"זכיתי לתפילה עוצמתית ומיד אחריה ידעתי שבקרוב אכיר את אשתי, וזה אכן מה שקרה"

נעים להכיר

"אלעד צדיקוב, 44, נשוי ואב לחמישה, משנה לרה"ע הרצליה ותושב העיר, מנכ"ל 'ביחד' - תנועת בעלי התשובה בישראל. תחומי העשייה שלי מגוונים ומצויים בשלושה מגרשים: העסקי, הציבורי, וארגוני החברה האזרחית".

זיכרון רחוק שלא אשכח

"גדלתי בבית מסורתי, לא שומר מצוות, אבל עם כבוד למסורת ישראל. בית ספרדי מסורתי קלאסי, מה שנקרא. בבית הספר היסודי בו למדתי זכור לי שיעור תורה מכיתה ד' עם המורה נורית, שהפך להיות אירוע סמלי למסע של שליחות חיים עתידית. המורה קראה פסוק בתורה, ואמרה: 'ויאמר הסופר המקראי'. כילד בן תשע קמתי בעזות והוכחתי אותה: זה לא 'סופר מקראי', זה דברי אלוקים שנכתבו על ידי משה. על כך. המורה לגלגלה עלי בפני החברים בכיתה, אבל בהמשך העריכה את עמדותי ונמנעה עוד מלומר זאת".

עיקרון חשוב שלא אשכח

"עיקרון הנחישות וגבורה יהודית. את שירותי הצבא שירתי כלוחם וקצין בשייטת 13, ובין היתר פיקדתי על אחד הצוותים ביחידה. נחישות וגבורה היו מאבני היסוד של סולם הערכים לאורם נבנינו ושאותם היינו צריכים לממש ולהוכיח בשטח, בדרך כלל בתנאים מורכבים מאוד. כשזכיתי לחזור בתשובה, באופן טבעי הערכים הללו קיבלו לבושים חדשים בתחום הקדושה היהודית, ודאי שבכל הכרוך בתחומי העשייה הציבורית. עזות דקדושה של בעלי תשובה היא בדרך כלל אנרגיה שחסרה בתחומי העשייה הציבורית, ומי שבוחר להביא את עצמו לזירות הללו כבעל תשובה יכול לתרום רבות הן בעשה טוב והן בסור מרע. מובן שהכל צריך להיות בהכוונת רבנים וגדולי ישראל".

רגע של נוכחות אלוקית בחיי שלא אשכח

"בפעילות המבצעית הראשונה שלי כלוחם צעיר בשייטת הסתבכתי עם ציוד כבד בחופי לבנון, במצב ים גבוה של כ-3 מטר גלי חוף. גלי החוף היו קיצוניים בעוצמתם ולא הצלחתי לעבור את קו המשברים עם הציוד הכבד שהיה קשור אלי בחבל. בסיום מספר ניסיונות נותרתי לבדי על החוף, ללא קשר עין עם הצוות. למעשה לא הייתי לגמרי לבד, מחבלי החיזבאללה היו במרחק של כ-150 מטר ממני, הולכים וסוגרים טווח בקצב מהיר. עמוד השחר הלך ועלה, אני נמצא ללא מחסה וללא מסתור, על החוף בלי אף לוחם לידי, אובד עצות לחלוטין.

"כאמור, זו הייתה הפעילות המבצעית ראשונה שלי, ולפתע הדבר שיצא ממני באופן מאוד טבעי ופנימי היה לראשונה תפילה מעומק הלב לקב"ה. לא שמרתי מצוות באותם ימים ולא ידעתי איזה כח יש לתפילה, לא קלטתי כמה תפילה יכולה להיות עוצמתית, אבל מיד אחריה הרגשתי כמו מעין קרן אור שניטעת לי במחשבה ונוסכת בי הרבה שלווה וביטחון. היה לי ברור שה' שמע את תפילתי, והרגשתי שבעוד מספר דקות הכל צפוי להיפתר.

"נכנסתי למים וניסיתי לעבור שוב את קו המשברים. הרגשתי איך בעוד מספר רגעים אני שוב נטרק אל החוף, אבל פתאום הרגשתי תפיסה חזקה מאחורי בחגורת ההצלה שאנחנו שוחים איתה. הסתובבתי לאחור וראיתי את מורן ורדי ז"ל, חברי ליחידה, שלימים נפל בקרב מול התנזים בשכם. מורן עזר לי לשחות, ובזכות כך הצלחתי לעבור את קו הגלים. כשחזרנו ליחידה שבנו לעומס אינטנסיבי ללא יישוב הדעת לעצור להתבונן ולהפנים, אבל ידעתי שכשאני באמת מדבר עם ה', נושא תפילה מעומקא דליבא, ה' שומע את התפילה שלי. לימים שמעתי פירוש יפה על הפסוק: 'קווה אל ה' חזק ויאמץ לבך' - קווה מלשון קו. בתפילה מעומק הלב נמתח קו ישיר ובהיר בין המתפלל לבין הקב"ה. עברו מאז הרבה שנים, אבל אינני יודע אם זכיתי מאז אותו מקרה ועד היום להתפלל בכוונה כל כך גדולה, כמו אז בלבנון".

