"הגברת הזקנה": קבר רחל אשת רבי עקיבא בטבריה

"שלי ושלכם – שלה הוא"

לאחר שהסכים, התחתנו השניים. אביה הגיב בכעס, גירש אותה מהבית והדירה מנכסיו המרובים. אך רחל הייתה מאושרת בבעלה ודחקה בו ללכת ללמוד תורה. בגיל 40 הלך עקיבא לבית המדרש, והתחיל ללמוד, כשהם דרים בעוני במחסן תבן וחיים חיי עוני. כשהתקדם בלימודיו, שלחה אותו רחל לישיבה והיא נשארה לחיות עם ילדיה בעוני.

בתום 12 שנים של לימוד, רבי עקיבא – שכבר היה תלמיד חכם – הגיע חזרה לביתו, ושמע את רחל אומרת לשכנתה שאם זה היה תלוי בה היא הייתה אומרת לו שיישאר עוד 12 שנים בישיבה. כששמע זאת, רבי עקיבא לא נכנס לבית ושב לבית המדרש.

לאחר 12 שנים נוספות רבי עקיבא, שכבר היה מגדולי החכמים שבדורו, חזר לביתו בראש אלפי תלמידיו. רחל ניסתה לגשת ולקבל את פניו, אך התלמידים דחפו את האישה הענייה לאחור. כשראה זאת רבי עקיבא, אמר להם "שלי ושלכם – שלה הוא".

"הגברת הזקנה": מסורות של מאות שנים

ישנן מסורות יהודיות, בנות למעלה מ-450 שנים, לפיהן רחל קבורה בטבריה. לעומת זאת, מסורת מוסלמית טוענת שבמקום קבורה נכדתו של מוחמד מייסד האסלאם, סית סוכינה.

התיעוד המוקדם ביותר למסורת המוסלמית לגבי הקבר הינו מתחילת המאה ה-13 של הגאוגרף אל-חמאווי, שכתב "ומחוץ לטבריה מצוי קבר אשר האנשים מצביעים עליו שהוא מקום קבורתה של סוכינה". עם זאת, הוא הוסיף כי "הנכון הוא שקברה אינו שם אלא בעיר מדינה". מספר שנים לאחר מכן, הוצבו במקום שני לוחות שיש שציינו כי זהו קברה של סית סוכינה.

רבי אשתורי הפרחי, שעבר במקום באמצע המאה ה-14, מציין כי קבורה בו "הגברת הזקנה". חוקרים לשוניים סבורים כי הוא שיבש את השם סוכינה.

כתביו של הרב משה בסולה מתחילת המאה ה-16 מעידים אחרת בנידון. הוא עבר במקום, ומציין ב"ספר המסעות" בתיאור ביקורו בטבריה: "גם יש לישמעאלים מרגז עם מגדל גדול לבן אומרים כי שם נקברה אשת רבי עקיבא, בתו של כלבא שבוע, וקוראים לה הזקנה" (מצוטט בספר "מסעות ארץ ישראל" של אברהם יערי).

גם הנוסע חיים הלוי הורוביץ כתב בספר "חיבת ירושלים", כי המוסלמים סבורים שבאתר זה נקברה אשת רבי עקיבא, בתו של כלבא שבוע: "וקוראים לה הזקנה, ויש גם עתה בניין אחד הנקרא על שם הזקנה".

בשנת תשנ"ד החליט הרב רפאל כהן מטבריה לקחת את המקום תחת חסותו. השלטים המוסלמיים הוסרו והמקום שופץ ושוקם. כיום יש במקום מצבה מכובדת, ומדי פעם מתקיימים בו מניינים.

בשנים האחרונות, במהלך עבודות בשטח, התגלתה במקום באר. מספרים, שהשותה ממימיה זוכה לישועות.

בצד של עזרת הגברים יש ספר תורה בן מאות שנים, ששימש בין השאר את בית הכנסת של רבי דוד ומשה במרוקו. היות שנפסל לקריאה, הוצב במקום על ידי משפחת בוסקילה. קריאה של ברכת הכהנים מתוכו נחשבת לסגולה לישועות רבות.

אושר נדיבי הינו מורה דרך מוסמך. לתגובות/הערות: editor.nelech@gmail.com