מהו מודל התא המשפחתי היהודי, שעורר את קנאתו של בלעם?

אחת הסוגיות החשובות המעסיקות את יושבי תבל כמעט באשר הם, כיצד לשפר את איכות הזוגיות. מהו המודל הרצוי לחיי משפחה תקינים ואיכותיים.

אנשי מחקר וסוציולוגים חוקרים את ריבוי הגירושין ובצידם את מיעוט הנישואין, ומחפשים את המתכון שיעודד נישואין וחיי משפחה בעולם המערבי, ואף יעצור את ההתמעטות הדמוגרפית.

רבים יודעים להצביע על המשפחה היהודית המקורית ככזו שיש מה ללמוד ממנה בנושא. אין זאת אומרת שאצל יהודים תמיד הכל תקין, גם התורה מכירה באפשרות של פירוד ופירוק בית, וגם בין שומרי תורה ומצוות ניתן למצוא התרבות של התופעות הקיימות בעולם, אולם בבסיס – היתה תמיד המשפחה היהודית קן של חמימות, חיי הזוגיות היו מבוססים על נאמנות ומסירות, והיו נשוא קנאה של השכנים הגויים.

כבר בלעם נביא האומות, שחי בעצמו חיי הפקר בהמיים, נשא את עיניו בקנאה ואמר בהתייחס לבית היהודי 'מה טובו אהליך יעקב'.

בלעם שהיה גם חכם ראה לא רק את התופעה אלא גם את הסיבות לה - וכפי שמביא רש"י את דברי חז"ל 'ראה שאין פתחיהם מכוונים זה נגד זה אמר מה טובו אהליך יעקב'. האיכות טמונה בצניעות ובשמירת הדיסקרטיות של התא המשפחתי.

יהלום שומרים בצינעא

'כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה' – זהו הפסוק המסמל את ערכי הצניעות של בת ישראל, בת מלך אינה מציגה את עצמה לראוה לעין כל...

את האושר והאהבה לא מפגינים בחוץ, ודאי שאת היופי לא מציגים לראוה, שומרים את הנכסים בעלי הערך בבית פנימה, עטופים ומוצנעים.

ישנם אנשים מוחצנים שכל חויה שהם חווים אינה בעלת ערך עד שהם משתפים בה את זולתם, כאשר החיים הפרטיים של בני זוג אינם נשמרים בצניעות מוחלטת גם זו פגיעה באיכות התא המשפחתי, גם זו סתירה ל'אין פתחיהם מכוונים' וההלכה היהודית מקפידה על כך.

מסכת בבא בתרא במשנה ובתלמוד פותחת בסוגיות רחבות של היזק ראיה, יחסי שכנות מצדיקים תביעה של בניית מחיצה באיזורים החשופים לראיית הזולת אם עלול להיות בהם שימוש שיש בו מן ההצנע.

לא להלכד ברשת

ברור שכל מי שנחשף לתקשורת חזותית בלתי מבוקרת שורף במו ידיו כל סיכוי לחיי משפחה איכותיים, גם ללא חשש מאיסורי תורה ברור שהחשיפה לעולם שמהותו מבוססת על מערכות מתוחכמות של גירויים לכל מה שהדמיון יכול לייצר, לא יכול לצפות לאושר וסיפוק בתא המשפחתי המבוסס על מציאות ולא על דמיון.

אולם גם הרשתות החברתיות המוציאות כל איש ואשה מהעולם הקטן והמצומצם כביכול של הבית והחברה הקרובה, ופותחות פתח לחברה חוצת גבולות ויבשות, הינן הרס של היסודות הסוציאליים של חיי משפחה.

האיתנות של הנישואין בנויה גם על הצורך החברתי של בני הזוג, הם מהוים זה לזה גם חברה וגם חברות. הנביא מלאכי מגדיר את האשה כ'חברתך ואשת בריתך' ובתלמוד מוגדר הצורך של האשה בנישואין כצורך חברתי.

פתיחת המעגל החברתי מהוה כביכול הישג, אולם מלבד כל הסיכונים שהרשת החברתית נושאת בקרבה – היא מייצרת מצג שוא של חברה, בעוד היא מהוה את ההיפך הגמור מהחברות האמיתית של בני זוג שיש בה נאמנות ומסירות.

החברות הוירטואלית איננה מחייבת כלום, ואין בה אלא עוד אחד מתעתועי הדמיון של עולם השקר.

מעצת בלעם עד ימינו

כשבלעם נוכח שאינו מצליח לקלל את ישראל הוא מציע לבלק לחשוף את הגברים היהודיים לפיתויים של זימה. איך עושים זאת? מוציאים אותם מהגטו, חושפים אותם לקניונים של מואב, רק לשטוף את העינים... אי אפשר להשאר מצומצמים כל הזמן בתוך ענני הכבוד... את ההמשך כבר עשו לאט לאט באותן חנויות שתכננו היטב את מזימתן.

החכם איננו זה שיודע לצאת מהבוץ אלא זה שיודע לא להכנס אליו...