קריסת תיקי האלפים: מי ישלם עבור הפגיעה במיליונים?

בהודעה רשמית מטעם השופטים במשפט נתניהו, נאמר כי "קיימים קשיים בביסוס עבירת השוחד. על רקע קשיים אלה, הוצע כי המדינה תשקול לחזור בה מעבירת השוחד באישום זה". הודעה זאת למעשה קוברת את ההאשמה הכי חמורה והכי משמעותית בתיקי האלפים נגד ראש הממשלה, והופכת את ההאשמות נגדו לצל חיוור וכמעט חסר משמעות בהשוואה למה שביקשו וייחלו לייחס לו בפרקליטות. על פי מה שדווח בזמנו בערוץ 12, היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט קבע מפורשות כי "בלי 4000 אין תיקים – תיק 1000 זה זוטי דברים ולתיק 2000 אני מתייחס בביטול".

עבירת השוחד, אם כן, היא זו שהביאה לעולם את אחת הפרשות הציבוריות המכוערות והמקטבות שהתרחשו אי פעם במדינת ישראל. על רקע ההאשמות הללו, החרימו מפלגות את נתניהו וסירבו לכל שיתוף פעולה איתו. וכך, באין ממשלה יציבה, מצאו את עצמם אזרחי ישראל הולכים לקלפי שוב ושוב במערכות בחירות שעלותן הכוללת הגיעה למיליארדי שקלים. בנוסף, על רקע פרשה זו נוצרו והתפתחו ההפגנות שהתחילו ליד בית ראש הממשלה ברחוב בלפור, ומלוות אותנו עד היום בגרסתן הנוכחית כהפגנות נגד "המהפכה המשטרית שמוביל הנאשם". 

קשה לשכוח את הערב בו התייצב מנדלבליט מול המצלמות והודיע לציבור על החלטתו להאשים את ראש הממשלה נתניהו בשוחד, מרמה והפרת אמונים בתיק 4000, ובמרמה והפרת אמונים בתיקים 1000 ו-2000.

ההחלטה על הגשת כתב האישום החמור הייתה יריית הפתיחה למסע השחרה מכוער במיוחד כנגד ראש הממשלה ומיליוני תומכיו, שהאמינו לו כאשר הגיב בחריפות להאשמות מנדלבליט ואמר "אנחנו עדים לניסיון של הפיכה שלטונית נגד ראש ממשלה בעלילות שווא ובתהליך חקירות מזוהם ומגמתי". רבים הבינו כי נעשה כאן עוול הזועק לשמיים, וחשו חוסר אונים ותסכול מול הכוחות העוצמתיים ששולטים במערכות המשטרה והמשפט, ואשר החליטו לחסל את עתידו של נתניהו. התקשורת, העוינת גם בימים של שגרה, חגגה את תהליך החיסול ואנשי תקשורת לא הסתירו את שמחתם לאידו של נתניהו. מול תומכיו התנהל קמפיין פוגעני, בו הושמצו וכונו "ביביסטים" – חסידים שוטים הנוהים בעיוורון אחרי מנהיגם.

כעת הגיעה העת להגיש את החשבון על חיצי הרעל שנשלחו מדי יום בנתניהו ובבני משפחתו. על מסע ההשפלה והלעג שעבר על המחנה הלאומי והתומכים בו. על מיליארדי השקלים שהושלכו לקלפיות במקום להשקיע אותם בדברים נצרכים. על ההפגנות האלימות בבלפור וברחבי הארץ, שכללו מיצגים מכוערים, צעקות, קללות וחסימות כבישים שפגעו בכלל האזרחים.

אבל מי באמת ישלם את המחיר? האם יהיו אלה אותם האנשים העוטים חליפות ומדים, שהפרו את האמון בהם, ניצלו את מעמדם כדי לתמרן את הציבור, ופעלו להרשעת חפים מפשע? האם נדמה לכם שאנשי התקשורת יכו על חטא על כך שדרסו ברגל גסה את חזקת החפות השמורה לכל אזרח? האם הם יביעו חרטה על העלבונות שהטיחו באנשי המחנה הלאומי? ברור שלא.

אל לנו לצפות להתנצלויות מצדו של אף אחד, זה פשוט לא יקרה. האנשים שניהלו בציניות את "ההליך המשפטי" המזעזע הזה מעל לראשינו, בעודם עוטים מבטים נוטפי חשיבות עצמית, הם לא מסוג האנשים שמתנצלים.

אין לנו גם כל ביטחון שבעתיד לא יוטחו יותר האשמות כלפי חפים מפשע. למדנו בדרך הקשה כי האמת והצדק לא בהכרח שוכנים בקרב אנשים בעלי תפקידים רמי מעלה האמונים על שמירת החוק והוצאת הצדק לאור – ההיפך, מתברר כי דווקא הם יכולים להיות מושחתים כמו אחרון הפושעים. כל מה שנותר לנו באמת הוא רק להתפלל מעומק הלב: "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה והסר ממנו יגון ואנחה".