רגע של אושר שלא אשכח

"כל אחת מלידות ילדי הייתה רגע מכונן עבורי, רגע של אושר, הודיה ושמחה. החל מבתי הבכורה שהפכה אותי לראשונה לאב, ודרך ארבעת בני. אגב, כמעט כולם נולדו בזמן שהייתי במילואים או מספר ימים לפני מילואים ארוכים או גיוס למבצע, ולכן הגיבורה האמיתית בכל לידה כזאת הייתה ועודנה אשתי".

ספר שלא אשכח

"הספר הראשון שחיבר אותי לעולם היהדות היה ספר שנקרא 'מסע אל האמת', של הרב זמיר כהן. הספר הגיע אלי בדרך לא דרך, בתקופה בה לימדתי בקורס צלילה עם לוויתנים בג'ונגלים שעל חופי האוקיינוס השקט. זו הייתה תקופה מופלאה בה זכיתי לגלות את הבריאה מחדש. הספר 'מסע אל האמת', שתכליתו להוכיח כי ספר התורה לא יכול היה להיכתב ע"י אדם, הותיר בי רושם עמוק והיה זרז משמעותי לתחילת מסע הבירור והתשובה אליו יצאתי".

תפילה שלא אשכח

"התבודדות על צוק מעל חוף הים, בפורים תשס"ט. זכיתי לתפילה עוצמתית ולהתבודדות מופלאה, ומיד אחריה ידעתי שבקרוב מאוד אכיר את אשתי, וזה אכן מה שקרה. במוצאי שביעי של פסח הכרנו, וברוך ה' מאז אנחנו יחד".

נס שחוויתי ולא אשכח

"שירתי כלוחם מילואים במבצע 'עופרת יצוקה' בעזה, והייתי אז בתחילת דרכי בתשובה. המבצע הזה, שהחל בחנוכה תשס"ט, לפני כ-15 שנה, זכה להתנהלות מבצעית ניסית, ממש מעל גדרי הטבע. כדי שנבין את הפרופורציות, ערב הכניסה לרצועת עזה באמ"ן (אגף המודיעין של צה"ל, א"ש) דיברו על צפי של 30 הרוגים ביום לכוחותינו ועל 21 ימי לחימה משוערים לכל הפחות, כלומר צפי מבהיל של מעל 600 הרוגים לכוחותינו. בפועל, ברוך ה', המבצע הסתיים עם עשרה חיילים הרוגים בלבד. אמנם כל אחד מישראל הוא עולם מלא והכאב הוא עצום, אבל בכל זאת מדובר בנס מדהים. אמ"ן לא היו משובשים בדעתם, הם פשוט דיברו במונחים של טבע, בזמן שהמבצע התנהל ברובד אחר לחלוטין של מעל הטבע.

"לאחר אחד המבצעים שלנו שם היינו צריכים להתפנות מהשטח, ובדרך החוצה הנגמ"שים שלנו חטפו אש כבדה מאוד. התפנות שהייתה אמורה לקחת 40 דקות נמשכה בפועל למעלה מארבע שעות, שעות שהיו קשות פיזית ונפשית כאחד. לאחר שסוף סוף הצלחנו לצאת גילינו שאחד הנגמ"שים בכח קיבל פגיעה ישירה מטיל כתף מסוג RPG אותו חמאס יורה ברצועה. הטיל פגע באזור המנוע, האזור היחיד שבו הוא מסוגל לחדור לנגמ"ש. זיהינו חור כניסה עמוק של כ-40 ס"מ, וב-3 ס"מ האחרונים, בחלק יחסית רך של הנגמ"ש, ראש הטיל עצר וכבה מעצמו. אין אפילו הסבר תיאורטי איך דבר כזה יכול לקרות. טיל RPG עובד על עקרון מטען חלול – הוא למעשה חורך כל מה שבדרכו עד שהוא מגיע למקום פנוי / חלול, והכוונה היא לתא הלוחמים, ושם הוא מתפוצץ. חייהם של עשרה לוחמים ניצלו בדרך שאי אפשר להסביר אותה מלבד מנס גלוי, וזהו רק סיפור אחד מתוך מאות ואלפים שקרו במבצע עופרת יצוקה, מבצע שהחל בחג החנוכה וכל כולו היה נס אלוקי שחוו לוחמי צה"ל".