אבל שהם יחליטו לפתוח במאבק של ממש נגדי? את זה לא יכולתי לדמיין.

"היה פה סניף של לנדוור עוד קודם לכן", הוא מספר, "אלא שהוא לא היה כשר וגם פתח בשבתות. כשהחלטתי לרכוש את המקום לפני כחצי שנה, קיבלתי על עצמי להחליף את התפריט לכשר. לא דמיינתי את עוצמת ההתנגדות".

מבחינת אברג'יל, היה ברור שאת המסעדה הזו הוא יסגור בשבת. "אני אדם מסורתי שמקפיד על אכילת מזון כשר, והבנתי שאם אני לא יכול לאכול בעסק – אז יש כאן בעיה מבחינתי. לכן החלטתי שלא אמכור מזון שאינני יכול לאכול בעצמי. אבל הייתה לי סיבה נוספת: שמירת השבת. היה לי חשוב לשמור על השבת – קודם כל מהבחינה הדתית, וגם מהבחינה הגשמית. אני גם בן אדם שרוצה מנוחה, יש לי אישה וילדים, ואני לא חושב שנגזר עלי שלא ליהנות מהם. לא הכל בחיים זה עבודה", הוא קובע.

אברג'יל, בן 38, מתגורר בשבע השנים האחרונות בכפר סבא הירוקה, אליה הגיע מראשון לציון: "נולדתי למשפחה מרוקאית מסורתית. אצלנו אוכלים כשר, שומרים שבת ועושים קידוש. המסורת חשובה לי מאוד".

אל תחום המסעדנות והמזון הוא נכנס כנער צעיר: "עוד לפני השירות הצבאי התחלתי לעבוד כמלצר. בהמשך הפכתי להיות מנהל של מסעדות, ולאחר מספר שנים החלטתי להפוך לעצמאי. במהלך השנים שחלפו הייתי שותף להקמת מספר מסעדות, וגם רכשתי כמה מסעדות. אני נמצא הרבה שנים בתחום, וברוך השם בהצלחה".

אבל דבר אחד הציק לאברג'יל לאורך כל הדרך: "המסעדות שהיו בבעלותי היו כשרות תמיד רק ברמת האוכל, ולא עם השגחה, ולפעמים גם לצערי פתוחות בשבת, וזה הפריע לי מאוד.

"לפני כשנתיים החלטתי לעשות לזה סוף. הבנתי שאני מרמה את עצמי בכך שאינני יכול לאכול במסעדות שלי עצמי, אז איך אני יכול להחזיק מסעדות שגם אין להן השגחה וגם פועלות בשבת? התחלתי לחוש מועקה גדולה מהמצב, והחלטתי פשוט להפסיק עם זה. בתחילה הפסקתי להגיע למסעדה בשבת, אבל בהמשך התקדמתי צעד אחד קדימה. באותה תקופה היה לי הסכם עם המרינה בהרצליה, והבנתי שאני רוצה לעשות שינוי. קיבלתי על עצמי ללכת עם האמת שלי ולהתקרב לקב"ה, ופשוט סגרתי את המסעדה. אני זוכר שמיד לאחר שסגרתי את המקום הרמתי את ידי לעבר השמיים וביקשתי מהקב"ה שישלח לי משהו טוב במקום".

התפילה של אברג'יל אכן נענתה, והוא מצא מסעדה שהועמדה למכירה ממש מתחת לביתו. כעת נותר לו רק לרכוש אותה.

כפייה חילונית

המסעדה שאותה ביקש אברג'יל לרכוש היא לנדוור בכפר סבא הירוקה. "החלטתי לרכוש אותה כזכיין של רשת לנדוור, והבהרתי הן לרשת עצמה והן לבעלי הקניון כי בכוונתי לסגור את המקום בשבת. לשמחתי, הם נענו מיד".

משם הדרך להקמת חנות כשרה הייתה מורכבת, אבל לא כזו שתגרום לאברג'יל להיסוס: "בימים שלאחר מכן קיימתי פגישה עם הרבנות, שלאחריה הכשרתי את המקום והוצאתי מהתפריט את המנות שהורכבו מבשר וחלב. במקביל, קניתי כלים חדשים והחלפתי תפריט לחלבי ודגים. העלמתי את התפריט הבשרי, שכמקום שומר שבת וכשרות לא היה יכול להיות עוד רווחי מבחינת הרשת, משלל סיבות".

ולא היו חששות?

"בהחלט היו", הוא משיב מיד. "ראשית, ההפיכה של המקום לכשר עלתה לא מעט כסף. למען האמת, השקעתי במקום כמיליון שקלים, שכללו במקביל לרכישה גם הוצאות נוספות. בנוסף, היה חשש טבעי מכך שאאבד חלק מהלקוחות שהתרגלו לסניף לא כשר. צריך להבין גם שסגירת מסעדה ביום השבת היא מהלך לא פשוט בכלל, בגלל שלפי הידוע בתחום – השבת נחשבת כביכול ליום הרווחי ביותר".

ואם החששות הראשוניות לא הספיקו, אברג'יל הופתע ביום אחד לשמוע כי מתארגן נגדו חרם בגלל ש'העז' לסגור את החנות בשבת. "זו הייתה סיטואציה לא נעימה", הוא אומר בגילוי לב. "היו כאן מספר תושבים שלא אהבו את העובדה שאני סוגר את המקום בשבת, והם העלו פוסטים כנגדי. טענו שאני מבצע 'הדתה' של המקום ועוד טענות מגוחכות. לצערי, חלק מהתגובות לפוסטים היו אוהדות. הן קראו לקיים נגדי חרם, שהתחיל וצבר תאוצה בקבוצות הווטסאפ של תושבי השכונה. הדברים פורסמו בקבוצה סגורה של כפר סבא הירוקה, בה ישנם אלפי חברים שאת חלקם אני מכיר.

"עם זאת, הרוב הגנו עליי. הטענות הרווחות קראו לאותו קומץ קיצוני שלא להתערב בעסקים הפרטיים שלי, ושמותר לי לחיות את חיי כדרכי ובהתאם לאמונתי. חבל שהם לא הבינו לבד את האמירה הבסיסית והדמוקרטית הזו.

"מלבד זאת, גם אני פרסמתי הודעת תגובה, והיא גרמה לגלים של תמיכה בי ובמסעדה. כתבתי בפוסט שאני לא צריך עזרה או שאנשים יבואו לקנות ממני כי אני שכן. אני מוכר אוכל, אווירה ושירות, והדלת של כל אחת מהמסעדות שלי פתוחה לכולם. הוספתי וציינתי כי אני אארח בצורה יפה ושווה כל אדם שייכנס בדלת, ולא משנה לי מהן הדעות הפוליטיות שלו, מה הדת שלו, ומה צבע העור שלו. הדגשתי שאקבל באהבה ביקורת עניינית תמיד, אך לא כזו שאיננה לגיטימית כמו התנגדות לאורח חיי".

אלו תגובות קיבלת בתגובה למאמרך?

"תגובות כאלו שחיממו את ליבי. אחת כתבה לי 'שאלוקים יברך אותך', ואחרים הוסיפו 'חזק ואמץ', 'טוב עשית'. מעניין לציין שהתגובות הגיעו גם מציבור מסורתי וגם מציבור חילוני. חילונים רבים פנו אלי ואמרו לי 'לך בדרך שלך, אנחנו נמשיך לבוא'. היו כאלו שאמרו שהם אף פעם לא הגיעו, וכעת הם מגיעים רק בגלל הדרישה הבעייתית הזו להחרים את המקום. בנוסף, אנשים התקשרו אליי. תושבי השכונה אפילו הגיעו פיזית למקום, נכנסו ולחצו לי את היד, ואמרו לי להתעלם מרעשי רקע".

לאברג'יל חשוב להדגיש כי "הרוב המכריע של השכונה הם אנשים מקסימים, אבל היה קומץ קטן של אנשים שידם קלה על ההדק, ששכחו שיש בן אדם בצד השני ופרנסה של מישהו".

הייתה השפעה לחרם על העסק?

"הייתה, אבל בדיוק ההיפך ממה שניתן לחשוב", הוא צוחק. "מסתבר כי ההודעות הללו הביאו אליי מבול של תמיכה ולקוחות מכל הסביבה. המון אנשים מגיעים אליי עד הרגע הזה, רק בגלל שנודע להם שהחלטתי לשמור שבת בעסק. הייתה אישה מבוגרת שהגיעה ממרחק, ואמרה לי שהיא עשתה את זה רק כדי לחזק אותי. זה ריגש אותי מאוד.

"בכלל, אנשים אוהבים את האוכל, וגם כל שומרי הכשרות מגיעים לכאן, לאחר שכעת יש להם סוף סוף את האפשרות לאכול באזור. כמובן, זה קודם כל בגלל ההשגחה העליונה, שאין ספק שראתה את שמירת השבת שלי והביאה לי גם עסק טוב מתחת לבית וגם הכנסות גבוהות".

ומה עם ה'הפסד' כביכול שהיה אמור להיווצר מהסגירה ביום השבת?

"אפתיע את הקוראים שוב", הוא אומר. "גם כאן משמיים לא עזבו אותי, וכיום – לאחר ארבעה חודשים מאז הפתיחה – הגעתי לאותו מחזור הכנסות שהיה למי שתפעל את המקום לפניי וכן היה פתוח בשבת...".

אין זאת, כי יותר מששמרו בני ישראל על השבת – השבת שמרה על בני ישראל...